מצח אהרן חלק א קסח

מכל השלשה סוגים המשולים בתאר "לילה" ואשר תלויים המה בסבת הגלות וכמ"ש לעיל אבל ע"י הצדקה המעולה הזאת יבקע כשחר אורך, ולא יהיה לך עוד חשך, כי "וארוכתך מהרה תצמח" כי מהו הארוכה היחידה והכלליית למחלת הגלות הוא רק ביאת הגואל, וע"י צדקה מעולה כזאת תצמח לך הארוכה הזאת מהרה כי גדולה צדקה כזאת שמקרבת הגאולה, ולבד אשר בעוה"ז יגיע לך שכר גדול כזה בעד מעלות הצדקה, עוד יש לך שכר בעוה"ב כי "והשביע בצחצתות נפשך ועצמותיך יחליץ" פי' שבשביל צדקה מעולה כזאת יחליץ גם עצמותיך מן העפר בעת התחייה ותזכה לעמוד בתחה"מ ולחזות בנועם ד' וליהנות מזיו שכינתו יתברך, וכל אלו יגיע לך בזכות הצדקה של "פרוס לרעב לחמך" היינו שתתן לעני גם בעת דחקך, יזכנו ה' לביאת הגואל ב"ב אמן: דרוש ל (ידבר במעלת הבטחון). אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף ולא פנה אל רהבים גו', ע"י שאמר כי אם זכרתני והזכרתני שתי פעמים נתוסף לו שתי שנים בבית האסורים (מדרש רבה פ' מקץ)

כבר נלאו המבארים למצא פתח ביאור למדרש הזה שפתח בשבחו של יוסף, ואמר אשרי הגבר כו' זה יוסף, משמע שהי' יוסף בוטח בה', וסיים בגנותו שלא בטח בישועת ה' עד שגם נענש ע"ז, ונאמר בביאור המאמר, כי באמת במה שאמר כי אם זכרתני והזכרתני אל פרעה הורה מדת בטחונו בה' ביתר שאת ויתר עז, ולא בא ח"ו עונש עליו בעבור זה כאשר נראה בהשקפה ראשונה

וטרם נבוא אל הביאור, נקדים מ"ש המד"ר פ' ואתחנן בטענתו של משה להכניסו לאה"ק, וז"ל א"ר לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ, א"ל הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין גבירתו אומרת ראו הביא לנו איש עברי ולא כפר אלא אמר לשר המשקים כי גנב גנבתי מארץ העברים, נקבר בארצו, אתה שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך כיצד בנות יתרו אומרות, איש מצרי הצילנו מיד הרועים והוא שומע ושותק לפיכך לא נקבר בארצו" ע"כ המדרש, והמדרש תמוה מאוד, דמשמע שבא ללמדנו שיוסף הראה בזה גבורה יתירה במה שהודה שהוא מארץ העברים, עד שזכות הזה גרם לו להקבר שם, וא"כ דאימתי הוא גבורה אם לא הי' שום אדם יודע מזה רק שהודה בעצמו אז הי' נחשב הדבר לגבורה, אבל באשר שכבר נודע הדבר, ופוטיפרע אמרה זה, ראו הביא לנו איש עברי, א"כ מוכרח הי' להגיד שמארץ עברים הוא ומה גבורה הראה בזה, כיון שלא הי' יכול להכחיש ולומר שמארץ אחרת הוא, אחרי שכבר נתוודע ע"י פוטיפרע, ובע"כ לומר ששר המשקים לא ידע מזה שאמרה פוטיפרע, א"כ הי' יכול לפניו להכחיש שלא לומר שמארץ העברים הוא ומדלא הכחיש רק הודה היתה זכותו גדולה, אמנם לפי"ז לא היה להמדרש להזכיר מה שאמרה פוטיפרע דזה מקטין הזכות?

ולכן נ"ל דהמדרש נתכוון בזה להראות את שפל מצב הישראלי, אשר הי' בעת ההיא, ואיך הי' גדולה מספחת האנטימיטיזמוס שם, וכמו עתה אשר עומד מצבינו באותן המדינות אשר האנטיסימיטוס יקננו שם, דכל דבר עלילה יעלילו על ישראל, ובאם יקרה לילה גדולה, אשר קשה להאמין כי מי שהוא