נזר הקודש - מנחות קז

מטעם שאין צריכין אות, אבל מה שייך איסור בזה ואולי אפשר לומר שזה נכלל בהא דאמרה תורה ושמרת, וכמו למ"ד לילה לאו זמן תפילין אמרינן דכל המניח אחרי שקיעה"ח עובר בלאו, הנה כן למ"ד שבת לאו זמן תפילין המניח בשבת ויו"ט עובר בלאו. ד אבל זה אי אפשר לומר כן הכא דהי' חולץ בודאי חשיכה משום זה, והוא לפי מה שכתב הב"י בסי' כ"ט שמקשה להרמב"ם דסבר דהמניח תפילין בלילה עובר בלאו, וא"כ למה לא כתב דכשחולץ תפילין מברך לשמור חקיו, לפי דברי הטור שכתב דלהכי אין מברכין לשמור חקיו כשחולץ תפילין משום דקיי"ל לילה זמן תפילין, אבל להרמב"ם תיקשה מדוע אין מברכין לשמור חקיו וכתב דאף דלילה לאו זמן תפילין, היינו להניחם, אבל אם היו עליו מבעוד יום ולא סלקן אינו עובר, וממילא לא שייך לברך לשמור חקיו, יעוי"ש, והנה לפי"ז גם בער"ש אין איסור כשהתפילין מונחים על ראשו, ותיקשה אמאי בודאי חשיכה חולץ. ה והנה כדברי הב"י דאין איסור בלילה רק כשמניחן בלילה משמע גם מלשון הגמ' דקאמר המניח, וכן איתא בירושלמי ברכות פר"ט ה"ג, ובירושלמי עירובין פר"י ה"א, לפי"ז בשבת ויו"ט אפילו אם אמרינן דהמניחן עובר בלאו, אבל בקידש עליו היום ולא חלצן בודאי דאינו מחויב לחלצן מדאורייתא, - ודוחק לומר דרבר"ה סבר דגם בשהי' על גופו עובר, וכן יש להעיר מסנהדרין ס"ח שאמר ר"א להורקנוס בנו כשנכנס לחלוץ תפילין שאינו אלא משום שבות, וקשה אמאי הא הוי איסור דאורייתא במניח תפילין בשבת ויו"ט. ו ונראה דבאמת ליכא איסור במניח תפילין בשבת ויו"ט, ורק איסור אחר יש בזה, והוא משום בל תוסיף, והיינו דאמרה תורה שאין זמן תפילין ביום השבת, והרי"ז כמו שאמרה תורה דחיוב תפילין ישנו בששת ימי המעשה ולא בשבת, - וכשמוסיף לקיים המצוה דתפילין גם ביום השבת הרי עבר על בל תוסיף, כמו היושב בשמיני בסוכה דעובר על בל תוסיף מטעם דאמרה תורה שבעה ימים, והוא יושב שמנה ימים, כן גם בתפילין כיון שאמרה תורה ששה ימים להניח תפילין, והוא מניחן שבעה ימים, וזהו סברת רבר"ה דבער"ש בודאי חשיכה חולץ. ז ובזה מיושב הא דבפסק חשיכה אינו חולצן, דאם אמרינן דיש איסור דאורייתא מצד עצמן, א"כ גם בספק חשיכה יחלוץ, אבל אם אמרינן דהאיסור הוא משום בל תוסיף דבעי כוונה לעבור, וא"כ בספק מצוה אין כאן כוונה לעבור, וכמו שהדין בשמיני ספק שביעי דמיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן, וה"נ בספק חשיכה אין כאן איסור, - ובודאי חשיכה כשמניחן עליו יש בזה משום בל תוסיף, ומה"ט בר"א בן הורקנוס לא הוי אלא משום שבות, משום דיודע בעצמו שאינו מכוון לצאת ידי מצות תפילין, ואין כאן משום בל תוסיף. ובזה יש ליישב סוגיא דשבת ס' בהא דתנן לא מ- יצא האיש בתפילין ואם יצא אינו חייב חטאת, ושם בגמ' אמר רב ספרא לא תימא וכו' אלא אפילו