הרי בשמים תקלו

סי' קסו בעזה"י יום ו' עש"ק ו' אלול תרנ"ד לפ"ק סטרי. יפתח ד' ארובות השמים ויכתוב ויחתום בספר לחיים את כבוד ש"ב ידידי הרב הגדול חו"ב חכם וסופר שהיו"ח מוה' חיים שמואל שור נ"י אבד"ק בוקארעשט יצ"ו במדינת רומעניען. מכתבו הגיעני עד"ש בעובדא דאתא לקמי' באחד שבא לגרש את אשתו וכששאלו המסדר על שמו השיב מעריסה משה ובפ"כ מאריטץ ואביו צבי ובפ"כ אלטר וכן נכתב בהכתובה בן צבי ולפני שנים עלה לתורה בק' ג"כ בן צבי אך זה איזה שנים שנתקבל לעבודת הצבא לא עלה לתורה וכ' בהג"פ בן צבי המכונה אלטר ואחר עבור איזה שבועות מנתינת הגט נתודע דשם אביו שדר בריחוק מקום מק' עלייתו לתורה וחתימתו הוא אהרן צבי ובפ"כ אלטר ונפשו בשאלתו לחוות דעי אם צריך ליתן גט אחר: הן אמת דדעת הרא"ש והמהרא"י דל"מ מה שהחזיק הבן שם אביו בשינוי אמנם הרי בתשו' רש"י המובא בב"י סי' קכ"ט בשם הא"ח מבואר דהחזיק שם אביו בשינוי קודם הגט ונכתב בגט מהני וכ"ה בב"י שם בשם רבים מהראשונים ז"ל ואף דגם לד' המכשירין ל"מ רק בכתב וכל שום כמ"ש ביש"ש פ' השולח סי' כ"א מ"מ בנ"ד כיון שכתב המכונה אלטר עדיף מוכל שום דהרי בתשו' רדב"ז ח"א סי' תקל"א כ' לענין מי שנקרא לתורה בשם שמרי' וכ"ע קרו לי' מחר"ז דאין לכתוב לכתחלה בגט רק שם מחרז משום שזה הוא השם שרגילין ויודעין בו ובשם שמרי' אין מכיר בו אלא החזן שקורא אותו לתורה באקראי וכן האריך בס' מכתב מאלי' דאם אינו נקרא כלל בשם העלי' והחתימה אז השם שנקרא בפ"כ הוא העיקר ועכנה"ג בהגהות ב"י סי' ק"מ. ולפי"ז נהי דאנן קיי"ל כהרא"ש ומהרא"י כמ"ש בב"ש סק"כ בכ"ז בכנ"ד שנכתב החניכה שהכל קורין בה בודאי יש להכשיר אם נכתב שם העלי' והחתימה בשינוי דהרי בב"ש שם ס"ק י"ז הקשה בהא דמובא שם שאם שינה בשם אביו דפסול אף דאם לא נכתב כלל הוא כשר ומ"ש ממקום עמידה דאין שינוי פוסל בו ותי' דל"ד דשם מחמת השינוי לא אתי למימר דאין זה המגרש כי אין אדם נקרא ע"ש לידתו ועמידה אבל כאן מחמת שינוי שם אביו יאמרו דזה לא גירש ע"ש ולפי"ז י"ל דאין לחוש ללעז הבריות רק בדאיכא שינוי בשם שנקרא בפי העולם שיאמרו שזה לא גירש משא"כ בנ"ד הלא השם אלטר שנקרא בפ"כ נכתב בהגט אף דאיכא שינוי בהשם שנקרא בו לתורה אין לחוש שיאמרו דלא זהו המגרש ודמיא שפיר לשינה מקום לידה. ובפרט דהא במקום הכתיבה והנתינה א"י משינוי שם האב דשם היו קורין אותו בן צבי ועכנה"ג בהגה"ט שם אות י"ז. גם הלא כבר הורה זקן הגאון רש"ק זצ"ל בס' שבעה עינים בקונטרס הוראות אות ט"ז דהא דל"מ מה שמחזיק הבן שם אביו הוא דוקא לענין לשנותו לגמרי אבל מ"מ ביד הבן להחזיק שם אביו באחד מהשני שמות שיש לו שנקרא בהן בב"א ע"ש ובלא"ה לפענ"ד סברא גדולה הוא לומר דבלא כתב רק א' מהב"ש של אביו ל"ה שינוי כ"כ לפסול בדיעבד כיון דקיי"ל בסי' קכ"ט ס"ט דבלא כ' שם האב כלל בגט כשר אפס דבשינה כ' הפוסקים דפסול ול"ה לענין זה שינוי רק שינוי גמור כגון מראובן לשמעון שיש הכרח עי"ז לומר שאין זה המגרש אבל כשכתב בגט רק א' משני שמותיו הלא זה