נזר הקודש - מעילה יז

לפני זריקה מועלין בו וכו' לאו דהוה שהות למיזרקי דאי בעי וש"מ היתר אכילה שנינו, ואם אמרינן דבחסרון הולכה לא מהני היתר זריקה, והיינו דלא נקרא היתר זריקה בשביל חסרון הולכה, א"כ מדוע לא משני הש"ס בדברי ר' שמעון לן לפני זריקה היינו שעדיין חסרה הולכה, ואעפ"י שעדיין מוכרחין אנחנו לאוקימתא לפרש ראוי' לזריקה דהיינו שהובא למזבח ואינה ראוי לזריקה שחסרה הולכה, - אבל זה הוי אוקימתא יותר מרווח מלאוקמי' דמיירי סמוך לשקיעת החמה, ומדחזינן דלא משני הש"ס הכי, ע"כ מוכח דלמ"ד היתר זריקה שנינו שאין הבדל אם קודם הולכה או לאחר הולכה, וגם קודם ההולכה נקראת היתר זריקה, וכמוש"נ

א ע"ב משנה, בשר קדשי קדשים שיצאו לפני זריקת דמים ר' אליעזר אומר מועלין בו וכו' ר"ע אומר אין מועלין בו, - והנה מבואר דפליגי אי זריקה מועלת ליוצא דר"א סבר דאין זריקה מועלת ליוצא וצא והוי כלא נזרק הדם, - ור"ע סבר דהזריקה מועלת ליוצא. - והנה אם הבשר בפנים בשעת זריקה או בחוץ פליגי בזה בזבחים צ', - אבל המסקנא התם דבאיתנהו אבראי פליגי, אבל בדהדר עיילינהו כו"ע לא פליגי דזריקה מועלת ליוצא, - והיינו דאעפ"י שנפסלו ביוצא אמנם כיון דבשעת זריקה היו בפנים זריקה מועלת, - וכי פליגי כשהיו בחוץ נם בשעות זריקה, - וא"כ יש לתמוה טובא ברש"י הכא שפירש דהמשנה מיירי כשנכנס הבשר ואח"כ נזרק הדם וזה היפוך סוגיא דזבחים. - וגם תמוה טובא מה דחקו לרש"י לפרש דמיירי שהבשר בפנים בשעת זריקה, - והנה יש לומר דזה דחקו לרש"י מפני שר"ע מביא דאי' לדבריו מהא בשתי חטאות שזריקה מהני ליוצא, ויש להשיב הלא שם היו השתי חטאות בפנים, ולהכי הוכרח רש"י לפרש דגם זה דיוצא מיירי כן שהיא בשעת זריקה בפנים, אבל תמוה טובא מסוגיא דזבחים, ועוד אם ההוכחה מר"ע הוי הוכחה מעליא, א"כ מדוע לא הביא הש"ס שם ראי' זו לומר דע"כ פליגי באיתנייהו בפנים

ב ועוד דע"כ כל עיקר הפלוגתא שם ע"כ דוקא בקדשים קלים נאמרה דהיינו בפלוגתא דר"א ור"ע לענין אימורי קדשים קלים, וזהו שפני שקודם זריקה אין עליהם תורת קדשים להיות נפסלים ביוצא, ורק הזריקה פועלת עליהם החלות הקדושה, - ומה"ט אמר רב פפא בדהדר עיילינהו כו"ע לא פליגי דהזריקה פועלת עליהן להיות הקדושה חלה עליהן לענין מעילה, - ורק בדאיתנהו אבראי פליגי, וסבר ר"א דהזריקה איננה פועלת מטעם שהם בחוץ, - והסברא בזה דכיון דהזריקה פועלת גם פסול דיוצא להכי סבר ר"א דלא מהני זריקה כזו המביאה פסול, ור"ע סבר דזריקה כזו ג"כ הוי זריקה מעליא, - אבל בשר קדשי קדשים שיצאו לחוץ דנפסלו ביוצא אין הבדל בין אם הם בפנים או בחוץ, - וזהו כוונת השיט"מ שם בזבחים שהקשה היאך מ"ד דבהדר עיילינהו פליגי הרי כמו כן פליגי ברישא בבשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים, וצ"ל דבאימורי קדשים קלים פליגי בדהדר עיילינהו יעו"ש, מבואר דבשר קדשי קדשים אין הבדל בין פנים לחוץ, - וא"כ מדוע פירש"י הכא דמיירי שהי' הבשר בפנים בשעת זריקה

