מצח אהרן חלק א קפז
metzach Aharon part 1 187 · מצח אהרן חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →היה חי היו כולם מתיראים זה מפני זה, הקטן מפני הגדול, דאם לא ישמע לגדול ממנו, אז סוף סוף יתאונן ע"ז באזני הלויתן, אשר ממנו ודאי כולם יראים, אבל עתה כאשר הלויתן הועל בחכה, מה יעשו דגים הקטנים, דעתה אין מפני מי להתיירא, וכן הוא ג"כ מליצת הנביא בקול השני "קול יללת הרועים" המה הרבנים רועי ישראל "כי שודדה אדרתם" לשון חוזק, מגזרת "אדיר" פי' שנשוד חזקם ואדירם, דכ"ז שהאדיר היה חי, היו יראים גם מפני הרבנים הקטנים בערכם ממנו וכמו בעינינו ראינו בהצדיק הנפטר אשר לפנינו כי כמה וכמה עניני מחלוקות אשר נתהוו בעירות בין בע"ב עם רועיהם, כאשר אך הגיע הדבר לאזנו והתערב הוא בזה, שם כל המעקשים למישור, וכמה וכמה עניני מחלוקת הכלל השקיט ברוח שפתיו, כי אימתו היה מוטל ממש על כל העולם, משא"כ עתה נשאר הדור, דור יתמי ומי יגדור בעדינו
ומה שרב אשי לא הסכים לומר מליצה כזה בהספד, וכמ"ש שם, ח"ו איכא חכה בצדיקי, נ"ל שרק על מליצת, "חכה" התרעם, ולא על עיקר כוונת ההספד דהנה הנ"מ בין דג הניצוד בחכה לדג הניצוד ברשת, דדג הניצוד ברשת באשר בגופו לא נעשה שום שינוי, והדג חי עדיין בתוך הרשת, ואם יכניסו את הדג לתוך תיבה של מים, יחיה גם שם, ומכ"ש אם יביאנו לנהר אחר הטוב מנהר זה, ודאי שעוד חיותו יהיה ביתר שאת, לא כן דג הניצוד בחכה, ע"י החכה נהרג הדג, ואין לו שום תקוה עוד לתחיה, וכן מיתת רשעים, אשר אין להם תקוה לחיות עוד בעולם הנצחיי, ומיתתו הוא מיתה אמיתיות מכונה מיתתו במליצת "חכה" אשר הדג נהרג, אבל הצדיקים אשר גם במיתתם קרוים חיים, ובעוה"ב יחיו חיי נצח ויאירו באור פני מלך חיים, לא נוכל לתאר את מיתתו כ"א באופן דג הניצוד ברשת אשר אם יעבירון הדג הניצוד בתוכו לנהר אחר יחי' גם שם, כמו כן הצדיק יעבור מעולם הכלה לעולם הנצחיי, וזה שהקפיד רב אשי, ח"ו איכא "חכה" בצדיקי, חכה דייקא והדברים נכונים
ואמנם גם בקול השני, שהוא קול יללת הרבנים רועי ישראל, לא נוכל לעורר כ"א להרבנים הצעירים אשר אין אימתם בעצמם מוטלת כל כך על הדור, ולכן צריכים הם רק לעזר האדיר שבהם אבל הכפירים והאריות שבחבורה, אשר גם אימתם בעצמם מוטלת על העולם, ולא יגדל לפניהם ההפסד מהסתלקות צדיק כזה, לכן לעומתם יתאר הנביא חלוקה אחרת בכדי לעוררם אל הבכי וההספד, "קול שאגת כפירים" פי' הגאונים הגדולים והאריות שבחבורה, גם הם יש להם לבכות מרה על הפסד צדיק מסוג כזה, "כי שודד גאון הירדן" ויבואר עפ"י משל לעיר אחת אשר הדוכס אדון העיר הטיב עמהם מאוד, נתן להם עבודה ומסחר, כן היה דואג תמיד למלא כל מחסורם אשר יחסר לבני עירו והדוכס הזה היה לו אח אשר ישב בעיר המלוכה והתרועע תמיד עם זרע המלוכה, ועם השרים היושבים ראשונה במלכות, וע"י האח הלז היה יכול להטיב לבני עירו גם באיזה ענין הנצרך להגנת הממשלה להסיר מהם כל העלילות וכדומה, ובמשך הימים וימת האח היושב בקרית מלך, הורידו כל בני העיר דמעה עליו וגם הדוכס בעצמו בכה רב בכי באשר עתה מי יגן על בני עירו האהובים לו, כי הוא לא יוכל למלאת אותן הדברים אשר היה בכח אחיו לעשותן, רק מצד שישב תמיד בעיר המלוכה, כן אחיי יש לנו ת"ל גאונים גדולים וצדיקים המגינים עלינו ברוב תורתם, והדואגים תמיד בעד הדור, אכן יש כמה עניינים אשר הצדיקים שבחו"ל לא יוכלו להגן, כי שתם תפלתם, אכן הצדיק הנפטר אשר ישב בעיר המלוכה של ממה"מ הקב"ה סמוך לזרע המלוכה, מקום אשר אבותינו הקדושים ינוחו שם, ובכל צרה וצרה הודיע לאבותינו את אשר עם בניהם הגולים, ועמד אצל שער השמים לשפוך תחינה, ודבר כזה לא יוכלו הצדיקים שבחו"ל לעשותם, והנה ידוע אשר הגליל נקרא תמיד על שם הנהר הסובב אותו כמו שגם בזמננו נקרא "דאנסקי אבלאסט" ע"ש נהר "דן" הסובב אותו, כן אה"ק נקראת "ירדן" ע"ש הירדן הסובב אותה, וזה שאמר