אין מכריח אותנו לומר שלא זהו המגרש רק עושה אותנו כמסופקים בדבר אם זה הוא והו"ל כלא נכתב כלל [ולכאורה משמע הכי מפשטות דברי התוספתא שהובאה בר"ן פ"ב דקידושין והוקבע להלכה באה"ע סי' ל"ח ע"מ שאני שמעון ונמצא ראובן שמעון ה"ז מקודשת הרי דדילוג שם אחד לא חשיב שינוי גמור אמנם בתשו' חת"ס אה"ע ח"ב סי' י"ח כ' פירוש אחר בדברי התוספתא ע"ש ובמש"ש דלא מצינו בכל הש"ס שיהי' אדם נקרא בשני שמות כאחד דבריו צל"ע מפ"א דמכשירין מ"ג א"ר יהושע משום אבא יוסי חלי קופרא וע' ב"מ נ"ט: אימא שלום דביתהו דר"א ופירש"י אימא שלום כך שמה וכאלה רבות] וגדולה מזו מבואר בתשו' שבו"י ח"ג סי' קל"א בשנכתב בגט שם אבי האשה אברהם ונודע שנשתנה שמו מ"ח לשם אחר כ' שם לצדד להכשיר כיון דגם בלא כתב שם האב כשר ע"ש והרי שם החולי הו"ל עיקר השם ומכ"ש בנ"ד. וגם הרי בפתחי תשובה ס"ק כ"ד הביא בשם תשו' בית דוד דהיכי דבמקום הכו"נ לא הוחזק אביו בשמו האמתי כ"ע מודים דמהני מה שהחזיק הבן שם אביו בשינוי ע"ש והכי מבואר בתשו' א"ז גאון יעקב מליסא זצ"ל שבס' שבעה עינים הנ"ל וע' בתיו"ט בהגהות לטור אה"ע סי' קכ"ט שכ' להסכים עם המג"ש דאם החזיק ימים רבים בשינוי שם האב מהני ע"ש אי לזאת אם לא יחפוץ הבעל ליתן גט אחר בנקל בודאי הגט כשר: סי' קסז ועד"ש בענין ג"פ שבא לפניו ממק"א ששם המתגרשת יטא וכן קורין אותה אביה ואמה רק בפ"כ נקראת יעטיא כדרכן עתה לקרוא שמותן כשמות האומות ושם אבי' מעריסה יצחק וכ"ה עלייתו לתורה וחתימתו ובפ"כ נקרא איצק וכ' המסדר יעטי בת איצק ויצא כ"ת לערער א' שהשמיט שמות העיקרים ב'. ששם המתגרשת הי"ל לכתוב יעטיא והמסדר ההוא בעצמו שלח לשם לפני איזה חדשים ג"פ וכתב נעטיא באל"ף לבסוף עכ"ש: הנה במה שהשמיט שמות העיקרים וכתב הטפלים בודאי לכתחלה הי' צריך לכתוב שם העיקר כיון שחותם ועולה לתורה בשם יצחק והי"ל לכתוב יצחק המכונה איצק אבל בדיעבד אין בידינו לפוסלו משום זה כיון שהכל קורין אותו איצק והו"ל חניכה שהכל קורין בה והרי בתוס' גיטין ל"ד: כתבו לחד תירוצא דהיכי דהכינוי הוא דומה לשם כשר אף לכתחלה בכינוי בלבד והרי בשם איצק מבואר בב"ש ובט"ג בשא"כ אות י' דאיצק הוי קיצוה"ש מיצחק באותיות דומות א"כ אם קורין אותו איצק אין לך חניכה שהכל קורין שדומה לשם גדול מזה וגם אולי הי' להמסדר איזה ספק בעיקר השם ובכה"ג בודאי א"צ לכתוב לכתחלה רק החניכה שהכל קורין בה כמו שהעידו בתשו' שיבת ציון סי' פ"ז ובשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב בשם הגאון נוב"י ז"ל שפסק כן הלכה למעשה וכ"כ בט"ג בלק"ש דין י"ג ועמ"ש בדיני שמ"ח ס"ק י"ד בשם תשו' בג"כ ובדבר השם יעטי ג"כ צדקו דבריו שלכתחלה הי"ל לכתוב גם שם יטא דל"ח נשתקע בכה"ג כיון דאבי' ואמה קורין אותה יטא וגם ידוע דל"ח נשתקע בשם כזה שהכל יודעין ששם יטא ויעטי אחד הוא רק שבעוה"ר רגילין לכנות שמותן ככל המון הגוים וע' בב"ש בש"נ אות ב' גבי מרים מירוש דמבואר שם דל"ח נשתקע בכה"ג וא"כ אם היא חותמת עצמה יטא הי"ל לכתוב יטא דמתקריא