הרי בשמים תלה

שהכתב מוכיח ואל"ה אין נאמנות אף דמדאוריי' ל"ב עדות כדא' בריש גיטין ורבנן הוא דאצרוך ועמ"ל פי"ב מגירושין הי"ז שכ' שם להסתפק בנטבע במשאל"ס כיון דיצאה מאיסור תורה וליכא רק איסור דרבנן אם החמש נשים נאמנות ע"ש עכ"פ שפתי הגאון חת"ס ז"ל ברור מללו ומ"ש הגר"ע נ"י מהמשנה דסוטה הנ"ל תמה אני הלא מבואר הטעם ברמב"ם פ"א מסוטה הט"ו משום דעל הקינוי וסתירה איכא עדים כשרים וכיון דקינא לה ונסתרה רגל"ד דקושטא קאמרה ולהכי ה' נשים נאמנות בזה: עוד ראיתי להרה"ג הנ"ל שפלפל בענין הדין של הרא"ש שהובא בש"ע אה"ע סי' י"ז ס"ב דאם ניסת לאחר שלב"פ בעלה אעפ"י שכשבא בעלה אומרת לו בפניו גירשתני אינה נאמנת דכיון שכבר נשאת מעיזה ומעיזה שלא תעשה עצמה זונה וכ' שע"כ אין זה ברור שתהי' מעיזה מטעם זה דאיפשר שאף שיודעת שתעשה זונה בכ"ז אינה יכולה להעיז בפני בעלה ולכך קא' רק דאינה נאמנת היינו לענין שתהא מותרת לשני בלא גט מהראשון אבל גם כשמוציאה השני בעיא גט ממנו ול"א דל"ה הקידושין תופסין ובס' בית מאיר שם כ' לצדד בזה ולפענ"ד יש להוכיח שכן הוא מדברי הש"ס כתובות כ"ב: רבא אמר לעולם תרי ותרי נינהו וראה ר' יוחנן דבריו של רמב"י בגירושין ולא ראה במיתה מ"ט מיתה אי' מכחשתו גירושין יכולה מכחשתו ומי חציפה כולי האי והא"ר המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פני' בפני בעלה וכ' באס"ז שם בשם הרא"ש והריטב"א דאף דשלא בפניו מעיזה מ"מ כיון דבפניו מעיזה דלכתחלה תנשא מהראוי דנימא דשלא בפניו אהני דעכ"פ אם ניסת לא תצא ולד' הרא"ש הנ"ל קשה דנימא דמעיזה ומעיזה כדי שלא תעשה זונה וע"כ דספק הוא ופריך דהיל"ל דאם נשאת לא תצא ואמינא ליישב עפי"ז מה שראיתי מקשין בסנהדרין מ"א. אר"ח עידי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו והא אתרו בה ומקשין לפי"ד הפנ"י בחי' גיטין י"ז. שהקשו בהא דאר"י התם דתקון רבנן זמן בגיטין שמא יחפה על ב"א הרי כמה אמוראי סברי דהך דרב המנונא הוא אפי' שלא בפניו שייך חזקה דא"א מעיזה א"כ אף דזינתה קודם שאמרה בפניו מ"מ שייך חזקה דא"א מעיזה א"כ בלא"ה לא קטלינן לה שיכולה לומר גרושה אני ותי' דכיון דאתרו בה וקיבלה התראה ולא אמרה גרושה אני שוב אינה נאמנת וא"כ מ"פ והא אתרו בה דהרי ע"כ היו צריכין להתרות בה דבלא"ה לא היתה נאסרת על בעלה שהיתה אומרת גירשתני ולד' הרד"ע שהובא במ"ל פ"ד מאישות שכ' דבארוסה ל"ש החזקה דאין אשה מעיזה בלא"ה ל"ק דהתם קאי על נערה המאורסה ובמק"א כתבתי לבאר בזה הא דלא פריך בגמ' התם מ"ש מאורסה דנקט אפי' נשואה נמי עד לבסוף אכ"מ] ולהנ"ל יהי' נכון דהרי לכאורה לד' הרא"ש הנ"ל אין מקום לקושי' הפנ"י דהרי י"ל בכדי שלא תעשה זונה מעיזה ואינה נאמנת ולהכי קטלינן לה אמנם להאמור לזה ל"ה רק ספק הא מספיקא לא קטלינן לה וא"כ התינח לענין מיתה א"א להורגה מספק משא"כ לאוסרה על בעלה בודאי היתה נאסרת אע"ג דל"ה רק ספק ומיושב ממילא לפי"ז מה דקשה לכאורה לד' הפנ"י הנ"ל בהא דכ' התוס' בגיטין י"ח. דבזה"ז איכא חיפוי שירצה להחזירה ויכתוב לה גט בלא זמן ותאמר שזינתה אחר גירושין וגרושה שזינתה מותרת לחזור ולכאורה הא בלא"ה תהי' מותרת שתאמר גרושה אני דבזה"ז דליכא התראה הא נאמנת לומר גירשתני ולהנ"ל נכון דלענין איסור הרי שפיר תיאסר עליו דאיפשר כדי שלא תעשה זונה מעיזה ומעיזה ואסורה עליו משום ספק סוטה ושייך שפיר חיפוי בזה"ז: עכ"פ לפי"ד הריטב"א והרא"ש הנ"ל יש לנו לדון להיתרא בהך איתתא שאנו דנין עלי' אחרי שכבר נשאת דהרי כ' דבאומר גירשני שלב"פ בעלה עכ"פ מהני לענין שאם ניסת לא תצא וכן מוכח מדברי התוס' בכתובות שם כ"ג. ד"ה אית לי' דרב המנונא ע"ש: והנה ראיתי לש"ב הגאון בעל ספר יהושע ז"ל בפו"כ סי' מ"ז שכ' להתיר בכי"ב באומרת נתגרשתי בבי"ד