נזר הקודש - מנחות קיא

לכם לאות ולא לאחרים לאות, והביאור בזה שהדם יהי' נותן מבפנים, כדפירש רש"י בחומש, נמצא דדרשו חז"ל בדם פסח מצרים כמו שדרשו בתפילין של יד, ולפי"ז אם נפרש בתפילין של יד דבעינן שיהי' התפילין מכוסים מטעם דלך לאות ולא לאחרים לאות, א"כ אית לן למידרש גם בפסח מצרים שיהי' הדלתות סגורות כל הלילה בכדי שלא יהי' האות לאחרים כמו שדרשינן בתפילין מטעם זה דבעינן שיהי' התפילין של יד מכוסים, ואין לומר דגם שם בפסח מצרים הי' הדין כן דהדלתות היו סגורות כל הלילה, וכדכתב גם בקרא "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר", אמנם תיקשה לפי"ז הא דחתרו התנאים שם במכילתא פסקא ע"ו למצוא טעם מדוע ציוה הקב"ה כן, והחליטו הטעם משום משנתנה רשות למשחית אינו מבחין, יעוי"ש, - וקשה מדוע לא אמרו הטעם כפשוטו מהטעם דבעינן לך לאות ולא לאחרים לאות, וצריכים להיות הפתחים והדלתות סגורות כל הלילה, ועוד כל עיקר האזהרה של התורה דלא תצאו איש מפתח ביתו מיותרת, דהלא בלא"ה מוזהרים שלא לצאת מפני כי אינם רשאים לפתוח את הדלת, וממילא לא יצאו מהפתח חוצה, וע"כ מוכח כי אין לדרוש מן הפסוק דלכם לאות ולא לאחרים לאות, אלא דבעינן במקום לכם לאות דהיינו מבפנים יהי' נותן הדם ולא מבחוץ, נמצא דאמרה התורה בזה לסמן את המקום, ולא להורות דין חדש דבעינן דוקא שיהי' מכוסה, והכי נמי בהאי דינא דתפילין דכתיב לד לאות יש לנו לומר דלא הוי אלא רק לסמן את המקום של ההנחה, ומטעם זה פסק רבינו כסברת רב אשי כדלעיל, ולפי"ז שוב יש לומר וגם מוכח דדעת הרמב"ם דחציצה פוסלת בתפילין מדכתב שאין הכהן העובר יכול להניח תפילין של יד, ואין לפרש אלא משום חציצה, ומוכח דדעת הרמב"ם דחציצה פוסלת בתפילין, וגם הרא"ש בה' תפילין סי' י"ח כתב ג"כ בהא דכהן העובד שאינו מניח תפילין של יד הוי משום חציצה כמבואר שם. ו אמנם עדיין תמוה שיטת הרמב"ם מניין לו באמת לחדש דין חציצה בתפילין לומר דחציצה פוסלת בתפילין, דאם בשביל דכתיב ,על ידך", הלא שפיר קרינן על ידך אפילו בסמוך ליד, כמו שמצינו בכהאי גוונא במקום אחר, והוא דאיתא לקמן צ"ח ת"ר וכו' שתים של שבע שבע רבי אומר רואין את העליונה כאילו אינו, ופריך והא בעינן על המערכת, ופירש רש"י וכי יהיב על השביעית איכא חציצה, ומשני רבי לטעמי' דאמר על בסמוך יעוי"ש, מבואר מזה דמאן דסבר על בסמוך לא קפסיל חציצה, והרמב"ם דפוסק בפר"ג מביהב"ח הט"ו דעל משמע בסמוך, עוי"ש, וכן מבואר דעתו בפר"ה מתמידין ומוסיפין ה"ב וכמבואר בכס"מ, יעוי"ש, ולפי"ז בתפילין של יד דיש לפרשו על בסמוך מניין דחציצה פוסלת בתפילין, ואין לומר דבאמת אינו פוסל דלפי"ז תיקשה מדוע לא הי' יכול הכהן העובד להניח תפילין של יד, על הבגדי כהונה מלמעלה. ז ונראה דסבר הרמב"ם דיש חסרון מצד אחר הא דאין הכהן העובד יכול להניח