מצח אהרן חלק א רד

ב"ה תולדות מרן הגאון המחבר זצוק"ל

אאמו"ר מרן הגאון המחבר זצ"ל נולד בשנת תרכ"ה בעיר שומיאץ (במדינת רוסי' הלבנה) לאביו הרה"ח המופלג מוה"ר יעקב צבי ולאמו הצדקנית מרת חי' לאה. משחר טל ילדותו נראו בו אותות כשרונות נשגבים, והיה ילד שעשועים שהפ- ליא עין כל רואיו. מנערותו יצא לבגר ורכש לו ידיעה רבה בש"ם ונסע לישיבת ולוזין ונתפרסם שמה לעילוי נפלא. שקי- דתו בולוזין היתה רבה מאד. והיה מספר, כי בבאו מביתו להישיבה בולוזין. החליף את מנעליו שהיו עם שרוכים על נעלי גומי בלי שרוכים, בכדי שלא לאבד בכל יום רגעים אחדים מהזמן היקר לו לשרוך את הנעלים. הוא יצק מים על ידי הגאון הנצי"ב זצ"ל. שהיה רבו המובהק והיה כרוך ונמשך אחריו כמים כל ימי חייו. **(ספר לי אחי הגאון ר' יצחק אלחנן הגאב"ד דאנטופול, אשר פעם שבת אצל הגאון ר' ברוך דוב לייבוביץ ראש ישיבת קמניץ, ואמר לו הגאון הנ"ל: תמיד בזכרי עד אודות אביו הגאון זצ"ל הנני שואל לנפשי, הן גם אני למדתי בת- קופה ההיא בולוזין, והייתי מן הטובים ואמרו עלי שהנני חצי עילוי, ובכל זאת לא הצלחתי כ"כ כמו אביו הגאון זצ"ל, שזכה ללמוד וללמד ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ע"י ספריו הרבים, שנתקבלו ונתפשטו בישראל, והחלטתי שזה בשביל ששימש את הגאון הנצי"ב. גם אני הייתי מקורב אליו. אבל אביו לא מש מתוך אהלו ולא הסיר עינו ממנו. ואח"כ נזדמן לי לראות את פני מרן אבא הגאון זצ"ל ומ- סרתי לו את דברי הגאון רב"ד ואמר לי כנים הדברים, כי הייתי קשור אל הגאון הנצי"ב בכל נימי לבבי ונפשי והוסיף, כי בשנה הראשונה להסתלקותו היו עיניו לחות מדמעות שהוריד על רבו בלי הפוגות

)** בהיותו כבן י"ח נשא את אמי מורתי הרבנית הצדקנית מרת רחל בתו של הרב הגאון הצדיק ר' בן ציון סורוצקין הגאב"ד דזכארינא. אח"כ למד בכולל הפרושים של הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל הגאב"ד דקובנא ואיתעביד לאילנא רברבא. לא ארכו הימים ונתקבל לרב בעיר גרוזד ויסד ישיבה גדולה ומפוארה, שמה הרביץ תורה לעדרים והעמיד תלמידים הרבה, מהם רבנן דפקיעי שמייהו במרחבי ישראל. בשנת תרס"ה נתקבל לרב אב"ד בעיר שאד. ובשנת תרע"ב נתקבל לרב אב"ד בעיר הגדולה והעתיקה אמציסלאוו. מקום בו נהג נשיאותו ברמה, עד אשר נתחדשה הממשלה ונתגברו הרדיפות על הדת ועליו בפרט. בהיותו מראשי הלוחמים, העומדים בפרץ להגן על קדשי ישראל כחצי שנה היה חבוש בבית האסורים (כמסופר בהקדמת ספרו על פ"ק) ובאורח גם חמק ועבר למדינת פולין. ונתקבל מיד לרב לעדת פינסק- קארלין, העיר רבתי עם. שהיתה אחת הקהלות בועד ארבע ארצות

העיר פינסק-קארלין עתיקת יומין היא ולפי המסורה ומ- קורות כותבי דברי הימים. הישוב היהודי נתייסד שמה לפני יותר מאלף שנים. אך מאז ומקדם נתחלקה העדה לש- תים לשני קהלות במוסדות מיוחדים וגם ב' בתי דין שהגאונים היותר גדולים ישבו בהן כסאות למשפט וענדו כתר הרבנות על ראשם. אמנם בימי מרן אבא הגאון זצ"ל הוסרה המחיצה המפסקת ביניהן ונתאחדו ונתארגנו לקהלה אחת ומרן אבי הגאון זצ"ל היה מכהן פאר בתור אב"ד ורב הקהלה לכל העדה כולה עד יומה ויומו האחרון. ימי החורבן הכללי כשהובקעה העיר ע"י הנאצים הארורים ושקעה נשמדה ונמ- חתה מתחת שמי ה'. אחת הערים הבצורות בשמים, שה- רימה פעמיה למשואות נצח בדברי ימות ישראל

