נזר הקודש - מנחות קיד

אמרינן דאויר המזבח לא מהני כמזבח, דבאמת הגמ' מספקא בזה בזבחים פ"ז ובעי הכא אם אמרינן דאויר מזבח אינו כמזבח וממילא אויר כלי שרת אינו מקדש, ובעי היאך יהי' הדין באויר של בית השחי. יח ומיושב בזה הא דיש להעיר על הרמב"ם מדוע השמיט האי בעי' דבית השחי מהו לענין אם חוצץ בבגדי כהונה, ועמד בזה הכס"מ בפר"י מכלי המקדש יעוי"ש, ובמה שכתבנו אתי שפיר דכיון דפסק הרמב"ם דאויר כלי שרת מקדשין א"כ שוב אין למבעי' באויר של בית השחי דבודאי דקדושה יש על האויר הזה, ובצדק השמיטה הרמב"ם, ולפי"ז אכתי אין ראי' מזה לדין תפילין אם אויר חוצץ, ושפיר יש לומר דאינו חוצץ. יט נראה לכאורה לפשוט זה מהא דאיתא בחולין ק"מ במצוה דקן צפור דחציצה מעכבת את המצוה ואם היתה מטלית מפסקת בין האם להבנים פטור משילוח מטעם חציצה, ואיתא במשנה שם היתה מעופפת [היינו פריחה באויר], אם כנפי' נוגעות בקן חייב בשילוח וכן פוסק הרמב"ם בפרי"ג משחיטה הי"ג, ומבואר שם דכל זה הוא מפני דכתיב "רובצת", נמצא לפי"ז דאויר חוצץ, ופריחה באויר לא נקרא רובצת, ועוד יגרע מחציצה דמטלית דהוי בעי' בגמ' שם, והרמב"ם כתב דספק הוה אם חוצץ ובאויר כתב להדיא דחוצץ, דהיינו שהאם היתה מעופפת מכוון כנגד הביצים והאפרוחים, הוי חציצה ופטור מהמצוה דשילוח, אמנם יש לדחות דשאני התם דכתיב רובצת, ובזה שפיר אמרינן דאם יש הפסק אויר שוב לא נקראת רובצת, משא"כ במקום דכתיב "על" כמו בתפילין דכתיב "על ידך" שפיר אית לן לומר דגם אם הי' הפסק אויר בינתיים ג"כ נקרא על ידך. כ ויש להביא ראי' מהא דבעי בגמ' בחולין ע' לענין בכור שנפתחו כותלי בית הרחם אם נתקדש באופן זה, והספק אם אויר מקדש או נגיעת הבית הרחם מקדש, וכן כתב הרמב"ם פר"ד מבכורות הי"ט וז"ל נפתחו כותלי ביהר"ח ויצא הרי זה ספק אם נגיעת רחם מקדשת או אוירו עכ"ל, מבואר מזה דאם נחליט דהנגיעה ברחם מקדשת דאז בודאי לא הי' קדוש באופן זה שנפתחו כותלי בית הרחם. - וקשה מדוע לא אמרינן דיתקדש עבור זה עצמו דנחשב גם לנגיעה מפני שאויר אינו חוצץ, ומבואר בבכורות ט' דבמקום שאינו חוצץ כגון מב"מ דאז הרי זה כנגיעה ממש כמבואר שם, הרי מוכח להדיא דגם אויר חוצץ, וגרע ממין במינו דקיי"ל דאינו חוצץ, ולפי מה שביארנו לעיל דבתפילין של יד בודאי חציצה פוסלת, דמדכתיב לך ודרשינן במקום היותר קרוב לך דהיינו על הבשר ממש, וא"כ ודאי דגם אויר נקרא הפסק, וגם בתפילין של ראש נראה דבהפסק אויר נקרא לא קיים המצוה דתפילין, דהרי בעינן שיהי' מונחים על הראש, ואם אויר מפסיק הרי אינם מונחים על הראש, ולכן פשיטא שאויר מפסיק וחוצץ, וביותר כאשר ביארנו לעיל ל"ה דזהו גם כן שיטת הרמב"ם. הרמב''ם א ארבע ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת, מאי