מצח אהרן חלק א קה

עושים רצונו, הרי אנו דווים וסחופים קרועים ובלואים, וכל האומות ירחקו אותנו מעל פניהם, וצא טמא יקראו לנו, וזהו הכל בכדי להטיב אחריתנו, וכן הוא להדיא במד"ר פ' עקב, וז"ל אמר הקב"ה לישראל בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו קורסין בכל מה שמוצא פי' קורסין, דרך אדנות ולפיכך מאכילו ומשקהו כדי שיהיה גדול ושמן ויפ"ת עיי"ש בפי' מת"כ] אלא כך אני מביא עליכם יסורין עד שתכינו את לבבכם אצלי, א"ר אחא בשבועה נשבע הקב"ה שלא יניח את ישראל לעולם כו' ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב עכ"ל, הרי כדברנו דאינו מתנהג עמנו כמדת האדון עם עבד להאכילו ולהשקותו בשעה שרוצה למוכרו, רק להיפך ייסר אותנו ביסורים כדי שיתמרקו חטאינו ואז ישיב אותנו כבראשונה וזהו כמדת הבן וכנ"ל

רעיון זה אפשר להמליץ בכתוב (הושע, ב,) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי, והוא דהנה אנחנו מתפארים נגד שאר האומות כי אותנו בחר יה לשרת אותו, ואנחנו עם סגולתו, ואמנם האומות יתמהו וישאלו ע"ז, איך יוכל להיות שאתם עם הסגולה אשר בחר אלקים מכל העמים, וא"כ מדוע אתם שפלים ונבזים יותר מכל האומות א ואם תאמרו שזהו משום דאין אתם עושים רצונו, א"כ להיפך היה צריך לעשות, להטיב לכם כ"כ עד שתמצאו חן בעיני כל העמים ויקחו אתכם תחת צל כנפיהם כי זוהי המדה במי שיש לו עבד שאינו עושה רצונו, וזהו והיה במקום אשר יאמר להם פי' לישראל לא עמי אתם, שע"י רוב הצרות שיבואו עליהם יוכיחו מזה אשר לא עמי אתם "יאמר להם", פי' להשואלים, תשיבו כזאת "בני אל חי" פי' שאנחנו בנים למקום, ובבן, המדה הוא להיפך, שבזמן שאינו עושה רצונו מיסרהו ביסורים עד שיכין לבו לחזור בתשובה ואז יקבלהו

ויישבנו בזה ג"כ קושיות מהרש"א (חגיגה ד"ה) דאחוי לי' ההוא צדוקי לריב"ח עמא דאהדרינהו מארי לאפי' מיני' אחוי לי' עוד ידו נטויה עלינו, והק' מהרש"א דהא הך קרא כתיב גבי פורעניות (ישעיה, ט,) בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה, ולדברנו לק"מ דזהו גופא החסד הגדול במה שהוא ית' חושש להסיר בדילנו וסיגנו ולא ישליכנו מעל פניו, א"כ מכל מה שמיסרנו ביותר, מזה גופא מוכח דעוד ידו נטויה לקבצנו ולגאלנו שנית וכנ"ל בשם המדרש דנשבע הקב"ה שלא יניח אותנו בין האומות רק ייסרנו עד העקב עד שנכין לבנו לתשובה, וזה היה הווכוח בין ריב"ח עם הצדוקי, דהצדוקי אחוי לי' עמא דאהדר מארי לאפי', פי' הוא החזיק את ישראל כעבדים, ולכן קראם בשם "עם" ולהקב"ה בשם "מארי" ומזה הוכיח שאין אנחנו עם סגולה, ואמנם ריב"ח אחוי ליה כי עוד ידו נטויה להטיב אותנו כמדת הבן וכנ"ל, וכן במד"ר פ' אמור ע"פ תודיעני אורח חיים, אמר דוד לפני הקב"ה, תודיעני באיזה פילון מפולש לעוה"ב אמר הקב"ה לדוד אם חיים אתה מבקש יסורים אתה צריך, כדכתיב ודרך חיים תוכחות מוסר, וכן בילקוט שה"ש ע"פ הנך יפה דודי אף נעים, אף שאתה מביא יסורים עלינו, נעים הוא שאנו עושים תשובה על ידן

וכ"ז תודיענו תוה"ק במה שהקדימה "בנים אתם" לפני הלאו דלא תתגודדו, דהנה אם יכריחו אדם בריא בכל אבריו, שישתה סמים חריפים ומרים מאוד, ודאי שיצטער מאוד בשתיתם, ומכ"ש אם יעשו בו אפעראציע לחתוך אחד מאבריו, אז אין קץ לצערו הגדול, באשר בריא אולם הנהו, והייסורין הגדולים שיסבול, בחנם הם ואין לו גמול על צערו, משא"כ חולה הנוטה למות, יקח הסמים בשמחה, גם יניח לחתוך בשרו מרצונו, ועוד יסובב וינוע לעיירות הגדולות ויאבד ממון רב בכדי לחתוך ידו או רגלו ממנו, באשר היסורים האלה הם רפואתו ועל ידן יפדה עצמו מן המיתה, ולכן כאפס ואין הצער הזה לעומת צער המיתה, הרי דבשעה שיוכרח לקבל יסורים דרך עונש וקנס ימאן ויצטער, משא"כ דרך רפואה לא יצטער מאומה, כן הדבר הזה, אצל האומות