מצח אהרן חלק א פח

כרוספדאי שלשה ספרים נפתחים בר"ה צדיקים גמורים (שזכיותיו מרובים) נכתבין לחיים, רשעים גמורים (שעוונותיהם מרובין) נכתבין למיתה, בינונים תלוים ועומדין עד יוהכ"פ, ומן המאמר הזה יוכל הטועה לטעות ולחשוב, שהקב"ה לא יעניש לאדם על כל עבירה ועבירה בפני עצמה, וגם לא יתן שכר על כל מצוה, רק על מספר העבירות שיש להאדם כנגדו מצות, במספר כזה, ינוכה זה תחת זה, ולא יקבל עונש על העבירות, ולא שכר על המצות, רק באם מספר העבירות יגדל ממספר המצות, אז על אותו המותר יקבל עונש, וכן אם המצות מרובות במספרם על העבירות, יקבל שכר על המותר, ובאם הם מחצה על מחצה, אז לא יקבל לא שכר ולא עונש, כי ינוכה זה תחת זה, דאלת"ה רק נאמר שאין מנכין זה תחת זה, ואף אם הרבה מצות יעשה האדם, אין ביכולתם להגן עליו מעונש העבירות, ומקודם יקבל עונש בעד העבירות ואח"כ כאשר ימרק חטאיו אז יקבל השכר בעד כל מצותיו, א"כ יקשה במאמרו דר' כרוספדאי הנ"ל שאמר דצדיקים גמורים שזכיותיהם מרובות מן העבירות נכתבים לאלתר לחיים מאיזה טעם נאמר כן, ומה יוכלו להועיל לו מצוותיו הרבות כיון שעכ"פ גם עבירות יש לו, וממ"נ אם בתוך עוונותיו לא ימצא עוונות כאלה אשר יגיע בעדם עונש מיתה בלא"ה אינו עומד למיתה וכי חשיד קוב"ה למעביד דינא בלא דינא ל ובאם נמצא בעוונותיו עוונות כאלו אשר עונש מיתה יגיע בעדם, מה יוכלו להועיל לו רוב המצות כיון שאין מנכין זה תחת זה, אלא מסתמא שעל מספר העוונות שיש מצוה כנגדן לא יקבל שום עונש עליהם כי המצות מגינות ע"ז, רק ינוכה לו ממספר מצוותיו מספר כזה כסכום העבירות שלא קבל עליהם שכר, ומשו"ה אם זכיותיו מרובין יכתב בספר החיים, כי באופן כזה אין שום עונש על העבירות, כן יוכל הטועה לטעות, וכמדומה לי שכבר ראיתי באיזה ספר שטעה בזה וכתב דאה"נ דמנכין זה תחת זה, ועוד הוסיף אמץ לחזק סברתו המוטעת ופירש בזה כוונת הפייטן, באין מליץ יושר מול מגיד פשע, והוא כי לדעתו המצות יגינו על האדם להצילו מעונש העוונות, רק שמחמת שלא כל המצות ולא כל העבירות שוות במדריגה אחת, וכמו במצות כן בעבירות ישנם קלות וישנם חמורות, וע"ז וודאי הסברא נותנת כי המצוה לא תוכל להגן רק על עבירה כזו שעומדת במדריגה אחת עם המצוה, כגון אם המצוה היא "קלה" לא תוכל להגן כ"א על עבירה "קלה", והנה בענין עבירות מצינו שלש מדרגות חלוקות זו מזו, "חטא" "עון" "פשע" "חטאים" אלו השגגות, "עונות" אלו מזידין שאדם עושה אותן במתכוון אבל רק לתיאבון, "פשעים" אלו המרדין שהאדם מתכוון בעשותם רק למרוד בד', ואמנם במצות לא נמצא כ"א שתי מדרגות "מצות שגגות" שיעשה אותן האדם בלא כוונה טהורה ורצויה לש"ש, וגם יש "מצות מזידות" מה שיעשה אותן האדם בכוונה נאותה ורצויה לשם יחוד קוב"ה, ולעומת "החטאים" שהמה עבירות שגגיות תגן עליהם מצות שגגיות, ועל "העוונות" שהן מזידין, יכפרו מצות מזידות, אבל על "הפשעים" אלו המרדים אין שום מצוה שתוכל להגן, כי במצות לא נמצא מדרגה ומעלה כזאת, וז"ש הפייטן, באין מליץ יושר מול מגיד פשע, כלו' על המקטרג שנגד הפשעים אין שום מליץ יושר לא נמצא מעלה כזאת. ובאם נניח כדברי הטועים הללו, אז לא יגדל כ"כ הפחד מיוה"ד לכמה אנשים, באשר רוב העולם בוודאי זכיותיהם מרובות ונקוט חשבון זה בידך, דל עשרין שנין דלא ענשי בב"ד ש"מ ושכר משלמין גם בתוך עשרים ה וגם מעשרים ומעלה המצות מרובות, כי אף אם אמנם יש ג"כ עבירות הרבה אשר אדם דש אותן בעקבו ואין נצול מהן בכל יום, מ"מ יש נגד זה חבילות חבילות של מצות, מאה ברכות בכל יום, ציצית בבגדו, תפילין בראשו, מזוזה בפתחו, ק"ש, צדקה, וכדומה הרבה מצות שגם אדם בינוני עושה על כל פסיעה ופסיעה, ואפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון אחז"ל, ולפי"ד אשר במקום שהמצות מרובות מן העבירות, לא יקבל שום עונש על העוונות, רק מנכין לו זה משכר מצותיו, א"כ לרוב אנשי העולם לא יגדל כ"כ הפחד