יעטי דהרי בלא"ה כ' במ"ל פ"ג מגירושין דשם העריסה הוא עיקר לגבי השם שהכל קורין בו ואם היא חותמת יעטי יש לכתוב יעטי דמתקריא יטא כמ"ש בפוסקים דהחתימה מכרעת אולם בדיעבד די בשם יעטי בלבד ואודת מ"ש כבודו שהי"ל לכתוב יעטיא הנה אם שמובא באחרונים לפסול בכעין זה מדברי הירושלמי גבי תרי תלמידי חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים דא' דטעותא הוא הרי דבהוסיף או חיסר אות א' לפי משמעות הקריאה הוי טעות וכן פוסל הט"ג בש"נ אות ג' בשם גוציא ובאות ד' בשם דוואסיא אם חיסר האל"ף אכן בנידן זה הדבר תלוי במבטא המדינה שאם היו"ד נרגשת במבטא מתנועעת עפ"י האלף שאחרי' כותבין האל"ף לבסוף כמ"ש בט"ג בשם העניא ריזיא ראניא וע' בס' ד"ח בשם בוניא שבגליל פאדאליא קורין כן ובגליל קראקא ובמדינת מעהרין ויתר מקומות במדינות פולין אין מרגישין היו"ד וקורין בונא וכן בשם עטי עטיא לכתחלה יש לילך אחר הרוב ובדיעבד אם כתב כמו שרגילין המועט לקרותו נמי כשר דהכל יודעין דבונא ובוניא ועטי ועטיא חד הוא ע"ש וע' כי"ב בג"פ סי' קכ"ט סק"ב וסק"ד. וידעתי שבמדינתינו קורין האשכנזים יעטי בלא הרגש תנועת היו"ד ואם יש ספק בהמבטא יש לכתוב כמו שהעולם רגילין לכתוב באגרות ושטרות כמ"ש בתשו' מהריב"ל ח"ג ס"ט ואיפשר גם במדינתם מבטים שם זה כן ומ"ש כבודו שהמסדר הזה בעצמו שלח מקודם ג"פ לשם וכתב נעטיא באלף לבסוף אין לדמות שמות להדדי ואולי השם יעטיא קוראים בהרגש יו"ד נעה ולא שם יעטי וגדולה מזו כ' בב"ש שא"נ אות ב' בשם בינדט או בענדט דאם באו שני גיטין כאלו אף ממקום א' כשר דאמרינן שמא משפחה זו קורין ביו"ד ומשפחה זו קורין בע' ויותר מזה מבואר בט"ג בשם ג"פ לענין שם בנימין מלא או חסר דאזלינן בתר החתימה דאף אם נזדמן בגט א' דכתוב בו שם המגרש בנימין מלא ושם אבי המגורשת בנימן חסר ל"ה תרתי דסתרי אהדדי דתלינין שכ"א נכתב כפי שהוא רגיל לחתום ע"ש ומכ"ש בנ"ד שהוא בשני גיטין ושמות מחולפים בודאי אין כאן סתירה ולבר מן כל דין אף אם אם במדינתכם קורין יעטיא בהרגש יו"ד נעה בכ"ז כיון דתלוי במבטא המדינות אין פוסל בו שינוי כמבואר ברמ"א סוסי' קכ"ט וכמ"ש בס"ש לענין שם זנוויל ועתשו' רח"כ סי' ס"ד דברי ידידו ש"ב דור"ש באהבה: סי' קסח בעזה"י יום ד' ל"ד למב"י שנת תרנ"א לפ"ק סטרי ישפות ד' שלום לכבוד בעל ש"ב ידידי הרב החריף המופלג בתורה וביראה בהר ד' יראה בנש"ק מו"ה פינחס חיים טויב נ"י אבד"ק ראזדאל יצ"ו היום הגיעני מכתבך עד"ש בדבר ג"פ ששם אבי המגרש מטריסה הוא אהרן וכן עולה לתורה וחותם א"ע ובפ"כ נקרא ארציא בקמץ תחת האל"ף ונכתב בגט אהרן המכונה ארציא וקם אחד לערער על הגט לפוסלו אחר שנכתב המכונה באמרו יען שהוא געגוע משם הקודש צריכין לכתוב דמתקרי: הנה המערער הזה לא חש לקמחי' להוציא לעז על גט שנסדר כדת וכהלכה דהרי אפי' אם הי' נקרא ארון בקמץ משמע מדברי הב"ש דיש לכתוב המכונה ארון כיון דארון לאו גברא הוא רק שהיא מלה עברית וכן הורה זקן ש"ב הגה"צ מצנז זצוקללה"ה בתשו' דברי חיים סי'