נזר הקודש - מעילה סב

פרק רביעי

א דף ט"ו. משנה. קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה ולחייב עליהם משום פיגול ונותר וטמא. - והנה רש"י פירש למעילה שאם נהנה מב' מיני קדשי מזבח בשו"פ מעל ומצטרפין נמי לכזית ליחייב עליהן משום נותר או פיגול או טמא או לחייב משום מעלה בחוץ. -והנה יש לעיין לפי מה שמבואר בסוגיא דשבת ע"א וכריתות י"ד דפליגי תרי לישני אליבא דר' יהושע דאמר תמחוין מחלקין דלל"ק סבר רבי יהושע דלחומרא אמר (היינו בשאכל מין אחד בשני תמחוין ויש שיעור שלם בכל תמחוי ותמחוי דחייב שני חטאות) אבל לקולא לא אמר (היינו שאם אכל מין אחד בשני תמחוין ובכל אחד הוי חצי שיעור אין התמחוין מחלקין ומצטרפין השני חצאי שיעור לחיוב חטאת) ולל"ב אף לקולא אמר רבי יהושע דתמחוין מחלקין. - ומבואר בשבת שם דלל"ב זה בזה תליא היינו דאם יש חילוק לחטאות כן יש חילוק גם לענין צירוף, ולל"ב לא תלי זה בזה. - ולפי"ז לענין מינים שונים דפשיטא שהמינים מחלקים ואם אכל שני מינים בשיעוריהם אף בהעלמה אחת חייב שתי חטאות. - וזה משמע מדקאמרה הסוגיא בכריתות ובשבת משני מינים פשיטא. - וכן כתב הרמב"ם בפר"ו מה' שגגות ה"ב אכל נותר מחמשה זבחים כזית מכל זבח בהעלם אחת, אעפ"י שאכלן בחמשה תמחוין אינו חייב אלא חטאת אחת שכולן שם אחד הן והתמחוין אינן מחלקין, וגופי הזבחים אינן מחלקין וכו' יעוי"ש. מבואר דדוקא אם הם משם אחד שזה נקרא מין אחד, אבל אם הם משני מינים יש בזה חילוק חטאות מפני שהשמות מחלקין. וא"כ קשה טובא לפי סוגיא דשבת שם דאזלא אליבא דל"ב דכל היכא דאיכא חילוק חטאות ליתא בצירוף. וא"כ הכא כיון דע"כ איכא חילוק חטאות בשני מינים, וכן גם לענין פיגול ונותר וטמא, וא"כ מדוע ישנם בצירוף להשלים שיעור פרוטה או שיעור כזית

ב איברא ברא דלקמן י"ז ע"ב בהא דתנן שם הפיגול והנותר אין מצטרפין מפרש בגמ' רב יהודה אמר שמואל דלענין איסור אכילה מצטרפין מטעם דכתיב לא יאכל כי קודש הוא כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו יעוי"ש, שזה מורה דמצטרפין גם שני שמות לענין אכילה, וכן כתב הרמב"ם בפרי"ח מפסוה"מ הי"א דפיגול ונותר מצטרפין יעוי"ש. אבל ע"כ צריך לומר דוקא לענין מלקות, דאל"כ תקשה מה שכתב הרמב"ם בה' שגגות פר"ו דוקא כשהם בשם אחד אינן מחולקין, - משמע אבל בשני שמות מחולקין לחטאות. - ממילא מוכח דמה שכתב דפיגול ונותר מצטרפין זהו דוקא לענין מלקות. - ואפילו לרבי יהושע דסבר תמחוין מחלקין מ"מ לענין מלקות מודה כמו"ש התוס' שבת שם ד"ה משני מינים. - ומרן בגיוה"ש מציין להתוס' דשבת, וע"כ דלזה נתכוון, והיינו שהראה מקור לדברי התוס' מסוגיא זו, וכיון דגם שני שמות מחולקין מחלקין לחטאות, מכש"כ שני מינים, וא"כ להסוגיא דשבת דכל היכא דחלוקין לחטאות ליתנייהו בצירוף לענין חיוב חטאת, וא"כ קשה מהמשנה דהכא דשנה התנא דגם משני מינים ישנו בצירוף גם לענין קרבן