בינייהו וכו', וקשה מדוע לא אמרינן דנפק"מ לענין לאקדומי למצוה אחרת דלת"ק לא תוכל מצות ציצית להכריע מצוה אחרת הקדושה ממנה או תדירה ממנה כגון מזוזה דהוי יותר תדיר ויותר מקודש ממצות ציצית, ובטח במי שאין ידו משגת וצריך לציצית וגם למזוזה דודאי מצות מזוזה קדים יען דהוי יותר מקודשת מציצית, וגם הוי תדירה דנוהגת גם בלילה, אמנם כל זה הוא לרבנן דר' ישמעאל דסברי דמצוה של ציצית הוי מצוה חדא, משא"כ לר' ישמעאל דסבר דבציצית מקיים ארבע מצות, דאז מצות ציצית תכריע למצוה של מזוזה. - ב גרסינן בירושלמי שלהי מגילה תפילה ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודם, רב הונא אמר תפילה קודמת, מ"ט דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות, מ"ט דרב הונא שכן הוא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברים מתניתא מסייע לשמואל תפילה שבלה עושין אותה מזוזה, מזוזה שבלה אין עושין אותה תפילין, למה שמעלין בקודש ולא מורידין, ע"כ, - והנה מזה יש להוכיח דכמו דחזינן דמצוה החשובה אשר יש בכחה להדחות את השניי' שאינה בחשיבות כמותה, הנה כמו כן תוכל להכריע גם שתי מצות שאינן במעלתן בחשיבותן, והוא מדחזינן דלשמואל דסבר מזוזה קודמת לתפילין, ונדחית מצוה דתפילין מפני חשיבותה של מזוזה. אעפ"י שע"כ יש בתפילין שתי מצות היינו תפילין של יד ותפילין של ראש, אשר מבואר בגמ' לקמן מ"ד שאינו מעכבין זה את זה, והיינו מפני שהן שתי מצות, וכן מבואר בהרי"ף פר"ד דר"ה יעוי"ש, וגם מוני המצוות למספר תרי"ג חשבוהו לתפילין לשתי מצות כמבואר בספר החינוך מצוה תכ"א ומצוה תכ"ב, וגם הרא"ש להלכות תפילין סי' ט"ו כתב ששתי מצות הן יעוי"ש, - וכיון דחזינן דסבר שמואל דמצות מזוזה החשובה ביותר, מדחה למצות תפילין אעפ"י ששתי מצות הן, - ומבואר לפי"ז דהמצוה החשובה יש בכחה להדחות גם שתי מצות אם אינן במעלתן בחשיבותן כהמצוה האחת אשר מעלתה בחשיבות יותר. ג ויש לדחות דהתם בירושלמי מיירי באופן שלא חסר לו רק מצוה חדא או תפילה של יד או של ראש, ולא הוי נגד מזוזה אלא מצוה חדא, - וביותר כאשר ביארנו בספרנו נזר הקודש על מסכת זבחים אשר לפי דברי הרא"ש בה' תפילין סי' ל' ע"כ דעתו בפרושיו דהירושלמי תפילין ומזוזה איזו מהן קודמת, היינו דלא מיירי לענין כתיבתן, וכמו כן אין לפרש לענין קנייתן, והוא מדכתב דמסתברא דמצוה שבגופי' עדיף, והיינו דמיירי לענין קיום המצות בפועל, ומזה משמע דמזוזה קודמת גם לענין שתי התפילין בקיום מצוותן, אבל לפי"ז ודאי יש לדחות דאין ראי' לענין ואופן שתודחה המצוה לגמרי, - דהתם שאני דעכ"פ יקיים תיכף גם מצות תפילין. אבל לא שמענו מזה לענין להדחות מצוות השתים לגמרי בשביל קיום מצוה חדא החשובה.