מצח אהרן חלק א קפה

אור יהושע לזרוח על שמי היהדות, ונתכוונו ג"כ להוציא מלב ההמון הטעות שנשרש אצלם שאין שום הפסד לדור, ממיתת מרע"ה, ובאו הזקנים להודיע, אשר לא קם מנהיג כמשה

ובזה בארתי המליצה בגמ' (מו"ק כ"ה), כד מת ר' יעקב אמרו, איתחזו כוכביא ביממא, דהכוכבים לא יוכלו לזרוח ביום, כי מפאת גודל אור החמה, לא ניכר אור הכוכבים ורק כאשר יסור אור החמה, אז ניכר אורם, ובעת מיתת ר' יעקב, בטח עלו מנהיגים אחרים לגדולה על מקומו, ואפשר יחשוב העולם שאין להצטער עוד על מיתת ר' יעקב, ולזה המליצו עליו בהספידו שאתחזיאו כוכבים ביממא, פי' שהמנהיגים החדשים לא יכלו לזרוח בעת שזרחה השמש הגדול ר' יעקב ורק עתה ע"י מיתתו התחילו לזרוח, והפסד מיתת ר' יעקב הוא אבידה שאינה חוזרת ואין לה תשלומים

וזה היתה גם כוונת יהושע בן נון בהספידו על מרע"ה כי כפי שכתבנו לעיל, חשב המון העולם, אשר לדור אין הפסד במיתתו, באשר יהושע יעלה על מקומו, ובכן ויתמו ימי בכי אבל משה לאחר שחלקו לו הכבוד הראוי לנשיא העדה ולכן חשב הוא להוציא הטעות מלבן, "וכשביקש את משה רבו ולא מצאו" פי' שחפש בכל הדור ההוא, אם ימצא עוד איש כזה, אשר ישווה למעלת משה רבו, ולא מצא, אז אמר לפני הדור המקרא הזה, "הושיעה ה' כי גמר חסיד" ואל תטעו עוד לחשוב, שאדם אחר יכול למלא מקומו, וכה אני אומר גם בנספד הזה אשר אנו עסוקים בהספידו הוא הגאון הנורא מהרי"ל, מי יתן ראשינו מים לבכות על האבידה הנוראה הזאת, אשר נאבד לדורו, וכמ"ש במדרש, הצדיק אבד לדורו אבד, ואף כי בטח א"א לספינה בלא קברניט וא"א לדור בלא מנהיג, אכן מנהיג ופרנס הדור כמוהו, לא במהרה נשיג, גאון נורא, איש אמת לאמתו, וכל המעלות הדרושות לפרנס האומה

והנה במס' ב"ב דפ"א אחז"ל על הפסוק צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר ארז למה נאמר תמר ואם נאמר תמר למה נאמר ארז כו' למה נאמר ארז לומר מה ארז גזעו מחליף, אף צדיק גזעו מחליף, ופרשב"ם שאם מת שיוליד בן כמותו, הרי הבטיחו אותנו שצדיק גזעו מחליף ויוליד בן כמותו, משום דנדמה לארז, והנה הארז גופא לא תמיד הוא מחליף גזעו, דאם נכרת העץ והשורש נשרש בארץ, אז יוכל להחליף, ויצמח אילן אחר במקומו, משא"כ אם נשרף הארז, דאז האש שורף ומכלה גם שרשו, לא יוכל עוד להחליף, ולפעמים גם בצדיקי הדור יקרה כמקרה הארז, שלא יהא גזע הצדיק מחליף להוליד בן אחר כמוהו וזה תלוי במצב בני דורו, אם הדור זכאי לכך, אז אף אם לא לעולם יחיה הצדיק, וסוף אדם למות, מ"מ יוליד בן כמותו, ובאופן זה נדמה הצדיק, לארז שנקצץ ראשו, שיוכל גזעו להחליף, משא"כ אם הדור אין זכאי לכך, אז אף שודאי יהי' צדיק אחר על מקומו, דאין צדיק נפטר מן העולם עד שיזרח צדיק אחר במקומו, וכמאמרם ז"ל, עד שלא שקעה שמשו של משה, זרחה שמשו של יהושע, כן לא יהיה במעלת ערכו, דומה לצדיק הנפטר, דמנהיג לפי הדור, ובאופן זה נמשל מיתת הצדיק, לארז שנשרף, שלא יוליד כמותו, וזהו מה שדקדק בר קיפוק שם בהספידו לומר, אם בארזים נפלה "שלהבת" היינו שאין מחליף אחר דוגמתו "מה יעשו אזובי קיר", דאם לא היה רק בבחינת נקצץ הארז, וצדיק אחר כמותו היה ממלא מקומו, אז לא היה ההפסד של הדור גדול כ"כ, אבל השתא דנפלה שלהבת בארזים ושרף גם את השורש, עד שאין גזעו יוכל להחליף ולהעמיד צדיק אחר כמותו, זה יש לקונן על הדור, "מה יעשו אזובי קיר", ואמנם רב אשי, אשר עודנו חי בעת מעשה, לא רצה שיפתח עליו פיו לשטן, לומר שישרף גזעו ולא יהיה לו בן או תלמיד הראוי למלא מקומו, לכן הקפיד על דברי בר קיפוק ואמר, ח"ו איכא "שלהבת" בצדיקי, שלהבת דייקא, שאין גזעו מחליף, מי איכא בצדיקי, הא זהו נגד ההבטחה של "כארז בלבנון ישגה שיהא גזעו מחליף

ומעתה אתי שפיר הקושיא שהקשינו, על זה שאנו רגילים לקונן בהספידא, מאמר דבר קיפוק, אע"ג שרב אשי הקפיד