שקידתו בתורה היתה למעלה מן ההשגה האנושית. למרות היותו מוקף חבילי טרדין במילי דמתא ובעניני הכלל, לא הסיח דעתו מלהנות ולהתעמק בתורה. חזון נפרץ היה לראות חדרו מלא אנשים והוא יושב שקוע בספרים שלא זזו מעל שולחנו. כאילו אין הדברים נוגעים אליו כלל. הקולמוס תחוב כיתד על אזנו. והפנקס פתוח תמיד לכתוב חדו"ת. ואפילו כשבאו אליו לד"ת, היה שומע רק ראשי הפרקים של הטענות והמ- שיך מיד להתעמק בלימודו. והניח את הצדדים לנהל את המו"מ שלהם לעצמם, ורק בראותו שכבר נלאו בדברים ונכו- נים לבא לידי גמר הוציא לצדק דינם. ואם לפעמים נכנס בדברים עם אחד. היה זה רק בכדי להפסיק בין ענין לענין. להניח הדעת והמח, כעומד לפוש מעמלה של תורה. ושמעתי ממנו בשם רבנו הגר"א מוילנה, לבאר הא דשנו ומנו חכמים (אבות פ"ו מ"ו) לאחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית כהם ב"מיעוט שיחה", שזה אינו בשלילה, כפי המובן הפשוט, כלומר שימעט בשיחה לגמרי, מבלי להוציא אף דבור מפיו, רק הכונה להיפך בחיוב היינו לחייב מיעוט שיחה. שאם יל- מוד אדם הרבה בלי הפסק דעתו תתבלבל עליו וע"כ בכדי לאוקמי גירסא צרוך הוא מזמן לזמן לשיחה קלה. ובזה פרשתי בדרך צחות מאמרם ז"ל (סוכה כ"א) "שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד" הינו שהלימוד צריך וזקוק לשיחת חולין מעטה. בכדי להרחיב ולהצהיל את הדעת

גם מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה ואת השקידה בתורה ועבודה של מרן אבא הגאון זצ"ל. וגם בימי הזעם והרעב תחת כיבוש הנאצים התגבר כארי בלמודו. ומענין המכתב האחרון שקבלתי ממנו, ובתוך הדברים הוא כותב: "הפייטן כסליחות יקונן באין ארוחת אב (הכונה על חורבן הבית והמזבח הנקרא מזין) בטן בנים תחסר. כלומר נחסרה הפרנסה ועמא דארעא אזלא ומדלדלא. ואני דאגתי להיפך, באשר בטן בנים תחסר כעת באין מזון ומחיה איך תהיה ארוחת אב-אבינו שבשמים בימים הנוראים האלו, שר- גיל אני לכבד את ד' מגרוני בדרשות ותפלות. ותודה להשי"ת שלא החסרתי שום דבר שנהגתי בו משנים קדמוניות. וא"כ נחלש גופי ותש כתי. אבל לתורה ולתפלה הני מרגיש כח עלומים, ואתם בני אל תעצבו ואל תדאגו עלי. כי מבשרי אחזה שבשעה שהגשמיות מתמעטת מתגברת הרוחניות ויכול אדם להיות ניזון מרוחניות לבד"

מרן אבא הגאון זצ"ל כתב הרבה ספרים, אין קץ בכל מק- צועות התורה, ואלו הם: מצח אהרן ב' חלקים. (נדפסו במה- דורות רבות) ה' ספרי בית אהרן על ב"מ כתובות ב"ק גיטין וקדושין. חשו אהרן על חו"מ ג' חלקים שו"ת זקן אהרן ב' חלקים. ספר סביב ליראיו על היראים ב' חלקים. ועוד כמה ספרים בכתובים ושו"ת לאלפים שהלכו לטמיון וחבל על דאבדין

לבד היותו רבן ומאורן של ישראל, תל תלפיות שהיו פו- נים אליו לשמוע דבר ה' זו הלכה למעשה מכל תפוצות יש- ראל, עוד היה מפורסם לחכימא דיהודאי ונהרו אליו מכל אפסים להנות עצה ותושיה ככל עניני הכלל והפרט. כשנת- חוללה תנועת אגודת ישראל ע"י אסיפת גדולי הדור בקטוביץ יצא מרן אבא הגאון זצ"ל (בחורף תרע"ד) לאמריקה יחד עם הרה"ג ר' מאיר הילדעסהיימער הרב דבערלין. הוא שהה כאן