נזר הקודש - מנחות קה

קדושתי' מתפילין, והלא לפי שביארנו הנה עיקר הטעם משום חסרון הזמנה במקום, ואפשר שזה בזה תליא דמשום שקילא קדושתי' כתיבתו על מקום השיער, ותפילין שקדושתו חמירא להכי כתיבתו על מקום הבשר. ז והנה בעיקר הדין דהב"י יש לעיין מסוגיא דשבת ע"ט ע"ב דפריך שם בהא דתנן קלף כדי לכתוב עליו פ' קטנה שבתפילין מהא דתניא קלף ודוכסוסטום כדי לכתוב מזוזה, - וקשה דלמא מיירי בקלף שעבדו לשם מזוזה, ופסול לתפילין - ומצאתי אח"כ בשו"ת משכנות יעקב סי' מ"ג שהקשה כן יעוי"ש, אבל לפי מה שפירשנו אתי שפיר, והוא דע"כ כיון דקלף ראוי לתפילין, לכן אף אם הזמין בעיבוד לשם מזוזה, - ע"כ לא היתה כוונתו למזוזה ולא לתפילין כיון דעיקרו של קלף לתפילין הוא עומד, וממילא המעשה בעצמותה תעיד שיש בזה הזמנה לתפילין גם כן, - ושפיר פריך הגמ' דדי בפ' קטנה שבתפילין. ח ת"ר כיצד סדרן וכו' מבואר פלוגתא דרש"י ור"ת בדבר ההנחה דפ', ולרש"י הוי שמע קודם ואח"כ והי' אם שמוע, ולר"ת והי' אם שמוע קודם לשמע, ויש לעיין לר"ת היאך יפרש סוגיא דלעיל ל"ב תפילין שבלו אין עושין ממנה מזוזה, משום דאין מורידין הא מורידין עושין, וקשה הא במזוזה שמע קודם, ובשלמא לפי המסקנא דמוקי בלהשלים ניחא, אבל לפי הס"ד קשה, ובאופן זה מדייק המרדכי בה"ק לענין כתיבת הפרשיות בלא כסדרן יעו"ש והנה אפשר לומר דהש"ס מצי למימר ולטעמיך, אבל לפי"ז אזלא הראי' שהביא המרדכי גם כן, וצ"ע, ומצאתי בקר"א שעמד בזה, - אבל נראה ביישוב שיטת ר"ת כאשר יבואר. ט הנה יש לחקור דאף אם סבר ר"ת דסדר הכתיבה ג"כ כסדר ההנחה מטעם דבעינן כסדרן, כן בתפילין כן במזוזה, - אבל יש לעיין אם הכתיבה בתורת פסול על עצם הפרשה, - או"ד שדין הוא בתפילין או במזוזה, - אבל אין זה פסול בעצם הפרשה, - ונפקא מינה באופן דלתפילין הוי הכתיבה שלא כסדרן ולמזוזה הוי כסדרן באופן שמותר לשנות, דאז אם אמרינן דיש פסול בעצם הפרשה דאז כיון שנפסלה שוב אין לה תקנה, אבל אם אמרינן שדין הוא כך בהתפילין שפסול באופן זה, אבל אין פסול בעצם הפרשה, דבאופן זה אם הוי מותר לשנות למזוזה דאז אין פסול משום שלא כסדרן, ומסתברא כסברא זו השניי', - וא"כ אתי שפיר שיטת ר"ת, וזה דאם אמרינן דמותר לשנות מתפילין למזוזה, דיצוייר דיקח פ' שמע של תפילין ויצרף לפרשה של והי' אם שמוע שנכתבה זה עתה, והיא אחרונה פ' שמע, - נמצא דאעפ"י שפ' שמע לענין תפילין נכתבה אחרי פ' והי' אם שמוע, - אבל אם אמרינן דאין זה עצם פסול למזוזה מטעם שהיא באה באחרונה בתפילין, - והיינו משום דלענין מזוזה שאנו עוסקין בה עתה נכתבה פ' שמע קודם פ' זו של והי' אם שמוע אשר למזוזה, וא"כ אם מורידין עושין לצרף פ' שמע לוהי' אם שמוע למזוזה, - ואעפ"י דלפי הס"ד לא ידע מהא דלהשלים, אפשר