תפילין של יד, והוא מטעם דהוי ייתור בגדים, ובמקום בגדים, אפילו נימא אחת הוי ייתור בגדים כמבואר בגמ' שם בזבחים י"ט לפי המסקנא, והוי תפילין ג"כ ייתור בגדים, וזהו שיטת רש"י שם בגמ' דכל עיקר הדין דבעי הגמ' אם תפילין חוצצין היינו דהוי ייתור בגדים, ולשון חציצה כתב שם רש"י בד"ה שלש דזה הלשון הוא איידי וכו' יעוי"ש והכס"מ שם כתב דגם הריטב"א מפרש כפירוש רש"י, ולשון חציצה הכל קאי על האי דייתור בגדים, וכתב הכס"מ שם שגם דעת הרמב"ם כן, יעוי"ש, ולפי"ז יש לומר דהא דכתב הרמב"ם דהכהן העובד אינו יכול להניח תפילין של יד ביאורו משום דהוו ייתור בגדים. ח אבל תמוה דלפי"ז דעיקר החסרון דהכהן העובד אינו יכול להניח תפילין של יד הוא בשביל ייתור בגדים, דלפי"ז היאך נפרש הא דאיתא בזבחים שם מ"ש דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבשרו וכו' וקשה מדוע אמר הש"ס הטעם בתפילין של יד דלא יכול הכהן העובד להניח מטעם חציצה בין הבשר להבגד, ומזה הטעם אין למעט אלא שלא יניח למטה תחת הבגד של הבגדי כהונה, אבל עדיין לא ידענו מדוע לא יניח הכהן את התפילין של יד על הבגדי כהונה מלמעלה, ואית לן לומר עוד טעם יש בזה משום דהוו ייתור בגדים, וא"ב הי' להגמ' לומר טעם יותר מספיק היינו משום דהוי ייתור בגדים, וטעם זה יספיק בין יניח למטה מבגדי כהונה, ובין יניח למעלה מבגדי כהונה, ואין לומר דהכא ג"כ הפירוש חוצץ היינו ייתור בגדים דזה ליתא דהרי אמר בפירוש חוצץ בינו לבשרו, וזה הלשון ברור דהוא מטעם חציצה ממש, וא"כ תיקשה מדוע לא אמר הטעם משום ייתור בגדים טעם יותר מספיק. וגם לרש"י והריטב"א תיקשה קושיא זו, וגם תירוץ הגמ' דמשני דשאני בתפילין של ראש דליתא תורת חציצה, הנה זה יספיק גם להקושיא דייתור בגדים דכיון דמסיק דהתפילין של ראש באים שלא במקום בגדים, ממילא יש לומר דתפילין לא חשוב כבגד של שלש על שלש להיות עליו דין ייתור בגדים אפילו שלא במקום בגדים, וא"כ תיקשה כדלעיל, והרא"ש שם מדייק בזה והוכיח דחציצה פוסלת בתפילין יעוי"ש, אבל מהרמב"ם ורש"י וריטב"א תיקשה כדלעיל.- ט ונראה דרש"י והרמב"ם יפרשו כך, דהסוגיא הוכרחה לומר הטעם משום חציצה בכדי אשר על ידי זה הוי ייתור בגדים, ואם לא הי' דין חציצה בבגדי כהונה דאז לא הוי ידעינן כלל דתפילין הוי ייתור בגדים, דלכאורה יש להבין מה שייך לומר ייתור בגדים בתפילין במקום תפילין לומר דהתפילין המה ייתור בגדים מפני שבאים במקום בגדים, הלא התפילין המה בגדים מחויבים גם קודם לבגדי כהונה, והבגדי כהונה באים להשיג גבולם, וא"כ מאן יימר דהתפילין באים במקום בגדי כהונה והוי תפילין ייתור בגדים, דלמא הבגדי כהונה באים במקום תפילין, והמקום של התפילין הוא שייך להתפילין דוקא, והתורה אמרה שהכהן ילבוש בגדי כהונה, ע"כ הכוונה לבד מהתפילין דהמה הוו בגד העיקרי, והסברא בזה