ג ונראה דמטעם זה פירשו התוס' הכא בהא דקדשי מזבח אם אכל בשר עולה זו חצי זית ומבשר עולה אחרת חצי זית חייב קרבן מעילה. - והכוונה שהם משם אחד ומין אחד הוא. - אבל שני מינים אינם בצירוף. - וזהו דלא כפירש"י ורגמה"נ ורבינו הברטנורא, משום דלפירושם תקשה כמו שכתבנו

ד והנה אפשר לומר דסברי רבותינו דשני מינים ישנם בצירוף מטעם דסברי דאינם בחילוק חטאות גם כן, והיינו דסברי דכשם שאין תמחוין מחלקין לרבי עקיבא דפליג על רבי. יהושע במשנה כריתות ט"ו כן סבר ר"ע דגם מינים אינם מחלקין לחטאות וממילא ישנם גם בצירוף לכזית. - וע"כ הא דפריך בגמ' משני מינים פשיטא זהו לרבי יהושע דסבר דתמחוין מחלקין, א"כ פשיטא דמינים מחלקין, אבל לר"ע דסבר דאין תמחוין מחלקין, כן גם מינים אינם מחלקין. וסבר דגם קרבנות משני שמות ישנם בחיוב חטאת אחת, ודלא כשיטת הרמב"ם, והרמב"ם ע"כ מפרש משנתינו כמו שפירשו התוס' דהצירוף הוי דוקא מין במינו

ה והנה מהמשנה דלקמן מוכח כשיטת רש"י ורגמ"ה ורבינו עובדיהו דתנן חמשה דברים בעולה מצטרפין הבשר והחלב והיין והסולת והשמן. - הרי מבואר דשני מינים ישנם בצירוף. - ותקשה מזה על התוס' והרמב"ם. - ונראה דהם מפרשים שזה מיירי לענין מלקות. וכן משמע מדברי הרמב"ם בפרי"א מה' מעה"ק שכתב שם בה"א כל האוכל כזית מבשר העולה וכו' ואח"כ בה"ב כתב וחלבה ובשרה וסלתה ושמנה ויין של נסכים חמשתן מצטרפין לכזית עכ"ל, וע"כ שדעתו לענין מלקות, והנה זהו דין משנתינו, הרי נראה בעליל שמפרש זה לענין מלקות, אבל לענין כרת וקרבן סבר דבעינן משם אחד דוקא שהוא מין אחד

ו וכן יש להוכיח מהפיה"מ להרמב"ם כתב וז"ל, וכבר נתבאר בזה המסכתא שבשר העולה מועלים בו כל זמן שנהנה בשו"פ משום דבר מכל אלו החמשה דברים מקרבן עולה חייב במעילה, אם אכל מכולם כזית אם הי' פיגול או נותר או שהי' טמא חייב עכ"ל, הרי חזינן דמדייק לענין מעילה וכתב כל זמן שנהנה בשום דבר, והכוונה באחת מהן. ולעינן פיגול ונותר וטמא כתב אם אכל מכולם כזית חייב. - וע"כ הכוונה לענין מלקות מהני גם צירוף, אבל לענין מעילה לחיוב קרבן לא מהני צירוף. - הרי מבואר דמפרש הרמב"ם המשנה דהחמשה דברים בעולה שהוא לענין מלקות

ז איברא דעדיין יש להעיר דהלא לשיטת הרמב"ם יש נם מלקות במעילה במועל בזדון כמו שכתב בפר"א ממעילה ה"ג כל המועל בזדון לוקה וכו', בין מקדשי המזבח ובין מקדשי בדק הבית אם נהנה בהן שו"פ לוקה יעוי"ש. וא"כ הי' להרמב"ם לכתוב גם לענין מעילה הא דצירוף לענין שו"פ בכדי שיתחייב מלקות. - אבל זה ליתא דדוקא בקדשים פסולים מהני צירוף לענין מטעם הדרשא דלא יאכל כי קדש הוא כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו, שזה מורה על צירוף כמו שכתבנו לעיל. וא"כ אין זה אלא בקדשים שנפסלו. - וזה ליתא