נזר הקודש - בכורות סה

ב ונראה לומר דרש"י נקט לרבותא בהמה שנחתכו רגליה למעלה מהארכובה. - והיינו דאפשר דרש"י סבר כשיטת הריב"א הובא בהרא"ש פר"ד דחולין סימן ז' להכשיר בהמה שנחתכו רגליה לגמרי, ואם נחתכו רגליה מהארכובה ולמעלה יש תקנה להכשירה באופן שיחתוך כל הרגל, וכן סבר הרמב"ן לפי האמת שכן הדבר דאם נחתך למעלה מהארכובה שהוא במקום צומת הגידין שטריפה, ואם יחתוך אח"כ כל הרגל תחזור להכשירה כמבואר שם.-ולזה פירש"י הכא דכוונת התנא טריפה שנחתך רגליה מהארכובה ולמעלה שהוא במקום צומת הגידין דיש תקנה להיות חוזר להכשירה, ומ"מ אין פודין בטריפה, ומכש"כ שארי טריפות שאין טריפה חוזרת להיתר, ולפי"ז אין מקום להגיה כגון שהוא הגהות הב"ח. - אלא דוקא כתב רש"י טריפות זו, והוא לרבותא. ג עוד נראה והוא, דהנה לכאורה מדוע נמעט טריפה מטעם הגזי"ש דשה שה מפסח, ומדוע לא אמרינן דטריפה איתרבאי מתפדה תפדה כמו שמרבה בע"מ ועוד, וע"כ כיון דמצינו גבי מעשר דישנו בבע"מ, ומ"מ נתמעטה טריפה מכל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת והיינו הטרפות שהיא מן הארכובה ולמעלה כדאיתא לקמן נ"ז. - להכי מסתברא שאין לרבות טריפה מתפדה תפדה, ולזה נקט רש"י טריפות שהוא מן הארכובה ולמעלה שזהו מקור הלימוד גבי מעשר, - ולהכי הרי הוא ג"כ בכלל המיעוט לענין פדייה דפט"ח. ד איברא ברא דאין לרבות טריפה מתפדה תפדה משום דאם ילפינן שה שה מפסח. - וגבי פסח כתיב ,מהיות משה", מחיותי' דשה, וביומא מ"ט ע"ב דרשו מזה למעט שחוט יעוי"ש, וא"כ ממועט ג"כ טריפה לדידן דקיי"ל טרפה אינה חיה. - ולא בעינן לגילוי מלתא דמעשר. - אמנם כל זה ע"כ הוא למ"ד התם ביומא דסבר בפר ולא בדמו של פר מטעם דשחוט לא נקרא פר. - משא"כ למ"ד שם דגם שחוט נקרא פר. - וגם גבי פסח גופי' בפסחים פ"ט סבר ר' שמעון מהווייתו דשה דהיינו אפילו אחר שנשחט יעוי"ש, וא"כ אין למעט טרפה מהא דגזי"ש דשה שה מפסח. - וא"כ יש לומר דטריפה בכלל תפדה תפדה לרבויי. - להכי אית לומר דכיון דחזינן דבמעשר דאעפ"י שישנו בכל הני. - ומ"מ ממעט טריפה, להכי מסתברא דטריפה ליתא בכלל הריבוי. וזהו כוונת רש"י כמו שכתבנו. ה ויש לעיין מדוע באותו ואת בנו דכתיב שה ומדוע לא ילפינן שה שה מפסח למעט טריפה. - ואנן קיי"ל דאו"ב נוהג בטריפה, ואפילו ר"ש דפוטר הוא רק מטעם שחיטה שאינה ראויה. - והנה התוס' ביומא שם כתבו דטריפה ממעטינן מהלימוד דפסח יעוי"ש, אבל קשה מדוע לא ילפינן גם או"ב מפסח ליפטר טריפה, והוא מכח הגז"ש דשה שה. - אבל יש לומר דמסתבר לומר דהגז"ש מפסח שהוא קרבן בא ללמד בדין פדיון פט"ח שהוא בדומה לו מפני שבא לאפקועי איסורא, אבל אין זה כלל בדמיון לאו"ב וכדומה לזה. ו והנה לר"ש דסבר מהיות