מצח אהרן חלק א קנג

בהם לשון "הבדל" אז באמת לא היה דבר הממוצע בינם, והיה צריך להיות בלא שהות בין יום ולילה, אבל אחרי שנזכר אצלם לשין "ויבדל" בע"כ שצריך להיות בינם דבר הממוצע שלא יהיה שוה לשניהם ולעומת יום יהא נחשב כלילה, ולנגד לילה יהא נחשב כיום והוא "הערב והבקר" וא"כ אפוא הכי פירוש הכתובים, ויבדל אלקים בין האור והחשך וכיון שנזכר לשון הבדל, להכי אע"ג ויקרא אלקים לאור יום ולחשך לילה בכ"ז ויהי ערב ויהי בקר פי' כשיש גם ערב ובקר אז רק אז נשתלם הבריאה עד שראוי להקרא יום אחד, ובלא הממוצע שבינתים לא נשתלם עדיין וזה הי' תשובת מרע"ה "בקר" פי' הלא עליכם להבין מאין נולד הבקר, הא לא קרא כ"א לאור יום, ובע"כ מלשון "הבדל" המוזכר אצלם, וא"כ ה"נ בקדושת הכהנים, אם לא היה מוזכר אצלם לשון "הבדל" אז היה באמת כדבריכם, הישראלים הם חולין, והכהנים קדושים או כולו קדש, או כולו חולין, אכן הלא כתיב אצלם "ויבדל אהרן להקדישו וא"כ בע"כ שצריך להיות בינם דבר הממוצע והם הלוים, וא"כ נפל כל היסוד שלכם, וזה מה שרצינו לבאר: דרוש כז. ידבר לכבוד רעיון הטוב אשר עלה בלב אדונינו החסיד הקיסר ירו"ה לרומם עמוד השלום, ולמנוע מבוא בדמים: וטוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר)

הנה תהלת המושל, יהיה באחד משני פנים, אחד, המושל בגבורתו, בחרבו ובקשתו, יצא תמיד למלחמת מגן ולמלחמת תנופה, להכניע את אויביו הקמים עליו ויכבוש מדינות רבות, ובספר דברי הימים למלכי העולם נכתבת גבורתו, כמה מלחמות נלחם בימי ממשלתו, כמה מדינות וכרכים כבש, וזהו תהלתו וגבורתו. אופן השני, המושל שימשול ברוחו, ואינו מהיר כל כך לשפוך דם, רק ישתדל להשוות כל הסכסוכים בדברי המדינות בדברי שלום ואהבה, בצדק ובמשפט, ואף אם לפעמים יהיה ההכרח לצאת לקרב, יתאמץ בכל כחו להשקיט המריבה ולוותר משלו בכדי למנוע מבוא בדמים, גם תהלת מושל כזה רם ונשא עד מאוד, וכולם משבחים אותו אשר בכל ימי ממשלתו לא נשפך אפילו טיפת דם, ואמנם מי מהם עדיף ביותר? זה ילמדנו המקרא הנצב בפתח דרושינו, "טוב ארך אפים מגבור" פי' טוב תהלת המושל אשר ימשול ברוחו להאריך אף, ולא לצאת לקרב על כל מקרה, תהלה כזה טוב יותר "מגבור" ממושל כזה אשר כל תהלתו בגבורתו ובכח ידו, "ומושל ברוחו" תהלת המלך המושל ברוחו, טוב יותר "מלוכד עיר" ממלך שהוא לוכד עיירות בגבורתו, כי לבד שזה גבורה יתירה למשול ברוחו, ורק זהו הגבור האמתי, אשר שם "גבור" נאה לפניו, כמאמר התנא (אבות) איזה גבור הכובש את יצרו, עוד יתרון הכשר לזה, כי על גבורה כזאת לא ישפך דם ארצה, ובעצמו יקנה לו שם גבור, משא"כ גבורת הלוכד עיירות. הלא בדמים רבים נקנה לו השם הזה, ועל כל אחד מנצחונותיו, הוכרח לשפוך דם כמים

המליצה הנשגבה הזאת בצדק אנו קוראים אותה כעת גם על אדונינו הקיסר ירו"ה, אשר על אודותיו אנו נושאים מדברותינו, כי הן הוא הוכתר כעת בשם "שר השלום" בעד הצעתו לפני מלכי אירופא, לפרוק כלי נשק ולמנוע מבוא בדמים, ועוד לא נשכח מאתנו "דבר מלכות" אשר יצא מלפניו ביום עלותו על כסא המלוכה, כ נדר גדול נדר לפני אביו שבשמים לשמור עמוד השלום, ועתה יתאמץ לקיים נדרו באופן