לומר דלא ידע הש"ס בהא דלהשלים שורה וכמו שפירש"י, אבל ידע הש"ס בהא דצירוף הפרשיות, - ומיושב היטב שיטת ר"ת, ומיושב בזה גם קושיות המרדכי ממסכת סופרים, וכמוש"נ. א דף לה תניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני אמר רב פפא בתפרן ובאלכסונן, לימא מסייע לי' העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה אמר ר"פ מתני' דעבידא כאמגוזא וכו', והנה יש לעיין בהא דפסק הרמב"ם בפר"ג מתפילין דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, ואח"כ בפר"ד מתפילין כתב האי דינא דברייתא דהעושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה, וקשה דהרי לפי מסקנת הגמ' דמוקים הברייתא דמיירי דעבידא כאמגוזא, ובזה מדחי את הראי' מברייתא זו לדינא דתפילין מרובעות, אבל הרמב"ם כיון דפסק להא דתפילין מרובעות, ממילא מובן כי תפילין עגולות ודאי פסולות, וא"כ יותר מסתבר לפרש הברייתא דבא לפסול אם לא הי' מרובע דבעינן מרובעות דוקא, וא"כ למה כתב הרמב"ם האי דינא דתפלתו עגולה וכו'. ב ונראה דרבינו אינו מפרש הא דעבידא כאמגוזא כדפירש"י דעבידא עגולה כל התפילין כאגוז ממש, אלא סובר דמזה לא מיירי הסוגיא כלל דזה לא איצטרך לאשמעינן, ורבינו מפרש דרק למטה תחת הבית מושב דהתפילין יצא מהגויל עצמו בליטה עגולה, וכל התפילין הן כתיקונן, וגם זה לא הוי תפילין כשרות, כאשר יבואר, והוא לפי מה שיבואר לקמן דחציצה פוסלת בתפילין ואויר נמי חוצץ, הרי בעינן שהתפילין יהי' מונחים על הבשר ממש, נמצא דאפילו אם היו התפילין עשוין כתיקונן, עכ"ז אינו מקיים מצוה של תפילין אם אינם מונחים על הגוף ממש, ולפי"ז אף אם כל התפילין המה מרובעות ורק למטה תחת הבית מושב יוצא בליטה מהגויל אשר זה מעכב את התפילין מלהיות מונחים על הגוף ממש הוי כעין חציצה בין התפילין להגוף ואינו מקיים באופן הזה המצוה דתפילין. ג ולפי"ז שני דינים הם הא דתפילין מרובעות והא דתפלתו עגולה, והוא דהפסול בתפילין שאינם מרובעות החסרון מצד עצם עשייתן דהתפילין היינו שאינם עשוים כדין וכדת של תורה לפי ההלכה למשה מסיני, והא דתפלתו עגולה הוי הפסול מצד אחר אעפ"י שבאמת אין זה פסול מצד תמונת התפילין ועשייתן, עכ"ז יש בזה פסול וחסרון מצד קיום המצוה, יען כי בתפילין כאלה המניחם אינו מקיים מצוה דתפילין מפני שאינם מונחים על הגוף כראוי וכדת של תורה, וזהו מגדר חציצה נגעו בזה כמו שכתבנו. ד והוכיח הרמב"ם לזה מהסוגיא עצמה דהרי זה הי' מוסכם דתפילין מרובעות הללמ"מ, דבעצם הללמ"מ ליכא פלוגתא כמבואר בכללי הרמב"ם, ועיקר הא דאמר לימא מסייע לי' היינו לרבא דבא לחדש דגם בתפירה ובאלכסון בעינן ריבוע, וא"כ כשמדחי הגמ' דמיירי דעבידא כאמגוזא למה לן לסתור עצם הדין של הללמ"מ דבעינן תפילין