מצח אהרן חלק א קפ

וחידה סתומה, הן הלא לא אנחנו לבד יושבים בארץ נכריה, והלא ישנם עוד כמה אומות אשר נגלו מארצן וירעו עצמן בשדות אחרים כגון המצרים הכושיים וכדומה, ומדוע הם יושבים שקטים ושלוים, ולא נראה ולא נשמע שנאה מן האזרחים עליהם? ורק עלינו נתך כוס התרעלה, אשר כל האזרחים בכמה מדינות חו"ל לבד בארצנו הנאורה והמשכלת השונאים אותנו, וכל אחד חורש עלינו רע, באיזה אופן להצר ולהעיק אותנו על כל מדרך כף רגל ומדוע לא נברא כת "אנטי מצרים" כמו שנתגדלה הכת "אנטיסימיטים" והלא דבר הואל אכן כאשר בעין בוחנת נתבונן בכ"ז, אז נמצא פתרון החידה הזאת לא לרעתנו כ"א אדרבה לטובתנו, דהנה המצרים כדומה להם, אשר אף כי גם הם גרים בארץ, הלא לא נהנים מטוב הארץ כמו האזרחים, ומצבם איננו טוב יותר מכפי הראוי להיות לגר אשר בארץ נכריה, הן בגשמיות, והן ברוחניות, כי מצבם הגשמיי הוא שפל ונורה מאוד, עניים מרודים בלא שום מלאכה ומסחר, וגם בלא בית לשבת, עד שהם בתכלית הבזוי והשפלות שאין למטה מהם, וכן מצבם הרוחניי מורה מאוד, ריקים מכל ידיעה והשכלה בלא כתב וחכמה, ולכן מצבם הנורא לא לבד שאין בכחו לגרות את הדובים, לקנאות בהם, אלא אדרבה עוד מביא לידי רחמנות ולפעמים נכמרו רחמי משכילי האזרחים עליהם וירצו גם להיטיב עמהם מעט כי הלא גם הם נבראים בצלם, ומדוע לא יהנו קצת מטוב הארץ, לא כן אנחנו בנ"י אם כי אנחנו בארץ לא לנו וכגרים נחשבנו בכל מקום, בכ"ז סוף סוף הלא נהנים אנחנו מטוב הארץ ממש כמו האזרחים, וודאי כי לא נופל חלקנו מחלקם בשום פרט, בתינו אשר נדור בהם לא גרע מבתיהם, מלבושינו אשר נלבוש, כל מאכלינו אשר נאכל לא נופל מהם כ"א לפי ערכו, גם בעלי כסף לפי ערך יש לנו רב, וכן מצבנו הרוחניי עומד במדרגה היותר גבוה כמה גאונים חכמים, מלומדים, גדלנו מעת היותנו לגוי, וכמה יש עוד בתוכנו כעת ב"ה, וגם בכל בית ספר אשר ילמדו בני ישראל ביחד עם בני האומות לא יושפל מדרגת בן ישראל לעומת שארי התלמידים, ובאשר הם האזרחים והתושבים אשר בארץ ואנחנו הגרים, ובכ"ז עומדים אנו במדרגה הדומה להם, ולכן יתקנאו בנו לאמר שכל עשרנו ומאודנו וחכמתנו הכל משלהם, וחושבים תמיד איך להצר אותנו ולקפח פרנסתנו ולהמעיט השכלתנו

וכאשר נתבונן בזה נראה כי מעשי אבות סימן לבנים, שגם הצרות והרדיפות אשר סבל אבי האומה, הוא יעקב אבינו, היו ג"כ מסוג כזה, כי אף שהיה תמיד מורדף מכל צד, מאחיו עשו ומלבן, בכ"ז היא עמד תמיד במדריגה היותר גבוה, הן בחמר, והן ברוח, כי סוף סוף, הבכורה לקח הוא, הברכות נפלו בחלקו, וזה היה מקור השנאה מן עשו כמ"ש וישטום עשו את יעקב על הברכה גו' וכה"א את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, הלא הרדיפות באו לו מחמת קנאה, וכן כאשר היה בבית לבן, העידה התורה עליו, כי עשרו פרץ לרב, כמ"ש ויפרץ האיש מאד ויהי לו צאן רבות ועבדים ושפחות גו', וכיון שבא לבית לבן עני גדול, ובביתו נתגדל הרבה יותר מלבן בעצמו, ולכן התקנאו בו לשנאותו ולרדפו כמ"ש וישמע יעקב את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה הרי להדיא דמקור השנאה והרדיפות באו לו מחמת רוב טובה שהיה לו, ולכן כאשר נצול מהם, אמר ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי "ביום צרתי" ביום דווקא, שהצרות באו לו מגודל ההצלחה אשר ההצלחה האירה לו כשמש בצהרים, וכן דור אחר דור הצרות והרדיפות אשר יסבלו בני יעקב, הוא ג"כ מרוב קנאה באשר באמת לא נופל חלקנו ומצבנו נגד האזרחים התושבים ב"ה

ויובן בזה כוונת המד"ר שם בפ' ואתחנן, לעיל מן המדרש הנ"ל, למה"ד לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו פדגוגים, אחד אמר יעשו לו כבלים של מאה ליטרין, והשני אמר היאך יכולים לעמוד בזה, אלא יעשו לו כבלים כו' כך משה אמר יעשו