עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › נזר הקודש - חולין

נזר הקודש - חולין ד

nezer hakodesh (Chullin) 4 · נזר הקודש - חולין · free full Hebrew text

Open in the reader →

והנה תנן במשנה הכל שוחטין, - לכאורה יש לשאול תנא היכי קאי - כמו כמו שפריך הש"ס בריש ברכות תנא היכי קאי דקתני מאימתי, ופירש רש"י מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה, יעו"ש. וה"נ היה להתנא מקודם לתני חובת השחיטה, ואח"כ שייך לשאול מי הם הכשרים שחיטה

ומזה יש להוכיח דכוונת התנא כאוקימתא דרבה בר עולא דמיירי בטמא במוקדשין, ומשנה זו שייכא להמשנה דזבחים דכל הפסולים כשרים לשחיטה, ולהכי לא פריך הכא תנא היכי קאי, דפשיטא דקאי על משנה דזבחים

אמנם הטור דמיירי בשחיטת חולין, התחיל הא דתניא וזבחת מבקר דומצאנך כאשר בויתיך והיינו דקאי אקרא דיש חיוב שחיטה בתורה

והנה כתב הטור מלמד שנצטוה משה על פה בהלכות שחיטה, והיינו שמדייק הטור מכאשר צויתיך דמשמע דמלבד הא דכתיב וזבחת, יש עוד בזה הרבה דברים, והיינו מזה שצויתיך, וכיון שאינו מפורש בתורה מה הם הדברים, ע"כ מוכח דנמסרו למשה הרבה דברים בהלכות שחיטה בע"פ וזהו כאשר צויתיך

אמנם קשה מאי ראיה מכאשר צויתיך ללמד דיש הרבה דברים כהלכות שחיטה שנאמרו למשה בע"פ, הלא יש לפרש כאשר צויתיך מכבר, דהיינו מפני שכמרה נצטוו בהרב המצות תיכף בצאתם ממצרים, א"כ יש לומר דגם הלכות שחיטה נאמרה במרה. והנה הט"ז הקשה מדוע לא נפרש כאשר צויתיך במרה, כמו הא דכבוד אב ואם ומתרץ דשאני כבוד דיש לזה הכרח, יעו"ש. - אמנם קשה דאף על פי שאין הכרח לזביחה שלא נאמרה במרה, אכתי יש לומר דכאשר צויתיך הכוונה במרה, אבל אין מזה ראיה איה דיש דינים מיוחדים השייכים להלכות שחיטה, ורק על עיקר המצוה דלחתוך הסימנים וזהו כאשר צויתיך מכבר

אמנם נראה דאם נפרש כאשר צויתיך במרה, ע"כ הכוונה על עצם השחיטה, ולא על הדינים השייכים לשחיטה, א"כ אין זה אלא נחירה גרידא - וזה הותר להם נחירה במדבר לשיטת ר"ע לקמן י"ז. ולפי"ז לא שייך לומד כאשר צויתיך כמרה דהכוונה מצות נחירה, ועל זה לא בעינן ציווי מחדש. וכל עיקר וזבחת שאמר משה בערבות מואב הוא למותר לגמרי, וממילא ע"כ צריך לומר דכאשר צויתיך ללמד דינים חדשים השייכים להוזבחת. וזהו שכתב הטור מלמד שנצטווה משה בע"פ דהיינו החמשה הלכות שחיטה. - כן נראה בביאור דברי הטור, וזהו הביאור בדברי הרמב"ם בפר"א משחיטה ה"ד כמבואר להמעיין

ובזה יש להטעים הא דכתב בהלכות א"י שחט ולא בירך שחיטתו פסולה. והרא"ש תמה על זה. - אבל הדברים נכונים, אם לא בירך במזיד, הנה השחיטה נעשתה לא מטעם כי כן צוה הבורא ית"ש אלא רק מפני שהוא המושל בכח הגבורה שיש לו על הבע"ח, וזהו תועבת ד', ושחיטתו תועבה. וכל הלכות שחיטה הוא למופת יתרון הכשר להאדם שמפני שהוא ברום המעלה מפני רוממותו בכח החכמה והתבונה שהיא מעלת הנפש

ובזה אני נותן שבח ותודה להבורא יתברך שזיכני ללמוד מסכת חולין בעיון רב כמעט בכל פרט ופרט בביאור הגפ"ת ובפסקי הרמב"ם והש"ע כפי שידי יד כהה מגעת. - ואקוה אשר הלומדים מסכת חולין עם ספרי הנקוב בשם "נזר הקודש" ירוו רב נחת מפני שימצאו בזה ביאור רחב והחידוד על קו האמת והצדק

ובזה אבקש מהשי"ת לראות בבנין בית מקדשנו עם משיח צדקנו בב"א

על הטוב תזכר עזרתי כקודש, אשר היא תמיד בעזרתי, מנשים באהל תבורך, היא רעיתי הרבנית הצנועה מרת הינדא תחיה בת הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מו"ה הלל דוד הכהן טריווש זצ"ל, יתן ד' אשר נזכה לראות נחת מצאצאינו שילכו בתורת ד' תמיד ולהתברך בעושר ואושר כאות נפשינו ולראות בבנין בית מקדשנו, אמן.