מצח אהרן חלק א קכח

של אחרים, אשר באמת לא עצמם ובשרם הוא, רק שירצו להשים בהם הסגולות שיהיו נחשבים כבנים ממש, לכן וודאי צריך בזה השתדלות יתירות

וכעת נחזור אל הראשונות לבאר הגמ' שהתחלנו, דהנה בשתי המצות אשר נתן הקב"ה לבני אברהם, עפר סוטה, ואפר פרה, נמצא בכל אחד מהם סגולה טובה, שע"י עשיית המצוה יזכו בהסגולה שנמצא בה, הסגולה במצות עפר סוטה "ונקתה ונזרעה זרע" שאפילו האשה שהיתה עקרה כל ימיה, אם שתתה מעפר הזה, זכתה להוליד בנים, הרי דבמצוה הזאת סגולתה לגדל צמחין ולהוליד בנים, ובמצות אפר פרה יש סגולה אחרת עפ"י דרז"ל ברכות לב) אמרו ישראל כיון שאין שכחה לפניך שמא לא תשכח מעשי עגל אמר גם אלה תשכחנה, אמרו כיון שיש שכחה שמא תשכח מעשי סיני, אמר ואנכי לא אשכחך, ובאמת טעמא בעי, האם חלילה יש משוא פנים בדבר, וממ"נ אם יש שכחה גם מעשי סיני הי' לו לשכוח, ואם אין שכחה לא היה לו לשכוח גם מעשי עגל, ומאיזה טעם ישכח על מעשי עגל, והטוב שהוא מעשי סיני לא ישכח, ועו"ק דהא בילקוט הביא הטעם על מעשה הפרה, שתבוא אמה ותקנח צואת בנה, והוא לכפר על עון העגל הובא ברש"י על מקומו, הרי דמעשי עגל צריך כפרה, ומגמרא זו משמע דלא תזכרנה כלל מעשי עגל, ובע"כ דחדא קושיא מתורצת בחבירתה, והכי כוונת הגמרא דמשו"ה לא תזכרנה מעשי העגל, משום דכבר הכין להם כפרה על עון זה והוא אפר פרה, אבל אם לא היה הסגולה הזאת לכפר, וודאי שלא היתה נ"מ בין מעשי עגל למעשי סיני, וא"כ ע"י סגולת אפר פרה, יועיל לפנינו להזכיר זכות אבות, דאם לא היה המצוה הזאת, לא היה יכול גם להזכיר זכות אבות, משום דאם היה זוכר זכות אבות היה מוכרח ג"כ להזכיר עון העגל, דממ"נ כיון שזוכרין זכיות הראשונים, יוצרך להזכיר גם חובות הראשונים, אבל באשר שהחובות הראשונים ממעשי העגל יכופרו ע"י סגולת אפר פרה, א"כ שפיר יכול לזכור זכות אבות, ובזה יבואר אל נכון הגמ' הנ"ל, דע"י שאמר "ואנכי עפר ואפר" זכה לשתי מצות אלו, דממש מכ"מ הוא, דהא לעיל כתבנו אשר אברהם אבינו באומרו עפר ואפר נתכוון להזכיר על עצמו החסרונות שנמצאו בעפר ואפר, ומשו"ה נתן ה' לבניו שתי מצות אלו, להיפך, להזכירו שיזכו לשתי המעלות הנמצאות בעפר ואפר, אברהם אמר על עצמו החסרון מ"עפר" והוא שאין לו זכות אבות, לכן נתן ה' לבניו מצות "עפר סוטה" שיזכו למעלה של עפר, והוא שמגדלת צמחים, כי ע"י המצוה הזאת יזכו גם העקרות להוליד בנים ולגדל צמחים כהבטחת תוה"ק, ונקתה ונזרעה זרע, ומחמת שאמר על עצמו חסרון "אפר" והוא שאינו מגדל צמחים, ואמנם מעלה הנמצאת באפר לא הזכיר, משו"ה זכו בניו למצות "אפר פרה" שעי"ז יזכו להמעלות הנמצאות באפר, והוא זכות אבות, כי בסגולת אפר פרה נמצאת מעלת זכות אבות וכמ"ש לעיל כי ע"י מצוה הזאת יזכו בניו להזכיר להם זכות אבות וכמ"ש והכל א"ש: דרוש יט. (לשבת שובה)

עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשרשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת ולאן אתה הולך כו', מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממה"מ הקב"ה (אבות פ"ג)

מלבד כל הקושיות אשר נתקשו מפרשי המשנה בכוונת התנא האלקי הזה, יש לי עוד