נזר הקודש - בכורות קטו

לגדולה. - דדין זה רק לכהנים נאמרה, וזהו מפני שהתורה הכירה לכהנים שהם גדולי האומה, ולהכי נתנה האכילה כדרך שהמלכים אוכלים, משא"כ בכהנת אעפ"י שיש להם זכיי' במתנות כהונה. - אבל אינם עומדים ברום המעלה שתהי' אכילתן כדרך שהמלכים אוכלים, כי לא ניתנה להם הכהונה בתור שררות. - והביאור בזה דהדין דלמשחה לגדולה לא על האכילה נאמרה אלא על האוכל נאמרה. - היינו אם האוכל הוא האוכל שהוא בר גדולה. - ומטעם זה כשמוכר או נותן המתנות כהונה לישראל ליתא גבי' הדין הזה דלמשחה לגדולה, וכמו שכתב הרדב"ז בביאורו על הרמב"ם בפר"ט מה' בכורים הכ"ב יעוי"ש. - ומטעם זה פשיטא דגם הכהנת שמקבלת מתנות כהונה ליתא גבה הדין דלמשחה לגדולה. ד ולפי''ז כיון דהסוגיא דהכא הסוברת דליתא טובה"ג לבעלים במתנות כהונה מטעם דלמא אתי למיטעי דבר מיתחל קדושתייהו. - זהו רק אם הדין דאין נותנין מתנות כהונה לכהנת. - וזהו מטעם דאין נותנין מתנות כהונה אלא לכהנים זכרים בכדי שמקוים אצלם הא דלמשחה וכו'. - משא"כ לדינא דקיי"ל דנותנין מתנות כהונה גם לכהנת א"כ ליכא אזהרה דבעינן לקיומי הא דלמשחה ולגדולה ופשיטא שאין לחוש לדלמא מיתחל קדושתייהו ויבוטל הא דלמשחה כיון דהרשות להבעלים ליתן לכהנת שאין בזה כלל הדין הזה דלמשחה לגדולה, ולכן ע"כ מפרש הרמב"ם דהסוגיא הכא אזלא אליבא דהני תנאי שאין נותנים מתנות כהונה לכהנת. - אבל הרמב"ם דפוסק שם בה' בכורים ה"כ דנותנין מתנות כהונה לכהנת. - להכי שפיר פוסק דיש זכות טובה"נ לבעלים בכל מתנות כהונה. - מטעם הזכות הזה עצמו דהרי יכול ליתן המתנות כהונה לכהנת, וכמו שכתבנו. ה ובהיותי בזה, הנה איתא בירושלמי פר"ד דחלה ה"ד הבכורות והבכורים לאנשי משמר.- וקשה אם מתנות כהונה ניתנת אפילו לכהנת, א"כ מה שייך בזה אנשי משמר. - וע"כ דהירושלמי אזיל בזה ג"כ לשיטת הני תנאי דסברי דלא ניתן מתנות כהונה לכהנת אלא לכהן. וגם סבר הירושלמי דאין בזה טובה"נ, וא"כ בכור תם שהוא להקרבה, שייך לאנשי משמר, וצ"ע. ו שם, אמר רבא תרומת חוצה לארץ אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות, רב חמא יהיב ליה לשמעיה שהיה כהן ויהיב ליה בשכרו, ולא חייש לנראה כמסייע עי' בפי' ר"ג, והנה מזה מוכח דמותר להשתמש בכהן. - ולכאורה זה סתירה להא דאיתא בירושלמי פר"ח דברכות ה"ה מנין המשתמש בכהונה מעל רבי אחא בשם שמואל אמר ואמרה להן אתם קודש לד' והכלים קודש, מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל יעוי"ש. - והנה לפי מה שכתב הסמ"ג במ"ע סימן פ"ג, והובא במל"מ פר"ג מעבדים ה"ח, דעד כאן לא אמרינן המשתמש בכהונה מעל אלא בשימוש בחנם אבל בשכר שרי יעוי"ש, והכא שימש רב חמא עם הכהן בשכר. ז והנה בהגהות מרדכי לגיטין הביא מעשה בכהן שיצק מים על ידי ר"ת והקשה לו תלמיד הא שנינו בירושלמי המשתמש