נזר הקודש - מעילה נה

דכולהו דם, אבל לצורך מצוה שאין כאן בזיון דהרי למצוה הוא משתמש יעוי"ש. וכן איתא בשו"ת שיבת ציון סי' ט"ז. - אלא אפילו אם נפרש בהקדש ממש וכמו שמפרש החת"ס שם בחידושיו לסוכה כמו שכתבנו לעיל, מ"מ אתי שפיר דכיון דמללה"נ, ומותר בהנאה זו, להכי שפיר נקרא לכם וכמוש"נ

א שם במשנה, המים שבכך של זהב לא נהנין ולא מועלין, נתנן בצלוחית מועלין בהן, ופירש"י דהמים שבכך אינה מקודשת כדי שלא יפסל בלינה כמו שמפורש בסוכה יעוי"ש. - וקשה הא כיון דכשר לנסך גם בלילה שלפני היום, א"כ הי' יכולים למלא גם במקודשת ולנסך בלילה טרם עלות השחר דהרי פסול לינה הוי דוקא בעמוה"ש כמבואר בזבחים כ' ובתמורה י"ד. - ולפי"ז היו יכולין לתת במוקדשת, ולנהוג בזה דין מעילה. - וליישב זה נקדים דברי הרמב"ם וכאשר יבואר בעז"ה

ב כתב הרמב"ם בפר"י מתו"מ ה"ו כל שבעת ימי החג מנסכין את המים ע"ג המזבח, ודבר זה הללמ"מ ועם ניסוך היין של תמיד שחר היה מנסך המים לבדו עכ"ל. ויש לעיין אם הניסוך המים הוי מצוה של הקרבן היינו שהקרבן מחייב בהניסוך כמו נסכי יין, או"ד שהוא חובת היום, ורק זמן הניסוך הוא בזמן הקרבת התמיד, ונפק"מ אם אין תמיד להקריב אם מחויבים בניסוך המים. - ונראה דזה תליא בשני הפירושים ברש"י ריש תענית דאיתא שם דאמר מר מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה, ופירש"י בלשון ראשון דהמילוי מים היה מאורתא, אבל עצם הניסוך הוא דוקא ביום בזמן הקרבן, וא"כ ע"כ הוי הניסוך המים חיובו של הקרבן, אבל לשון שני ברש"י שם דיכול לנסך המים מאורתא, וע"כ הכוונה מאורתא בלילה הראשון, וא"כ אין להמים שייכות להקרבן, וגם באופן שאין תמיד להקריב מ"מ מנסכין מים בחג

ג גרסינן בירושלמי סוכה פר"ד ה"ו רשב"ל בעא קומי ר' יוחנן הקדימן לזבח מה הן, לא ניסך היום מהו שינסך למחר, א"ל נישמעינא מן הדא דאמר ר' אילא בשם ר' יוסי ונסכיה אחד נסכי מים ואחד נסכי יין הדא אמרו הקדימו לזבח כשר, ניסכן בלילה כשר, לא ניסך היום לא ינסך למחר על שם עבר יום עבר קרבנו, ע"כ. - והביאור בזה דרשב"ל בעי אם ניסוך המים דינו כניסוך היין דהיינו שהוא טפל להקרבן, וממילא שאין לנסך קודם הקרבת התמיד ופשיטא שאין לנסך בלילה הקודם. - ופשיט ליה שהוא בא מפאת חובת היום וזהו כלשון שני ברש"י. וכן פסק הרמב"ם שם בה"ז שכתב ואם הקדים ניסוך המים לזבח, אפילו נסכן בלילה יצא, יעוי"ש, וע"כ הכוונה בלילה הקודם. - וממילא יש לפשוט דגם אם לא הקריבו התמיד יש לנסך המים

ד אמנם לפי"ז קשה טובא הא דתנן בסוכה מ"ח כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת, ופריך הש"ס ואמאי ניתי במקודשת ומשני כדי שלא תפסל בלינה, וכן איתא בירושלמי שם. - וקשה כיון דכשר לנסך גם בלילה שלפני היום, א"כ הי' יכולים למלא גם במקודשת ולנסך בלילה טרם עלות השחר דהרי פסול לינה הוי דוקא בעמוה"ש כמבואר בזבחים כ' גבי קידוש יו"ד, וכן איתא בתמורה י"ד