משה מהויתו דשה והיינו דגם לאחר שחיטה נקרא שה. - א"כ אין למילף משה דפסח שאין פודין בשחוטה, וגם אין למעט טרפה. - ועוד לר' שמעון דסבר פט"ח מותר בהנאה א"כ אין זה שייכות לאפקועי מאיסורא. - ותקשה לד' שמעון מדוע לא יליף משה דפסח גם לאו"ב למיפטר טריפה ולא בעי למימר מטעם ששא"ר. - וע"כ צריך לומר דר"ש לא סבר כלל להאי גז"ש. וא"כ אפשר דגם רבנן דר"ש לא סברי להאי גז"ש. - מטעם דלא קבלו גז"ש מרבם. ולדידהו אפשר דפודין בשחוט, וגם בטריפה. ויש לכאורה ליישב הא דהקשו התוס' שם ביומא. - אבל למעט עגל וחיה זה אנו יודעין מפשטות דשה. דע"כ לא לחנם אמרה תורה שה. ז אמנם נראה דע"כ לא היתה כוונת רש"י לרמז הדין דמעשר אשר בשביל זה ליתא שחוט וטרפה בכלל הריבוי דתפדה תפדה, והוא דהנה רש"י מפרש בד"ה לכל השמות וכו' ולא שחוט, דבעינן שחיטה לשם פסח יעוי"ש. ולכאורה מדוע לא פירש"י כמו שקאמר הש"ס ביומא דלהכי לא אמרינן דשה שחוט נקרא שה אפילו למ"ד בפר אפילו בדמו של פר משום דכתיב מהיות משה מחיותי' דשה. - וע"כ כוונת רש"י להורות לנו דהכא גבי פסח רמזה לנו תורה דשה שחוט לא נקרא שה מטעם חסרון שחיטה דלשמה וממילא יש בכלל זה גם למאן דלא סבר מחיותי' דשה, והיינו לר' שמעון דסבר הויתו דשה, ומ"מ הכא לא נקרא שה לאחר שחיטה מטעם חסרון דשחיטה דלשמה. - וכיון שממועט שחוט, ממילא גם טריפה בכלל המיעוט ואין לרבות מתפדה תפדה כיון שיצא מכלל שה מטעם חסרון חיות דבעינן חיות שלם בשעת שחיטה. - אבל נראה דאם לא היה חסרון טריפה גבי מעשר הוי מרבינן טריפה מתפדה. ח והנה יש לעיין לפירש"י דלפי זה היאך דנין אפשר משאי אפשר, דהלא שאני גבי פסח דלא יצוייר קרבן פסח שחוט מטעם דבעינן שחיטה לשמה, וזה לא שייך הכא בפדיון פט"ח, וא"כ תליא בפלוגתא אם דנין אפשר משאי אפשר, והנה התוס' ביבמות מ"ו. - כתבו דמטעם הגזי"ש דנין גם משאי אפשר. - עוד יש לומר דעיכוב מצד הדין נקרא אפשר, וצ"ע. ט והנה הרמב"ם בפרי"ב מבכורים ה"ח כתב וז"ל ואין קרוי שה אלא כבשים ועזים חיים בלבד יעוי"ש. משמע מדבריו דגם בלא הלימוד דהגז"ש אלא משמעות שה הוא דוקא חי, ושחוט לא נקרא שה. ותמוה דהלא הרמב"ם פוסק בפר"ה מיוהכ"פ הי"ג בפר ואפילו בדמו של פר יעוי"ש. וא"כ ע"כ גם שה שחוט נקרא שה. וצ"ע. י והנה הטור השמיט טרפה. - ומצאתי בתוסיו"ט שעמד בזה יעוי"ש. - והנה לפי מה שביארנו דאפשר דהרבה תנאים לא סברי גז"ש דשה שה מפסח, וא"כ אפשר דלדדהו פודין בטרפה, להכי השמיט הטור הא דטרפה מטעם זה. יא והנה להלכה ע"כ אין פודין בטריפה מפני שזהו שיטת הרמב"ם והרא"ש, וכן הוא בפסקי הרא"ש וכן פסק המחבר. - ולפי"ז כשפדה בטלה ואח"כ נמצא בו טרפות. - וממילא בעינן עתה פדיי' בשווי'. - ולשיטת הרמב"ם באופן שאין