בכהונה מעל. - והשיב לו אין בהם קדושה בזה"ז דקיי"ל בגדיהם עליהם קדושה עליהם, ואי לא לא. - וקשה א"כ כל מיני קדושה לא ליעבד להו ושתיק. - והרב ר' פטר השיב דיכול למחול כדאמרינן בפר"ק דקדושין אין כהן נרצע מפני שנעשה בע"מ, והשתא בלא הך טעמא תקשי היאך מצי משתעבד ביה אלא ודאי מצי מחיל יעוי"ש. - והנה לשיטת הסמ"ג אין ראיה מזה דשאני התם דהוי בשכר. - והנה בלא"ה אין להוכיח מזה דמיירי שנמכר בגנבתו דע"כ גם על כהן נאמרה ואם אין לו ונמכר בגנבתו, ועי' במרה"פ. - אמנם מהגהות מיימוניות בפר"ג מעבדים ה"ח משמע דלא נחית לזה מדכתב בפר"ג מעבדים מכאן ראיה דאף שירות מותר, ועוד ראיה מפרק אעפ"י לקונה כהן מישראל לא יאכל בתרומה, ועוד ראיה מפרק כיצד הרגל אמר לו רב"ח לרב חסדא לכי תשמש לי, ור"ח כהן היה כדאיתא בסוטה. - ועוד ראיה מפרק הזרוע והלחיים אמר לו רבא לשמעי' זכה לי במתנתא דבעינא למיכל לישנא בחרדלא ומיהו בירושלמי גרסינן מנין המשתמש בכהונה מעל וכו' וצ"ע יעוי"ש, הרי מבואר דסבר דפליגי בזה הבבלי והירושלמי, ולא נחית לחלק בין בחנם לבשכר. ח והנה הרמ"א באו"ח סימן קכ"ח הביא לדינא הירושלמי דאסור להשתמש בכהן אפילו בזה"ז דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך יעוי"ש, וזהו כשיטת הרב ר' פטר שם במרדכי, וזהו מסתברא דבאופן שמוחל על כבודו אין בזה משום משתמש בקודש. - יען כי אין משתמש בקודש בכהונה באופן שעובד ועושה מלאכה עבור עצמו בביתו. - ובאופן שמוחל על כבודו הרי זה כאילו עושה עבור עצמו. וזהו ע"כ סברת הסמ"ג שכתב דבעושה בשכר מותר והיינו דזה הוי כאילו עושה בתוך שלו ובשל עצמו. - וההיא עובדא בירושלמי שמביא שם הא דשמואל דהמשתמש בכהונה מעל מיירי דר' זעירא שהיה כהן והיה משתמש טרם שמחל על כבודו. - וזה אסור. - ובזה אתי שפיר סוגיא דידן דר' חמא שימש בכהן שהיה אצלו בתור משמש תמידי ופשיטא שהיה מוחל על כבודו. - ולשיטת הסמ"ג היה משמש בשכר. ט ונראה ראיה מוכרחת דבמוחל על כבודו מותר מהא דכהן המסייע בבית הגרנות דאסור מטעם שחתם ברית הלוי, ומדוע לא קאמר הש"ס משום משמש בכהונה מעל. - וע"כ משום דאם הכהן מוחל שפיר דמי, ולשיטת הסמ"ג דבשכר שרי. - הנה הכא במסייע בבית הגרנות איכא שכר שמקבל המתנות כהונה בעבור הסיוע. י ולשיטת הר"ת שסובר דבזמן הזה שאין בגדיהם עליהם אין קדושת כהונה עליהם לענין זה דשימוש כהונה, והיינו דסבר הר"ת דקדושת כהונה הוא מטעם הבגדי כהונה, דהבגדים מקדשים אותם כמו כלי שרת המקדשים מה שבתוכם, אתי שפיר הכא בשמעי' דרב חמא דמיירי בזמן הזה. - אבל קשה הא דהירושלמי שם בברכות דמיירי ג"כ בזה"ז ומ"מ סבר הירושלמי דאסור ואיכא משום מעילה, וגם מסוגיא דידן תקשה מהא דאמר רבא תרומת חוצה לארץ אין בזה משום מסייע בבית הגרנות.-משמע אבל בתרומת ארץ ישראל יש בה משום מסייע בבית הגרנות אפילו