מצח אהרן חלק א קכז

לשמוע" פי' אל תמנע עצמך מלהוכיח את חברך ע"י הטענה, שהדבר הוא מן הדברים שא"א לשמוע וא"כ מצוה שלא לאומרו, אל תאמר כן, "שסופו להשמע" ואף שלא יסור מחטאו ע"י התוכחה, ולא ישמע לקול תחלת תוכחתך, שתתחיל להוכיחו על חטאו, מ"מ הסוף מהוכחתך ישמע, והיא הרפואה אשר אתה מייעצו לקחת, ובמקום כזה אשר סופו לשמוע, אל תמנע עצמך מלהוכיחו בתחילה גם על דבר כזה שאי אפשר לשמוע

כן גם אנכי היום, בעמדי להוכיח אתכם על גודל החטא הנצמח משלוח בניכם, ושעי"ז אתם נמשלים לאפר שאין מגדל צמחים, לא נעלם ממני שאין בכחי למנוע אתכם מזה לפרוש אתכם מן החטא הנורא הזה, רק מפני שצרתכם עד לבבי נגעה, ויגעתי למצוא תקנה עבורכם, רק שידעתי מראש כי באם לא אוכיח אתכם את גודל הסכנה הכרוכה בזה, תמאנו מלקבל תרופתי, כי כלום אדם מקבל רפואה אם יחזיק עצמו לבריא אולם, ולכן ההכרח אלצני להוכיח מקודם את גודל הסכנה הנצמחת מחסרון בנים, הן בעוה"ז והן בעוה"ב, ואז אם אגיד לכם הרפואה, בכל לבבכם תקבלו אותה בחפזון, והנה התקנה היא פשוטה וברורה כפו אשר יורונו חז"ל (סנהדרין י"ט ע"ב) כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו, ולפי"ז אף אם לא זכינו לגדל בנינו האמיתיים לתורה, הלא בידינו ובכוחנו להשיג סגולת הבנים באופן פשוט וקל, והוא לשלם שכר למוד עבור בנים עניים ויהיו נחשבים ממש לבנינו מלידה ומבטן, וכל סגולות הטובות שאדם משיג ע"י בניו האמיתיים, יוכל להשיג גם ע"י בנים המלאכותיים הללו הנקנים לו בכספו, וא"כ אחיי אף שהחוב הזה מוטל עלינו תמיד להחזיק מלמדים לפני בני עניים ועונש גדול להימנע מזה וכדאיתא במדרש אם ראית עיירות נתלשות ממקומן דע שלא החזיקו בשכר סופרים ושכר משנים שנא', ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי גו', מ"מ בעתות אלה אשר בנינו משולחים ונעזבים מאתנו ואבדנו כל הסגולות היקרות, תגדל החוב עוד ביותר לייסד בכ"מ בתי ספר להושיב בהם עניי הצאן, התעוררו לדבר הגדול הזה והשתדלו בכל מאמצי כחכם להטיב מצב בני העניים לשכור להם מלמדים ומורים טובים ללמדם לשון וספר עד שיהיו לאנשים, ואז נבנה גם אנחנו מהם ויצילו אותנו מכל הדינים הקשים, ונזכה לג"ע

ואם ישאל השואל, הן ההשתדלות הגדולה והתקנות אשר אנכי מבקש מכם לעשות בעד בני העניים, גדולה יותר מההשתדלות אשר אדם כמונו משתדל בעד בניו ממש, וכלום אדם צריך לעשות בעד חבירו יותר מבעד עצמו אמשול לכם משל ע"ז, ידוע אשר בכמה מדינות החמות נמצאים מעינות טובים אשר מימיהם הטובים יוצלחו לרפאות כמה מחלות, כמו מימי "קארלסבאד" וכדומה, ובאשר לא כל חולה הדרוש לשתותם יוכל לנסוע בעצמו למקום המעיין, לכן השכילו גם במדינות אלו לעשות סגולת המים האלו ע"י מאשינען, וכמה פאבריקין גדולים נמצאים במדינתינו אשר יעשו שם מימי מינעראלין, לפעמים קרה כי איש אחד מקארלסבאד בא למדינתינו עם בנו הקטן, ונזדמן ליכנס עמו לפאבריק כזה אשר יעשו שם סגולת מימי קארלסבאד, הילד הצעיר בראותו את כל המאשינען והאפעראטין, ואיך האופנים ירעשון ויהומון בלכתן שאל לאביו שיגיד לו מה יעשה במאשינען אלו בקול רעש גדול כזה, ענהו האב, כי מים של קארלסבאד יעשה פה, וכשמוע הילד דבר הזה, שאל לאביו כמשתומם, הלא בעירנו יזובו המים הללו ממעיין קטן בקול דממה דקה ובלי שום השתדלות ומאשינען, ומדוע יוצרך בפה למאשינען ופעולות גדולות? וענהו אביו, דע בני, כי במים של עירנו יש אצלם סגולתם הטובה עפ"י טבע הנתונה להם מאת יוצר הכל, ולכן אינם צריכין לשום פעולה ומאשין, אמנם המים אלו אשר בטבעם אין להם שום סגולה טובה, רק ע"י פעולות יושם בהם הסגולה הטובה ולכן צריך בזה השתדלות עצומה, להשים במים פשוטים סגולת מים הטובים, וכן הוא בענינינו, כי הבנים האמיתיים, כחו ואונו של האדם, אינם צריכין להשתדלות עצומות, באשר הוא ילדם והוא גידלם ובניו הם בטבע, אבל בני העניים