ה והנה לכאורה אפשר לומר דדוקא אם ראוי להיות הניסוך המים עם הקרבן ביום, אז מנסכין גם בלילה, אבל אם אין עצה לנסך ביום אז אין מנסכין בלילה, והיינו דבעינן שיהיה ראוי לניסוך ביום עם הקרבן, אז הדין דיכולין לנסך גם בלילה מטעם כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. - וממילא אם יש עצה לנסך המים עם הקרבן ביום מנסכין גם בלילה, אבל בשבת אם היה הדין דבעינן כלי שרת דוקא דממילא לא יצוייר ניסוך המים בשבת ביום עם הקרבן, דאז אין מנסכין גם בלילה, ולהכי שנה לנו התנא דלא בעינן כלי שרת מקודשת מבערב, ודין זה שייך גם בחול דאל"כ לא יצוייר ניסוך המים בלילה. - אבל קשה דלפי"ז עתה שאנו יודעים הדין דלא בעינן כלי שרת מקודשת דוקא. א"כ שפיר יכולין להביא המים מבערב במקודשת דזה עדיף טפי, ולנסך המים בלילה, - אבל לפלא אשר הרמב"ם שם בה"מ כתב בהדיא שהיה ממלא בער"ש חבית של זהב ואינה מכלי השרת, וכן כתב הסמ"ג, הרי מבואר דגם עתה שאנו יודעין את ההלכה דלא בעינן כלי שרת מ"מ אין ממלאין בכלי שרת בכדי להקריבן בלילה, ותמוה טובא מדוע לא הביאו מבער"ש במקודשת ולנסכן בלילה

ו והנה זה עתה השגתי ספר המאירי על מס' תענית שיצא זה לאור וראיתי כתב וז"ל אבל ניסוך המים אינו בלילה שהרי נסכים הבאים מחמת זבח הם ונסכים הבאים מחמת זבח אין זמנם אלא ביום ולא עוד אלא שהתבאר במס' סוכה במי ניסוך שאף לקדשן בכלי בלילה לא, והוא שאמרו שם שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקודשת מן השלוח, אבל לא במקודשת שאילו כן היו נפסלות בלינה, ומעתה התבאר לך ממילא שאין גורסים ג"כ מה ניסוך המים מאורתא, שהרי יש כאן שתי סיבות למניעת זה, אחת זה שהזכרנו שאין ניסוך המים בלילה, ועוד שנסכים הבאים מחמת זבח אינן קודמין לזבח עכ"ל, והנה זה ודאי שלא היה להמאירי הירושלמי סוכה שכתבנו לעיל. - ומטעם זה היה פשוט להמאירי בסברא שהניסוך המים באים בגלל קרבן ודינם כקרבן שזמן הניסוך הוא דוקא ביום ולא בלילה, ומוכיח שאין לקדשן בכלי שרת בלילה בכדי שלא תפסל בלינה, ומייתי ראיה מהמשנה אשר בער"ש היה ממלאין בכלי שאינה מקודשת, - והנה לכאורה היא ראיה לסתור, דהרי מבואר במשנה דרק בער"ש הי' ממלאין בבלי שאינה מקודשת, אבל בחול משמע שהיו ממלאין בכלי מקודשת, וכן מדייק בגבו"א לתענית, יעוי"ש. - ונראה דהמארירי מפרש דגם בחול היו ממלאין בכלי שאינה מקודשת, וההבדל שבין ערב שבת לחול, - הוא כי בחול ממלאין מבערב, ובער"ש ממלאין מבעוד יום אבל האי דינא דהכלי היתה אינה מקודשת זה לא קאי על ער"ש לחודיא אלא כן היתה תמיד, - ומזה מוכיח המאירי דלא היו ממלאין בחול כלל מבערב, וזהו דכיון דלא היו יכולין למלאות מבערב בכלי שרת ממילא טוב יותר למלאות בבוקר בכלי שרת ורק בער"ש מפני שאינם יכולים למלאות ביום שבת בבוקר להביא מן השילוח, היו מוכרחין למלאות