עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמצח אהרן חלק א

מצח אהרן חלק א קצח

metzach Aharon part 1 198 · מצח אהרן חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

קדקד כמה אפרוחים, ובתוך זה יאבדו את אמם אז אין קץ וערך לצרתם, אחרי שהסכנה כבר באה ואין מי שיושיעם, לכו נא ונתבונן, באיזה עת אבדנו את הבארון, הן הטורף כבר בא, ובכל המדינות אשר סביבותינו, רומיני', עסטרייך וכדומה, רומס, חומס, שורף, טורף ואין מציל מכף האנטיסימיטיזמוס הארורה, רעדה ופלצות תאחזנו, כאשר נדע איך אחינו בני עמנו נשלחים ונעזבים מרומיני' באין מגן ומחסה, לילך לכל אשר ישאום עיניהם, והבארון בחייו עמל להטיב מצבם, אכן עתה מה גדול דברנו אין מנחם לנו

ואף אם רבים מבת עמי שאול ישאלוני, הלא לא אלמן ישראל גם משרים גדולים הקרובים ג"כ לחצרות מלכים כמוהו, ואשר יש לאל ידם להטיב עם בני עמם ויש לנו עוד במי להתנחם, ע"ז אשיבם אמתת דברי, שאין לנו תמורתו, והוא בשים לב אל מאמרם ז"ל (כתובות י"ז) ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר נפקן אמתתא דבי קיסר לאפי' ומשריין לי' הכי רבא דעמי' ומדברנא דאומתי' בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם, והנה הפירוש של רבא דעמי' ומדברנא דאומתי' מבואר במהרש"א (סנהדרין י"א) דההנהגה הצריכה לנו בגלות, צריכה בשתים, האחת הנהגה עפ"י התורה, והשנית הנהגה עפ"י המלכות, ור' אבהו תרווייהו הוה איתנהו בי' שהי' בעל תורה, גם שהי' קרוב לבי קיסר, וז"ש לו רבא דעמי' היינו בתירה, ומדברנא דאומתי' נכבד בבי קיסר, אכן הפי' של בוצינא דנהורא אין נוח לי, וגם מה שייכות הני תלתא דברים זל"ז? וכן מה שפרש"י, בריך מתייך לשלם, ברוך בואך לשלום, הקשה בשמ"ק דלא שייך ברכה על גופה של ביאה

והנראה לי בבאור המאמר, דהנה בדברים המאירים לעולם יש שני סוגים, א), הוא האור המאיר, מקור האורה אשר ברא ה' בששת ימי הבריאה, להאיר לארץ ולדרים, שנית היא האש, אשר בהצטרף לזה דברים הבוערים אז סגולתה ג"כ להאיר, ולבד שבעצם האורה אין שום דמיון והשוואה באור היום לאור האש, כי האור יאיר הרבה יותר, עוד יש חלוק אחר גבוה מזה, דהאש אף אם אמנם שתוכל להטיב ולהאיר, בכ"ז אחרי שמטבעה היא אחד מארבעה אבות נזיקין, ועוד חומר באש שהוא מועד לאכול בין ראוי ובין אינו ראוי כדאיתא בב"ק ד"י, לכן ישמרה האדם בשמירה מעולה ולא יניח אותה להאיר הרבה, לא יניחו האש בבית יחידי בלי שומר, כן לא יניחוה להאיר באבוקה גדולה, כי האדם לא יתן נאמנות להאש, מחמת שיודע מטבעה הרע שדרכה להזיק, וכיון שכן, ממילא אין הנאתה גדולה כ"כ, כיון שהוא צריך לשמירה, לא כן האור המאיר, הנאתו מרובה באשר לא יפחד ממנו, ולא ישמרנו שום אדם, ולכן יאיר בגדלו כחפצו. וכן נמי בגדולי ישראל מאורי הגולה, נמצא ג"כ שני סוגים כאל ישנם משכילים חפשים בדעותיהם אשר בטבעם לחבל ולהזיק עיקרי היהדות, ואם כי מצד רוב עשרם והשכלתם, מקורבים הם לשרים הגדולים היושבים ראשונה במלכות, ועי"ז ביכולתם לעשות טובות עם אחיהם, בכ"ז אנשי דורם לא יתנו להם כל הנאמנות, ול יניחום להיות מנהיגי האומה כחפצם הם, רק ישמרום בשמירה מעולה לראות מה הם עושים, וממילא לא יוכלון להועיל כ"כ, וסגולת טובם ואורם נוכל לכנות רק בתאר "אש", לא כן אנשים מוחזקים לבעלי תורה ויראה אם הם מוחזקים למלכות, נוכל לכנותם בשם "בוצינא דנהורא" באשר אורם אשר יאירו הוא ממש כאור היום, אשר כל העם יתנו אומן לדבריהם ויניחום להאיר כחפצם, והנה מדרך העולם נראה כי אנשים המקורבים גם לשרים הקטנים יורו היתר לעצמם לשנות הנהגתם בהלוכם ובלבושם, ולפעמים לעבור גם על דיני התורה ויעשון זה על חשבון ההטבה אשר יוכלון להיטיב לבריות, ע"י התקרבותם עם השרים, ומה גם אנשים הקרובים למלכות, ולהיפך אנשים היושבים בישיבה, אשר לרגל המלאכה אשר לפניהם לעסוק בתורה שנקנית במעוט דרך ארץ, אינם יכולים ליזהר בכל חקי הנמוס, כפי הראוי למקורבי מלכות, וזהו כונת הש"ס הנ"ל, ר' אבהו כי הוי אתי ממתיבתא לבי קיסר, פי' לא שינה עצמו בשום דבר,