מצח אהרן חלק א קמה

"כל שחכמתו מרובה ממעשיו, ובאשר ת"ח כזה לא יוכל להשפיע על זולתו, להכי אין חכמתו מתקיימת פי' בבניו אחריו, ורק הוא תלמיד חכם, אבל אין מתקיים אצלו החכמה לדורות, כי עי"ז לא נוכל לתלות הסגולה כ"א בטבע, ושלא יאמרו בירושה וכנ"ל, אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, אז "חכמתו מתקיימת" גם בבניו אחריו, ולא תמוש התורה גם מפי זרעו, וזמ"ש בעדיות, האב "זוכה" להבן בחכמה, כלומר רק אם האב יש לו זכות גדול ומעשיו מרובים אז רק אז יזכה לבנים ת"ח ורק בזכותא תליא מילתא וכנ"ל

ומה שאמרו בב"ב שהבאנו לעיל, אשר הצדיק נמשל לארז, לומר שגזעו מחליף, היינו שיוליד בן כמותו, מיירי ג"כ בת"ח כזה אשר מעשיו מרובין, ותירוץ זה רמז לנו ג"כ דהע"ה בקרא גופא, בזה שמסיים אח"כ "שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו", כי לפי פי' הגמרא דלעיל, צדיק כארז בלבנון ישגה, היינו שיוליד בן כמותו, ושלא יקשה ע"ז מגמ' דנדרים, דת"ח אין מצויין שיהיו בניהם ת"ח, לזה מסיים, שתולים בבית ה'", פי' שלא על כל הת"ח אמר כן שיהיו כארז וגזעם מחליף, רק על אותן הת"ח אשר שתולים בבית ה', ואשר מרוב שקידתם ועבודתם תמיד בבית ה', "בחצרות אלקינו יפריחו" פי' שיפריחו ומוציאים הרבה פירות, ומזכים הרבים ע"י מעשיהם הטובים, אותן הת"ח דווקא ידמו לארז ויולידו בנים כמותן, כי עליהם לא יאמרו הבריות שזה מחמת הטבע וכנ"ל

ומכל דברינו אלה נלמוד, שאף שדרך הצניעות מהולל מאוד, מ"מ אין זה עוד הדרך הישר לפני האדם, שיעשה כל מעשיו הטובים בצניעות ובהסתר, באשר אז לא יהיה לו התפארת רק מעצמו, אכן לשום אדם זולתו לא יגיע שום תועלת, ולהיפך עוד יוכל להביא רבים לידי עון שיחשדוהו לאינו צנוע, אך הדרך הישר הוא שיעשה פעולותיו הטובות דווקא בפרהסיא, ואז יזכה הרבים ג"כ שילמדו לעשות כמוהו, וזכות הרבים יהא תלוי בו, ואף אם אמנם הדרך הזה מסוכן מאוד שלא יפול חלילה ברשת הגאוה, מ"מ האדם שיוכל להתגבר על יצרו לעשות הכל לש"ש כדי שילמדו ממנו, ואינו מצפה לכבוד, אז הוא דרך מעולה מאוד, ולעד נאמן על דברינו אעתיק בזה מ"ש בספר המדות פרק הגאוה, וז"ל פן יסיתך היצר ויאמר לך לא יתכן שתהיה עבודתך שלמה עד שתנסה מעשיך הטובים ולהראות ההיפך מה שהיה בלבבך, כגון להתפלל תפלה קצרה, וכאשר תרצה ללמוד שום חכמה תתייחד שלא ידע שום אדם ולא תראה בפני הבריות שום מדה טובה, אך להראות העצלות במעשה העבודה כדי שלא יצא לך שם, ולא תראה סימן יראת שמים אלא תתנהג כמנהגם ותלך בדרכיהם, כ"ז מענייני היצר ללכוד בני אדם ברשתו, והעושה ענין זה לשם מצוה מפסיד אלף אלפים יותר משכרו, אך הישר הוא שיתפלל בכוונה באריכות ויעשה כל הטובות בגלוי ובסתר, ואם יכבדוהו ע"ז וישבחוהו אין מזיק לו בשבחו אחרי שלא כוון לזה בשעת מעשה, לכן בעת אשר תעשה מעשה הטוב תבחין בעצמך ממי אתה רוצה ומקוה הגמול אם מהאל, הוא טוב, ואם מאחרים, איננו שלם, גם אם התברר לך שהיית עושה בחדרי חדרים ג"כ כמו שתעשה ברבים אז מעשיך שלמים וכנ"ל, וזה מכוון לדברינו לעיל, וזה מה שמייעץ לנו רבינו הקדוש, איזו דרך ישרה וכו', כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, פי' שיעשה מעשיו באופן כזה אשר יוכל להועיל גם לזולתו, וגם אחרים ילמדו לעשות כמעשיו הטובים, ואז יהיה לו התפארת גם מן האדם זולתו, במה שיזכם לילך בדרך ה', ורק זה הדרך הישר: