מצח אהרן חלק א רב

אם יראו איש עני וגוע מנוער, יתלו סבת מיתתו מחמת עניותו כי דירתו סרוחה, מלבושיו קרועים, הולך יחף, ולכן נחלה ונתקרר, וגם בימי מחלתו לא היתה ידו משגת לכלכל כל צרכי מחלתו, ברופא ורפואות וחזוק הגוף, ועי"ז יורה היתר לנפשו לחשוב, שאצלו לא יוכל לקרות המקרה הרע, כי הוא עשיר וידו משגת להביא כל צרי גלעד למכתו, וזהו עיקר הסבה הגורם להכביד הלב, ולא לזכור סופו בעצמו, ואשר מחמת סבה זאת הוכרח דהע"ה לצוות לשלמה בנו צוואה מיוחדת על פרט זה, שהוא לא יתלה הסבה במקרה העוני וכדומה, וכמ"ש המדרש שמואל ע"פ ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ (מ"א ק"א) דמלת "לאמר" אינו מובן, ופי' כוונתו שבל יסיתו לבו לשלמה לחשוב על עצמו, הנה אנכי יושב בהיכלי שן, ומטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה לשומרו מכל מקרה, וגם אם יקרה מקרה לא טהור, אז כל צרי גלעד ורופאיו לעזרתו, ע"כ לא אירא מות, ע"ז צווהו אביו שיאמר תמיד בלבבו, הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ, היינו שיהיה יראת המות תמיד נגד עיניו כשאר כל האנשים, כי המות לא ישא פני עשיר ומלך, וזה נתכוון במלת "לאמר" שצוה לשלמה בנו שיאמר תמיד בשפתיו "אנכי" פי' אף שאנכי מלך, מוגן ומוסתר מכל המקרים, ג"כ "הולך בדרך כל הארץ" והרי הוא כדברינו שעיקר הסבה מה שהחי לא ישום אל לבו, מפני שיתלה סבת מיתתו בשביל עניותו וכדומה, והנה גם אם רואה עשיר גדול שמת, ג"כ יקרה לפעמים שלא ישים האדם אל לבו, היינו משום שאז יתלבש היצר בדמות ירא שמים, ולהכביד לבו שלא יתעורר גם למקרה הזה, באומרו הן הוא לא היה צדיק וזהיר ביראת שמים, ולכן רעתו תיסרהו שהמות יקדימנו, וסלף בוגדים ישדם מן העולם, ובכל אחד מאלו האופנים ימצא היצר מקום להטעות לב האדם, משא"כ כאשר ימות האדם שיש לו כל המעלות, עשיר וחסיד, אז אין דרך להיצר, ובע"כ החי ישים אל לבו לאמר, אם בארז כזה, נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר? ולהכי באשכבתי' דרבי שהיה החסיד והעשיר היותר גדול בדורו, וכל אדם שהיה בבית האבל הזה, וראה שגם לויתן זה בחכה הועלה, מן ההכרח היה לכל העומדים שם, לזכור גם סופם וכיון שזכירה זאת תועיל להציל משאול כנ"ל, להכי נפיק ב"ק דכל דהוה באשכבתי' מזומן לעוה"ב בלא גיהנם וזשמר"ל. וכדברים האלה אני אומר אליכם, שבטוח אנכי אשר כל העומדים פה בעת הספידו של החסיד ראטהשילד, ורואים אשר גם לויתן הזה, הגדול בעשרו מכל בני תבל, וכן גדול היה בחסידות ויר"ש, ובכ"ז כמקרה כל האדם עבר גם עליו, ודאי שכל אחד יתבונן בזה לשים אל לבו אחרית ימי חיי הבלו, וכי אין שלטון ביום המות, ועי"ז תזכו כלכם להיות מזומנים לחיי עוה"ב, יתן ה' שיבולע המות לנצח אכיה"ר: