מצח אהרן חלק א צד

דינם לגרש גם אותם מן הפאבריק ויאמרו למה יגרע ערך דיננו מאותן כת השניה אשר המה גרועים עוד יותר מאתנו, ולהם הקלת דינם לגרשם מן הפאבריק, ולכה"פ לא יסבלו יסורים, אכן שומע אין להם, והאדון השיבם, טעיתם בכונה שלי, אתם חשבתם כי לרעתכם הוצאתי פסק דין כזה לקיים אתכם בפאבריק, לא כן הוא רק לטובתכם כי כת השניה שלא יצלחו עוד לשום מלאכה בהכרח הוא לשלחם לגמרי, משא"כ אתם אשר תקונכם מרובה על קלקולכם לא אוכל לשלחכם לגמרי, ועל הנהגה הלא טובה תקבלו העונש בכדי שתטיבו דרכיכם, וכן הוא ממש במשפט העליון בשעה שיפקוד על בריותיו, הן העולם הזה הוא פאבריק גדול אשר עושים בו מלאכה יקרה, הוא מעשה התורה ומצות, ואנחנו זרע קודש הפועלים העוסקים במלאכה הזאת, וכל מעשי בני אדם ועלילות מצעדי גבר הכל נכתב בספר, וביום הכסא כאשר יבוא קוב"ה לפקוד בריותיו ולבקר מעשיהם יתנהג עמהם ג"כ באופן זה, כי אותן האנשים אשר זכיותיהם מרובות וצדיקים גמורים הם, יצאו זכאים בדינם ויכתבון בספר החיים ועוד ישלם להם כפעלם הטוב, ואותן האנשים שעוונותיהם מרובות, והמה לא יצליחו עוד לפאבריק הזה, באשר קלקולם יתר על תקונם יצוה למחקם מספר החיים תיכף, ואמנם כת הבינונים אשר הרבה מצות נעשין על ידיהם, אף שגם כמה וכמה עבירות יש ביניהם בכ"ז למוחקם לגמרי א"א באשר נחוצים המה עוד לפאבריק. משו"ה יכתבון בספר החיים, ובעד עוונותיהם יקבל כ"א עונשו הראוי לו, לזה יחסיר מזונותיו ויענישנו בעניות הקשה יותר ממיתה, ולזה יכה בחליים קשים וביסורים רעים רח"ל, ולפעמים היסורים קשים יותר ממיתה, וכמשז"ל (כתובות ל"ג) אלמלי נגדוה לחמו"ע הוי פלחו צלמא, ובכל לבבו היה בוחר האדם המיתה מלסבול יסורים קשים או עניות, וכמה מבקשים את המות, רק שאין זה ברשותם ובע"כ הוא חי, ומעתה לא יקשה לנו דאם יש לו לאדם עבירות המחייבות אותו מיתה, מאיזה טעם יכריעוהו רוב המצות לנקותו מעונש, דאה"נ האמת כן הוא אשר רוב מצותיו לא יועילו לנקותו מעונש, רק מחמת רוב מצותיו יוחלף לו בע"כ עונש מיתה בעונשים אחרים הדומין למיתה, כגון עניות או צרכת וכדומה אשר כל אלו נחשבין כמיתה רק שלמיתה ממש לא יכתבו באשר נחוצים המה עוד לפאבריק ותקונם יתר על קלקולם, ומדוקדק מאוד לדברנו לשון הגמרא, כי בגמ' לא אמרו כ"א דמי שיש לו רוב זכיות נכתב "בספר החיים" ולא אמרו "נכתב לזכות" כי באמת לא יזכה לגמרי ולא ינקה מן העונש גם בעד מעוט עונותיו, רק שלחיים יכתב אבל לא ינצל ממקרים רעים הדומות למיתה ורק צדיקים גמורים שאין בידיהם חטא יזכו לצאת בדימוס מן הדין

וא"כ אחי ועמי איך לא תאחזנו רעדה מפחד יוה"ד הבע"ל לא מיבעי אותן האנשים המזלזלים בכל המצות, אשר אצלם ודאי עונותיהם מרובות, אנשים כאלו צריכין לדאוג פן חלילה כלה גרש יגורשו מן הפאבריק ויסולקו מן העוה"ז קודם זמנם באשר אצלם פרוץ מרובה על העומד וקלקולם יתר על תקונם, אלא אפי' האנשים היראים המקיימים מאה ברכות בכל יום, תפילין בראשם ציצית בבגדם, מזוזה בפתחם, נטילת ידים וכדומה הרבה מצות שהאדם התמים עושה בכל יום, אשר אצלם ודאי מצות מרובות על העונות, ועי"ז יוכלו להיות בטוחים שיכתבו בספר החיים, ובודאי לא יקחם מן העולם קודם זמנם, באשר נחוצים המה עוד לעולם, אמנם לעומת זה בכמה עבירות נכשלים בכל יום, עונות שאדם דש בעקבו, חמדה האמורה בעשרת הדברות, אונאה, כובש שכר שכיר, שבועת שוא, אונאת דברים, שארז"ל (ב"מ נ"ט) שהקב"ה נפרע בעצמו מהם, איסור ריבית, גזל, שנאת חנם, חנופה, שקרים, שהמה מן הכתות שאינן רואים פני השכינה, לול שבת וי"ט, בטול תורה, ק"ש של בזמנה, השגת גבול, נדרים וחרמות, ועל כולן לה"ר החמור משלש עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד, ומי יוכל לספר בכמה עונות נכשל כל יום, ולו אף אם נזכה בזכיה הגדולה ונכתב בספר החיים, אכן מי יודע אם לא יהיה עלינו החיים למשא, פן חלילה מרוב