מצח אהרן חלק א ט

ואמר, שלח את עמי ויחגו לי במדבר, לשון זה נוכל לפרשו בשני פנים, או שנאמר שמלת "ויחגו" מפרש כונת השלוח, ותהיה הכוונה בזה, שישלח אותם רק לימים אחרים בכדי לחוג לד', ואח"כ ישובו לעבדו, גם נוכל לפרש, שהכונה היא שישלח אותם לגמרי, וממילא יחוגו במדבר, ובחר לשון זה שיוכל לפרשו כמו שירצה

והנה אף שמשה אמר לשון דמשתמע לתרי אפי, מ"מ פרעה שרצה להגדיל את האמתלא על סרובו, צעק בקול שהכונה היא בטענתו לשלחם לגמרי, וע"ז אמר, ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל, פי' לשלוח אותם לגמרי, לא אוכל למלאות בזה בקשתו, וגם נכתב בתאר פרעה מפני שהתשובה היתה בזה למשה, והזקנים כששמעו תשובת פרעה, שממאן לשלח אותם, דמשמע מדבריו להדיא, שאם היו מבקשים רשיון רק לימים אחדים, היה מרשה אותם, לכן באו אח"ז הזקנים בעצמם, ויאמרו אלוקי העברים נקרא עלינו "נלכה" נא דרך שלשת ימים, וטענה זו טענו אז הזקנים, לא משה ואהרן, כי מתחלה נתיראו מפני פרעה אפי' לטעון "נלכה", רק אח"כ כאשר שמעו תשובת פרעה, שרק לשלח אותם לגמרי אינו רוצה, באו הזקנים ואמרו, אותנו לא צוה ה' רק לבקש "נלכה", והאמת כן הוא שאותם לא צוה כ"א זה, וכעת נתאמת אצל פרעה, שגם מה שטען משה מקודם, שלח ויחגו, הוא ג"כ לימים אחדים, בכדי לחוג לד', כי מסתמא שניהם לדבר אחד מתכוונים

והנה אף שהזקנים גלו דעתם בפירוש שבקשתם היא רק לימים אחדים, בכ"ז מצא פרעה מקום לכעוס עליהם, כי החזיקם עי"ז למחרחרי ריב ומדון, ומשביתי מנוחה וסדרים, דבשלמא אם היו מבקשים לפרוק העול לגמרי, אז היו מוכרחים לשלוח למשה שיטעון עבורם, באשר הם בעצמם לא יוכלו לטעון כזה, מפני שהיא מרידה במלכות, ורק משה אשר לא היה כלל במצרים יכול לטעון כזה, אבל אם כונתם רק לילך לשלשה ימים, שאין בזה נגד חקי המדינה, בקשה כזאת הלא יכלו הם בעצמם לבקש, וזמ"ש ויאמר אליהם "מלך מצרים" באשר תשובה הזאת היא להזקנים, דקדק לכתוב מלך מצרים, "למה משה ואהרן" אם טענתכם הוא רק לג' ימים, למה לכם לבקש ממשה, שהוא ילך עבורכם, והלא גם בעצמכם תוכלו לבקש זאת, ורק "תפריעו את העם ממעשיו" פי' העם המצרי, כאשר יראו שמשה ואהרן יבואו אל המלך, ידמו שמסתמא היא שאלה ובקשה גדולה נגד החק, ובאשר כל העם שואפים לחדשות, ואחד ישאל מחבירו, אם שמע גם הוא איזה דבר חדש, יתבטלו עי"ז ממלאכתם, ולכן כעם עליהם, והשיבם בכעס "לכו לסבלותיכם"

ונרויח לתרץ בזה קושיות המפרשים, איך אמר למשה "לכו לסבלותיכם" הא עליהם לא נגזר השעבוד, ורש"י ז"ל תי' שמעתה נגזר גם עליהם שעבוד, אמנם הקושיא היא רק כפי שחשבו כולם, שגם הטענה השני' של נלכה, טענו משה ואהרן, והזקנים לא טענו מאומה, ולפי"ז גם התשובה הוא למשה ואהרן, מחמת זה שפיר הקשו, הא המה לא היו תחת השעבוד, אבל לדברינו שטענת "נלכה" טענו הזקנים, וגם התשובה של "לכו לסבלותיכם" הוא להם, אין מקום לקושי' הזאת. ויתורץ לנו עוד קושיא אחריתא, שהקשו המפרשים בסוף הפ', כשגזר עליהם פרעה, המה ילכו וקוששו להם תבן, אמר הטעם, כי נרפים אתם נרפים ע"כ אתם אומרים נלכה נזבחה, והקשו הלא לא הם אמרו נלכה נזבחה, רק משה ואהרן, ולפמ"ש טענה הזאת באמת טענו הזקנים

וזאת היא התשובה שהשיב להזקנים, אכן לעומת טענת משה ואהרן, אמר עוד הפעם, ויאמר פרעה, ודקדק בתאר "פרעה" באשר התשובה היתה למשה, ואמר להם, אתם תחשבו, שרשיון לשלשה ימים דבר מצער הוא, לא כן, כי "הן רבים עתה עם הארץ", ואצל עם רב כזה, הפסד מרובה הוא לבטלם גם שלשה ימים, ועוד "השבתם אותם מסבלותם", כלומר גם העבודות והמלאכות שיעשו, המה מלאכות קשות, ועבודה גדולה ששויה הרבה מאד ולכן גם ביטול, שלשה ימים, ג"כ הפסד