למ"ד שבת לאו זמן תפילין מ"ט דרך מלבוש עבידא יעוי"ש, - וקשה טובא מה שייך דרך מלבוש אם עשה איסור בהנחה זו דתפילין אם אמרינן דיש איסור להניח תפילין בשבת וממילא אין זה דרך מלבוש אלא דרך משאוי, וכמו שפירש"י בעירובין צ"ה בהמוציא תפילין מכניסן זוג זוג, וקאמר שם הש"ס דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי יעוי"ש, - והנה עמד בזה השאג"א שם, - ומוכח מזה דאין איסור בהנחת תפילין בשבת למ"ד שבת לאו זמן תפילין, ונפשט מזה ספיקו של הב"י, ומ"מ אין סתירה למה שביארנו דכל עיקר איסור הנחת תפילין למ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא משום בל תוסיף, - והתם לא שייך בל תוסיף כיון דלעבור בעי כוונה, והתם לענין חטאת מיירי דבשוגג הוא ולא היתה כוונה לצאת י"ח תפילין. ט אמנם יש להעיר מסוגיא ערוכה ביצה ט"ו רב ששת שרי להו לרבנן לשדורי תפילין ביו"ט אמר לי' אביי וכו' ה"ק כל שניאותין בו בחול וכו' יעוי"ש מבואר בסוגיא דזהו ההבדל שבין תפילין לסנדל המסומר דאסור לשלוח מטעם דאסור להשתמש בו, ותפילין שרי להניחן, הרי מבואר דמותר ללבוש תפילין ביו"ט, וע"כ הו"ה בשבת, וכבר דייק כן השאג"א שם, וכן יש לדייק מדברי הרמב"ם בפר"ד מה' תפילין ה"י שכתב זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה וכו' וכן שבתות ויו"ט אין זמן תפילין שנאמר והיו לאות ושבתות ויו"ט הן עצמן אות, ושם בהי"א כתב וכל המניח תפילין לכתחילה אחר שקיעה"ה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה מימים ימימה עכ"ל הרי שבלילה כתב איסור להניח, ואילו בשבתות ויו"ט לא כתב דיש איסור, - הרי מבואר דאין שום איסור להניח תפילין בשבת ויו"ט, - וע"כ צריך לומר דהכוונה מהמיעוט שהן עצמן אות ולא נדרש לאות אחר הכוונה שאין חיוב להניח תפילין בשבת ויו"ט, - אבל לא היתה כוונת התורה לאסור, ותמיד איכא רשות מצוה להניח תפילין בשבת ויו"ט, וממילא לא שייך גם בל תוסיף כיון דלא שללה תורה שבת ויו"ט ממצוה זו, והרי"ז בכלל אינו מצווה ועושה, ולפי"ז תמוה טובה מדוע סבר רבה בר"ה דבודאי חשיכה חולץ, ודוחק לומר דפליגי בזה רבר"ה עם ר"ש, דהלא תיקשה באיזו סברא פליגי. ונראה דרבר"ה עם רב ששת פליגי לענין בל תוסיף, והוא דזה פשיטא שאם מכוון לשם מצוה דתפילין בשבת ויו"ט איכא בל תוסיף, וכן מבואר להדיא בעירובין צ"ו ע"א וברש"י ד"ה זוג אחד, ובמעשה בלא כוונה אם איכא בל תוסיף תליא בפלוגתא דאמוראי בסוכה מ"ז בשמיני ספק שביעי דפליגי שם אם יתבינן בסוכה והאוסרים בישיבה ע"כ סברי דגם בלא כוונה איכא בל תוסיף, ולמאן דשרי בישיבה בלא ברכה ע"כ סברי דבלא כוונה ליכא בל תוסיף, והנה רבד"ה ע"כ סבר כשיטה זו דבמעשה בלא כוונה גם כן איכא בל תוסיף, וממילא אסור להניח תפילין בשבת ויו"ט, ומזה הטעם סבר דגם