ג והנה גם דברי השיט"מ תמוה לכאורה דמדבריהם משמע דדוקא באימורי קדשים קלים פליגי בדאיתנהו אבראי, וזהו דכיון דלא נפסלו קודם זריקת הדם משמע אבל בשר קדשי קדשים שנפסלו ביציאה לכו"ע אין זריקה מועלת, וקשה הלא פליגי גם בבשר קדשי קדשים שבאמת נפסלו ביוצא, ומכ"ז סבר ר"ע דזריקה מועלת לצאת מידי מעילה, וא"כ מה הועילו רבותינו בשיט"מ שמפרש דר"פ מיירי מאימורי קדשים קלים, הלא אכתי תקשה מרישא דמתניתין דפליגי גם בבשר קדשי קדשים

ד והנה מדברי ר"ע עצמו מוכח דרק באופן שהזריקה מביא לידי פסול זריקה מועלת, והיינו מהמשל שמביא מהא דשתי חטאות דהאחד נפסל מטעם מותר חטאת, וזהו שנעשה מותר ע"י הזריקה דהאידך וזהו בדמיון להא דאימורי קדשים קלים כמו שכתבנו לעיל, - אבל אין מזה ראי' לבשר קדשי קדשים שיצא לחוץ כיון שנפסלו ביציאה קודם זריקה

ה והנה ביישוב סוגיא דזבחים צ' נראה לבאר עפ"י דברי התוס' בזבחים כ"ו ד"ה דלמא באליה ויותרת הכבד דהקשו וז"ל, וקשה לרב פפא דאמר התם בדעיילינהו לגואי בשעת זריקה לא פליגי, פירוש דאינם פסולין הלא הכא קאמר פסולה וכו, וי"ל דה"פ עיילינהו לגואי לא פליגי פירוש דודאי חייבין עליהם משום פיגול דזריקה מועלת לחייב משום פיגול על יוצא כי האי דלפני זריקה והי' לפנים בשעת זריקה, אבל מכל מקום נפסלו ביוצא לכו"ע כדאיתא בשמעתין כי פליגי בדעיילינהו בתר זריקה אי חייבין משום פיגול דהא עיילינהו או לאו עכ"ל, מבואר מזה דגם אימורי קדשים נפסלין ביוצא אף קודם זריקה ומ"מ זריקה מועלת עליהם לכו"ע אעפ"י שכבר נפסלו, - וא"כ שפיר יש לפרש נם בקדשי קדשים שנפסלו קודם זריקה ומ"מ בדהדר עיילינהו שפיר מועיל עליהם פעולת הזריקה, - ומיושב לפי"ז קושיות השיט"מ שם, והיינו דהא דקאמר רב פפא בדהדר עיילינהו כו"ע לא פליגי קאי בין ארישא ובין אסיפא

ו והנה בזה יש ליישב גם שיטת רש"י דע"כ רש"י לא סבר כפירוש התוס' אלא סברת רש"י דהסוגיא דזבחים כ"ו פליגא אסוגיא דזבחים צ' דהיינו רב פפא, - והיינו דמסוגיא דזבחים כ"ו מוכח דגם באופן שהיו האימורים בפנים בשעת זריקה פליגי ור"א סבר דאין זריקה מועלת, וסוגיא דשם אליבא דר"א אזלא כמו שכתבו שם התוס', - ולהכי פירש"י הכא דמיירי המשנה בין רישא ובין סיפא שהיו בשעת זריקה בפנים, - וזה מתאים להמשל שהביא ר"ע מהא דשתי חטאות, וזה ראי' להסוגיא דזבחים כ"ו, - ומוכח דסבר ר"ע דגם בנפסלו מקודם זריקה מ"מ מהני הזריקה להוציא מידי מעילה, - ואעפ"י שאין המשל דומה להנמשל מטעם דבשתי חטאות הזריקה עושה הפסול בהשניה ואילו בבשר קדשים הפסול מקודם, - מ"מ סבר ר"ע דאין הבדל בזה, - כמו שמצינו כזה בזבחים צ"ג דפליגי תנאי אם דנין טומאה קדומה מטומאה שבאותה שעה יעוי"ש. וזהו סברת הרמב"ם בפר"ה ממעשה"ק ה"ט בניתז דם על בגד