מצח אהרן חלק א קפט

יעלו עננים גדולים ושחורים עד שהחשך יכסה ארץ, ודבר זה בעצמו פועל הרבה להדאיב לב האדם ולפשט עקמימותו ואח"כ כשיוצא המזיק, נשמע קולו הנורא גם למרחוק, ולבד האיש הנזוק גם כל הסביבה יראים וירעשון ויפחדון מאימה ומגור, ומשו"ה נברא היזקו בטבע מעציבה כ"כ בכדי לפשט העקמומיות שבלב

אחי ועמי! הן החשך כסה כל סביבותינו, עננים שחורים עלו על שמי גלילותינו בכל פנה ועבר, כי קול נהי נשמע מעיירות הקרובות איך הדבר שודד כל מחמדם, נלכדו במצודת מלאך אכזרי אנשים ונשים רבים, יצא חתן מחדרו אל בית עולמו, וכלה מחופתה אל עולמה, נשארו אלמנות ויתומים באין משען ומשענה, כמה עוללים ויונקי שדים גועים ברעב מחמת מיתת אמם, ידי גבאי ומנהלי העיר מלאות עבודה, בכדי להשכיר מינקת לכל אחד, וכאשר ראיתי בעיני את המצב המבהיל הזה בעיר אחת הקרובה אלינו, איך ישבו ילדים בחצר בית הכנסת, ומנהלי העיר נקראו לאספה בשביל זה קראתי עליהם מליצת הנביא (יואל ב') תקעו שופר גו' "קדשו צום" כל הצומות הנוראים, ט"ב, יוכ"פ תקדשו אותם במאכל ומשתה כמו בחגים ומועדים, כי כרוזא נפיק בכל העיירות שלא להתענות בהם מאימת הדבר, "קדשו קהל" פי' הזמינו הקהל לאספה, קבצו זקנים, ועל דבר איזה ענין נקראים הקהל לאספה "אספו עוללים ויונקי שדים" אשר נשארו בלא אב ואם ל"ע, ומצד האחר כמה כרכים נשרפו וכמה עיירות הקרובות היו לברות לשיני האש, וכאשר אך נביט ע"ז נראה, אשר העננים גדולים מאוד הקיפו אותנו מכל צד, ובתוך זה הכה על קדקדנו הרעם החזק, והוא הסתלקות החסיד, צדיק יסוד עולם קדוש וטהור, נאסף ממנו בחטאינו, וקול רעם גדול כזה נשמע גם למרחוק, כי מי לא שמע מגדולת החסיד הזה, ובוודאי רעם גדול בתוך עננים שחורים ונוראים כזה לא בא אלא לפשט עקמומיותינו ולהתבונן היטב הנזק הגדול שגרם בפטירתו

הנזק יהיה לנו בשלשה פרטים, עפמ"ש ז"ל במדרש רבה (שמות רבה פ"ה) למה נמשלו ישראל לעוף, מה עוף אינו פורח אלא בכנפיו, אף ישראל אינם יכולים לעמוד אלא בזקנים ע"כ, ופעולת הכנפים אצל העוף הוא ג"כ על ג' פרטים, אן בהם רוחפת על אפרוחיה והיתה למחסה ולמסתור למו להצילם מכל צרה, ב) בהם מגינה על אפרוחים להלחם עם הטורפים הבאים על הגוזלות, כמשאז"ל (ברכות נ"ג) נצלת בכנפי' ועוד אז"ל, מה עשתה היונה התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך, ג) בהם תעוף ברום שמיא ותתן בשמים קנה, וכן פעולת צדיקים עם בני דורם בג' דברים הנ"ל, א) מרחפים באברתם להגן על הדור להצילם מכל צרה וגזירות רעות, וכמ"ש צדיקים שבדור מגינים על הדור, וכן אז"ל כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם כמ"ש חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

רבותי! אף שמיתת החסיד הזה, אבידה שאינה חוזרת, והיזקו נרגש וניכר לכל העולם, כי מי יגן על הדור? מי יזיח גזירות ר מי יכפר עוונות ואין מי שירחף עלינו באברותיו להגן? בכ"ז אצלנו יגדל ההפסד ביתר שאת, באשר קרובים וסמוכים אנו אל מקום החלל, ונתבונן בדברי המדרש לכל יש תמורה כי זהב מעפר יוקח כו' אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו תמורתו ע"כ, ויש לדקדק א) מ"ש "תלמיד" חכם, הול"ל "חכם", ב' מלת "לנו" מיותרת, והבאור בזה הוא עפמ"ש המפרשים בכוונת ההספד של ר"ז (מ"ק כ"ה) ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועיה או נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה ע"כ, והכוונה בזה, כי כלל העולם מתנחם במיתת הצדיק כי נולד צדיק אחר במקומו כמז"ל (קדושין ע"ב) כשמת ר"ע נולד רבי, כשמת רבי נולד רב יהודה ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר וזרח השמש ובא השמש ע"כ אמנם אנשי גדול העיר ששכן בה הצדיק אינם מתנחמים בזה, כי אולי יזרח אור הצדיק שנולד בעיר