מצח אהרן חלק א צה

היסורים נקוץ בחיים וטוב מחיינו גו', וא"כ לאנשים כאלו יגדל הפחד עוד יותר מרשעים גמורים אשר יכתבון בספר המתים

ידוע הוא אשר מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, והנה בנמוסי מלכותא דארעא נמצא כמה מיני עונשים שונים זה מזה ומדריגות מדריגות יש, זה למעלה מזה, כגון אם יחטא אדם חטא קל, יוקנס בממון לפי ערך החטא, למעלה מזה עונש בית הסהר, למעלה מזה, עונש גלות סיביר. למעלה מזה עונש קאטארזנע ראבאטע, באופני עונשים כאלו יתנהגו במשפט העליון, על חטא קל שיחטא האדם לפני המקום יוקנס בממון, להחסיר פרנסתו, או ליקח ביתו שורו וחמורו וכדומה, ואין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, "בית הסהר" התחתון מה עונשו הן שם לחמו ניתן ומימיו נאמנים, ולא יוצרך לדאוג על מזונותיו משך שבתו שם, גם חפשי הוא מכל מלאכה, ובכ"ז עונש גדול הוא מחמת שידיו לנחושתים הוגשו ויושב כלוא בחדר, גם מי שנתחייב חלילה עונש "בית הסהר" במשפט העליון, ישכיבהו ה' על ערש דוי, ואף שבני ביתו יאכילוהו וישקוהו, ממבחר המאכלים, כן לא יעבוד שום עבודה בעת חליו, מ"מ ידיו ורגליו אסורות מגודל המחלה ואין יכול לזוז אפי' זיז כל שהוא מן המטה ולחוץ, זהו עונש בית הסהר העליון "סיביר התחתון" מה הוא, הן שם אינו כלוא בבית, ילך למקום שירצה ויסחור מסחרו מה שירצה, ובכ"ז גודל העונש הוא, מה שנלקח מבית אביו, ממשפחתו, מארץ מולדתו, ולא יוסיף עוד לראותם עד הזמן שהוגבל או עד עולם הכל לפי גודל החטא, וכן ג"כ "סיביר העליון" שיפריד ה' בין הדבקים, ילקח הבן מאבותיו, אב מבניו, בעל מאשת נעוריו, להגלותם למקומות כאלו אשר לא דרכו בה אבותינו ואבות אבותינו עד איזה זמן מוגבל ולפעמים עד העולם. "קאטארזנע ראבאטע" התחתונה, שם יעבוד עבודת פרך המפרכות כל הגוף ובמקומות מסוכנים, כגון בהרים גדולים, ובורות עמוקים ותמיד קשור הוא אל הטאצקע, בכל מקום שהולך הטאצקע עמו, הולך לאכול, הטאצקע עמו, גם על משכבו בלילות הטאצקע עמו, כן הוא מי שנתחייב עונש קאטארזנע במשפט העליון, יענש בעניות גדולה שאין לו מה לאכול כ"א לחם צר ומים לחץ, וג"ז לא ישיג בנקל כ"א ע"י עשיית מסחרים מסוכנים המסכנות את בעליהם, ויומם לא ינוח מטרדת הפרנסה המועטה הזאת, וגם איננו מניח לו לישן מרוב דאגה ועצב של חסר הפרנסה וזהו העונש הגדול מכולם כמאמרם ז"ל (ב"ב קט"ז) קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות וחשוב הוא כמת ובטל מן העולם. וא"כ אחי היקרים אם לא נלך עמו בקרי לומר שהכל מקרה הוא, רק נאמין באמונה שלימה אשר כל הסבות הן בהשגחה מאתו ית', נתבונן נא היטב בעינא פקיחא, איך משנה לשנה יתרבו כמה מיני מחלות המקשרים את ידי האדם ורגליו להפילו למטה במכאובים גדולים ונוראים, כמה נתרבה עונש סיביר העליון עד שממש אין בית שלא יגלה ממנה אחד או שתים ויותר, וכמה נתרבה בעתות אלו עונש קאטארזנא העליונה, כי העניות תגבר מיום ליום והמעט אשר ישתכר האדם מסכן עי"ז את גופו לעבור בימים ומדברות ולעשות מסחרים אסורים נגד חוקי המדינה, אשר בכל לב ונפש מחויבים אנו לשמור חוקי המדינה, גם מסכנים את הנפש, כי בעד ככר לחם ילך האדם למקומות כאלו אשר אין שם לא תורה ולא י"ש, ונאחז מעשי דודנו לא מעשי אבותינו למכור בכורת תוה"ק בעד לחם יבש, רק שאנחנו נלך בקרי ולא נתבונן כלל לחשוב שזה עונש הוא מאתו ית', אבל אם שמנו לבנו להתבונן בכל העונשים הקשים אז היינו יודעים כי גדול עוננו מנשוא, ועד כמה מחויבים אנו להזדרז כעת בתשובה שלימה ולבקש רחמים מאת המלך הרחמן, אשר לשנה הבאה, לא יוסיף לענותנו בענוים קשים כאלו, לא יחסר מזונותינו לא יגרש אותנו מבתינו, לא יקח שורנו וחמורינו, לא ייסרנו ביסורים וחליים רעים, וישיב לב בנים על אבותם, ולב אבות על בנים, ויהי רצון שתקובל תפלתנו בתפלת כלל ישראל, ונזכה להכתב בספר הצדיקים אמן: