הרי בשמים תקמא

הנה הב"ש כ' באות יו"ד דיש ליתן ב' גיטין א' בוא"ו וא' בלא וא"ו אמנם כ' שם דאם אומר דשמו בוא"ו או בלא וי"ו שומעין לו וכ' בט"ג שם דהיינו שידוע לו מאבותיו או שחותם כך ורק אם אין חתימתו ידוע ולתורה נקרא ישעיהו יש ליתן ב' גיטין אבל אם ידוע חתימתו שחותם ישעי' הלא החזיק שמו כן ואזלינן בתר החתימה דמקריאת החזנים אין ראי' ע"כ אף שנקרא לתורה ישעיהו אין לכתוב רק ישעי' ומובא בשם היש"ש דמסתמא אין העולם קורין אחרי ישעיהו הנביא כי ריע מזלי' דבן בתו מנשה קטלי' וקורין אחרי ישעי' אחר שנמצא במקרא חסר ואולי כוונו ג"כ למעלת הנביא ושנו בו קצת וראיתי בספר ברכת המים שמביא דישעיה חסר הם הרוב במקרא ע"ש שתמה על הרש"ל בזה וא"כ אם אנו מסופקין האיך שמו יש לנו למיזל בתר הרוב שנמצאים במקרא חסרים אבל כ"ז ל"ש רק באם אנו מסופקין בהחזקת שמו שא"י חתימתו אבל כשהחזיק שמו בחתימתו ישעיה וא"כ אמרינן דמה שקורין אותו בנ"א ישעי' חסר הוא עפ"י חתימתו ולא קיצוה"ש והוא דומיא דכ' בתוס' ע"ז כ"ז. לענין הא דקיי"ל דבנדרים אזלינן בתר לשון בנ"א היינו כשהלשון של בנ"א הוא מבורר אזלינן בתרי' אף שהוא סותר ללשון המקרא אבל כשלשון בנ"א מסופק אזלינן בתר לשון המקרא ע"ש והה"נ כשהלשון בנ"א מסופק הוא נגרר אחר עלייתו לתורה ואפשר שמה שקורין אותו ישעי' הוא רק קיצור השם משא"כ כשחותם א"ע ישעי' בזה מתברר קריאת בנ"א והוחזק שמו ישעי' חסר ואז לפענ"ד די בגט אחד לכתוב ישעיה דמתקרי ישעיהו וכ"כ בשו"ת מים חיים סי' ס"ב ע"ש והנה אף דבנ"א קורין לו רק שעי' מ"מ כיון שמקדימין זה השם יש לכתוב ישעי' כמבואר בב"ש באות ס' דכותבין ישעי' אפי' אם נקרא שעי' כיון דנכלל בישעי' אלא שפולטין היו"ד וכמו בשם חיאל ורק אם כותבין דמתקרי כותבין שעי' כמו שהוא נקרא ממש וע"ש בט"ג דברי ידידם דור"ש באהבה: סי' קעט בעזה"י יום ד' ז"ך טבת שנת תרנ"ה לפ"ק סטרי. שלום ורב טוב לכבוד ידידי הרב החריף המופלג מוה' חיים יעקב קרויזהאר נ"י דומ"ץ דק"ק דאלינא יצ"ו. מכתבו הגיעני כמו רגע והנני ממהר להשיב לו ביריעה החוברת כמבוקשו עד"ש באשה ששמה לאה ונקראת בפ"כ לייציא איך לכתוב בגט: הנה מה שהביא כבודו בשם ס' אנשי שם לכתוב דמתקריא לייציא אין הס' הזה כעת ת"י אכן אנן נהיגין מעולם לכתוב אף בשם געגועים שיוצא משה"ק המכונה כמ"ש בב"ש בכללי השמות אות י' לכתוב שרה המכונה סאיי' או שארקה וכמבואר ביש"ש סי' כ' שאין לך כינוי גדול מזה כשמקצרין השם ומוציאין אותו מתקונו ומכנין אותו בענין אחר וזה גמגום השם וכינויו כעין כינוי נדרים שהוא קונם קונס דכה"ג איקרי כינוי ומובא בט"ג בשא"נ אות ס' סק"ב וכן האריך בתשו' בית אפרים סי' פ"ו. ומה שמסופק אם לכתוב לייציא בשני יודי"ן כמו שמובא בט"ג הנה בט"ג קאי במדינות שמבטין בפתח חריף דדינו לכתוב בב' יודי"ן כמו פייבוש בריינא טריינא ועב"ש בשא"נ אות ט' גבי טרייסטיל טרייטיל אבל במדינתינו שההברה הוא בצירי בודאי יש לכתוב בחד יו"ד כמו בילא פיגא וכיוצא ועב"ש גבי פערלין וכ"כ בתשו' מהר"ם מינץ סי' ל"ז ועט"ג בש"נ אות ו' סק"ג בשם וריידא א דכ' שם דאם כותב בב' יודי"ן הוי שינוי השם וע' באות פ' סק"ה בשם פרידא וע"כ לפי הברתינו יש לכתוב בחד יו"ד וגם בהרגש יו"ד אחר הצדי"ק כמו שלומציא שמובא בט"ג שא"נ אות ש' ס"ק ט"ו וכיוצא ואף אם היא חותמת לייציא בשני יודי"ן הוא לפי שבכתיבה אשכנזית כותבין צירי בשני יודי"ן משא"כ לפי הכלל שנמסר בידינו ששני יודי"ן הם פתח חריף אין להשגיח בזה על חתימתה בטעות כמ"ש בט"ז בשם אליעזר ועב"ש בשא"נ אות י' בשם יהוד' ובאות פ' בשם פינחס ובט"ג בשא"נ אות ח' סק"ז כ' בשם הע"נ דבכה"ג הוי חתימה בטעות ועב"ש אות ט' סק"ה. והנה אף שבתשו' נובי"ת סי' קכ"ד החמיר בשם טאלצא כשחותמת טאלצי ביו"ד התם אין לתלות כונת החתימה בשום דבר ע"כ יש חשש שבחתימתה קבעה שמה בשינוי מטאלצא לטאלצי משא"כ בנ"ד למה לנו לומר ששינתה שמה להקרא בפתח חריף כיון שיש לתלות שכתבה כפי דקדוק לשון אשכנז שנכתב על צירי שני יודי"ן וכיון שבאמת בלשה"ק דין צירי לכותבו בחד יו"ד ע' יומא דף ע"ב. ר"י רמי כתיב זר וקרינין זיר כו' וכ' המפורשים משום דצירי מושך יו"ד לכך אין להשגיח על מה שהיא חותמת בשיבוש וגם חומרת הנוב"י הוא רק בעיקר השם לא בהגעגוע ובס' דברי חיים החמיר בשם שינדל והיא חותמת עצמה שיינדל בשני יודי"ן להצריך ב' גיטין אמנם בתשו' ארי' דבי עילאה חאה"ע סי' ל"ב האריך בזה והעלה דלכתחלה אין לכתוב שינדל רק בחד יו"ד ודי בגט א' ואין להשגיח בחתימתה בב' יודי"ן אמנם כ"ז בהשם העצם אבל בנ"ד שהשם העיקרי הוא לאה ומעיקר הדין ל"ה צריך לכתוב שם ליציא כלל שהוא שם געגוע וקטנות בזה כ"ע יודו שדי בגט א' לכתוב לאה המכונה ליציא או ליציה שנגזר משם לאה שהאות האחרון הוא ה"א כמ"ש בב"ש בשם סאייה ובתשו' ביא"פ סי' צ"ד לענין שם חנצי' כ' שיכולין לכתוב בה"א או באל"ף לבסוף ע"ש טיב טעמו: סי' קפ ובנידן שם בלומא האיך לכותבו בגט. הנה בב"ש כ' בוא"ו אחר הלמ"ד. אולם הוא כ' כן רק לפי מבטא מדינתו שהברת המלאפום הוא כמו קמץ וכיון דשורש שם זה מורה על פרח שהוא בלום בל"א לכך סידר לכתוב במלאפום אכן לפי הברת מדינתינו שמדגישין הלמ"ד בחירק יש לכתוב ביו"ד אחר הלמ"ד כמו שמצינו בשם פיגו שכ' בתשו' מאיר נתיבים סי' נ"ו שלא לכתוב פיגו בוא"ו כמ"ש בב"ש משום דהב"ש כ' כן לפי לשון מדינתו אבל לפי מבטא מדינתינו צריך לכתוב פיגא באל"ף לבסוף ובט"ג כ' דאם כתב פיגו בוא"ו פסול אפי' בדיעבד וה"ה בנ"ד כיון שבמדינתינו מדגישין הלמ"ד בחירק יש לכתוב בלימא ביו"ד ונהי דבזה ל"ה חשש פסול בדיעבד אם הי' כותב בוא"ו דהברת החירק והמלאפום שלנו קרובים הם במבטא וכמ"ש בט"ג בש"נ אות ק' סק"ג בשם קונא דכיון שקורין הק' בחירק יש לכתוב קינא ביו"ד ואם כ' בוא"ו כשר כיון שאפשר לקרות במלאפום וכ"כ בשא"נ אות ז' ס"ק י"ג בשם זיסקינד בכ"ז לכתחלה יש לכתוב ביו"ד כיון שדוחקין החירק ובט"ג בשא"נ אות יו"ד ס"ק כ"ד מובא שם בלימא ביו"ד ועט"ג בשם בונא. ובענין מה שחותמת בלימה בה"א לבסוף אף שמבואר אצלי במק"א דבכה"ג שאין הבדל במבטא אין ללמוד מהחתימה מדכ' בב"ש ובט"ג בשם זעליג אם בג' או בק' הולכין בתר החתימה כיון דיש שינוי במבטא ע"ש ומשמע דכל שאין שינוי במבטא אין ללמוד מהחתימה כל שהוא חותם היפוך הכלל המסור בידינו מרבותינו הקדמונים מסדרי השמות והלא כלל מונח בידינו דשם לעז הוא באלף לבסוף כמ"ש בסי' קכ"ט סל"ד וע' פסקי מהרא"י סי' קמ"ב. ובפירוש מובא בט"ג בשא"נ אות י' ס"ק כ"ד הנ"ל השם בלימא באל"ף לבסוף וא"כ לכאורה לא הי' לנו להשגיח על חתימתה בה"א אולם בכ"ז הלא כ' בב"ש סק"נ דאם שינה מהחתימה אל"ף במקום ה"א או להיפך הוי שינוי השם א"כ כיון שהחזיקה חתימתה בה"א יש לילך אחר חתימתה וכן מביא בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב בשם הנוב"י בענין שם עלקה שכשחותמת א"ע בה"א הולכין אחר חתימתה ובפרט שמלת בלימה יש לה פתרון בלשה"ק כמ"ש איוב כ"ו] תולה ארץ על בלימה ונראה דאף שכ' בט"ג בש"נ אות ב' סק"ז דאין להשגיח על חתימת הנשים דנשי לאו דינא גמירי בכ"ז בשם זה כיון דאיכא סברא לכותבו בה"א אף שהנחת השם אינו כן מ"מ כשחותמת א"ע כן יש לכתוב השם כחתימתה בלימה: סי' קפא וע"ד שם אבי המגורשת שמואל גדלי' שקורין לאחי' בן שמואל גדלי' ועולה לתורה שמואל גדליהו הנה באחרונים כתבו לכתוב ב' גיטין והגט הראשון בשם גדלי' חסר שזה הוא העיקר כמ"ש בט"ז וכ"פ בחת"ס ח"ב סי' כ"ה. [ענובי"ק סי' צ' שדעתו להקדים תחלה את הגט היותר גרוע שיוכל לומר אח"כ להבעל שטעה בגט הא' והב' יהי' יותר כשר וכ"ה בס' דברי אמת קונטרס י"א בעניני גיטין סי' י' אמנם בס' ג"פ ס"ק ק"ז ובט"ג בשא"נ אות י' ס"ק כ"ו כ' להקדים הגט היותר כשר ע"ש] ולפענ"ד אפשר דסגי לכתוב גט א' בשם גדלי' חסר בלבד כמ"ש בנובי"ק סי' צ' לענין שם אלי' שלפי שעכשיו קורין אותו כל העולם חסר הו"ל ככינוי שהכל קורין בו ע"ש ומכ"ש לענין שם גדלי' ועתוס' גיטין ל"ד: דהיכי דהכינוי דומה לשם גם לכתחלה כשר בכינוי בלחוד ובפרט בנ"ד די"ל ששמו בעצם כן הוא חסר ואינו כינוי כלל ועכ"פ כשכותבין שמואל גדליהו דמתקרי שמואל גדלי' יוצאין כל הדיעות וכן הורה בט"ג בלק"ש ס"ק ל"ח לכתוב גדליהו דמתקרי גדלי' ועמ"ש בשא"נ אות ח' בשם חזקי' דברי ידידו דור"ש באהבה: סי' קפב בעזה"י יום ד' ח' אלול שנת תרמ"ה לפ"ק סטרי יושב חוג שמים. יחוק בספר לחיים. את כבוד ידידי הרב המופלג החריף הישיש מוה' ישראל שמואל רוזינרייך נ"י דומ"ץ דק"ק דראהביטש יצ"ו. מכתב שאלתו הגיעני בדבר איש א' מארץ רוסיא שזה שנתים הוא מתגורר בדראהביטש ושמו מפורסם בכל העיר בין יהודים וא"י מאשקוויטץ אפס כששואלין אותו יהודים על שמו המובהק אומר ששמו דוד אכן שניהם שקר כי שמו מעריסה הוא יחזקאל וגם שם כינוי