פ' דבודאי לא משקרה מטעם דמירתתה שתהא מוכחשת מהבי"ד ואף דברמ"א יו"ד סי' קי"ט כ' דבחשוד באיסור דאוריי' אינו נאמן אפי' בדין דאומר מאיש פ' קניתי דל"א סברא דמירתת רק באיסור דרבנן הנה יש מבוכה בזה בין הפוסקים ואפי' למ"ד דאינו נאמן הוא דוקא בחשוד אבל אשה אינה חשודה ולכן אף דאינה נאמנת לומר שלא בפניו גירשני היינו רק כנגד הבעל שהוא אחד יכולה מכחשתו ולא מירתתה משא"כ נגד בי"ד יפה בודאי לא תעיז להכחישם עכ"ד והנה באמת מצינו בקידושין ס"ג: בקידשתי את בתי וא"י למי קידשתי' ובא אחד ואמר אני קידשתי' קא' רב אסי דנאמן אף לכנוס ופירש"י דלא חציף למימר לפני האב שקיבל הקידושין אני הוא דמירתת דילמא מכחיש לי' ואמר ידענא דלאו את יהבת לי קידושין הרי דסמכינן אסברא דמירתת גם לענין דבר שבערוה ואף דהתם ל"ה אתחזק איסורא כמ"ש הר"ן שם דל"ה רק כמברר המיעוט מתוך הרוב ע"ש הנה גם בנ"ד י"ל דאיתרע חזקת א"א שלה מלבד עדות בכתב של העדים הנ"ל שמעידין שהיא מוחזקת בגרושה דהלא בעלה כבר נשא אשה וא"כ כמו דא' בגיטין פ"ט דא"א שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר הו"ל כאומרת גירשתני ה"ה בבעל אחר חדר"ג דיש פוסקים דהוי דאוריי' כשקידש אשה אחרת הו"ל כאומר גירשתיך וא"כ הרי קיי"ל כמ"ד ב"ב קלה. בבעל שאמר גירשתי' חוש לה דהו"ל ספק מגורשת וא"כ איתרע חזקת א"א שלה ושפיר יש לסמוך אסברא דמירתת. ועפ"י סברתינו זאת יש לבאר דברי הש"ס גיטין ס"ד בעל אומר לגירושין ושליש אומר לגירושין והיא אומרת נתן לי ואבד א"ר יוחנן הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים ואמאי וליהמני' לשליש מי קא נפיק גיטא מתותי ידי' דליהמני' וליהמני' לבעל דאמר רחב"א א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן והקשה בחי' הרשב"א שם הרי בעל שאמר גירשתי את אשתי אינו נאמן להיתרא אלא לחוש לה ולהנ"ל נכון דהרי ידוע ד' הר"ן ומהרי"ק דבדבר שבערוה בעינן ג"כ אתחזק איסורא ואי לא אתחז"א מהימן ע"א גם בדשב"ע ולפי"ז הכי פריך דכיון דבעל שאמר גירשתי את אשתי עושה אותה עכ"פ ספק גרושה וליכא חזקת א"א א"כ להמני' לשליש אף דאין השלישית בידו ולא קא מהימן מתורת שליש אבל מ"מ ניהמני' מתורת ע"א דכיון דליכא חזקת א"א הא גם ע"א מהימן אפי' בדבר שבערוה: והנה עוד הקשה הרשב"א שם מ"פ וליהמני' לשליש הרי ר"ה רבי' דר"ח הוא ואיהו הא קא' דהשליש אינו נאמן. [וחוץ לדרכנו זה איפשר לומר בישוב קושי' הרשב"א הלזו דהנה לכאורה יש להעיר בהא דאר"ה דבעל נאמן דאם איתא דלגירושין יהבי' ניהלי' לדידה הוי יהיב לה לפ"מ דא' בקידושין ס"ג: בקדשתי את בתי וא"י למי קדשתיה ובא א' ואמר אני קדשתיה אמר רב נאמן ליתן גט משום חזקה אין אדם חוטא ולא לו וא"כ ליהמני' לשליש דכנגד הסברא דאם איתא דלגירושין כו' הלא איכא חזקה דא"א חוטא ולא לו אמנם י"ל עפי"ד הרשב"א והריטב"א ביבמות ק"ו. שהקשו בהא דקא' התם אין חולצין אא"כ מכירין מ"ש מהא דקדשתי את בתי כו' דנאמן ליתן גט משום חזקה א"א חוטא ולא לו ותי' דביבם חיישינן שמא עיניו נתן בה וחולץ לה כדי שיהי' בידה מעשה בי"ד שנחלצה וישאנה במק"א ואינו חושש שיבא היבם ויוציאנה דמימר אמרינן זהו היבם שנחלצה ממנו ורחוק הוא שיביא עדים שהוא היבם ולא קיבלה חליצה ממנו אבל התם ליכא למיחש שילך וישאנה במק"א שחושש שיבוא מי שקידשה ויברר שהיא מקודשת לו ותצא מזה לגמרי ע"ש ולפי"ז י"ל דהכא גבי שליש ל"ש חזקה דא"א חוטא ולא לו דאיפשר שעיניו נתן בה שרוצה לישא אותה אולם באמת ז"א דהרי קיי"ל בש"ע אה"ע סי' י"ב דשליח המביא גט שצריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח אסור לישא אותה ולד' הרשב"א שם אפי' אם כנס מוציא א"כ הא ל"ש שמא עיניו נתן בה אמנם הלא באמת מבואר בפירש"י שם דמיירי שהשליש אומר שעשאתו שליח קבלה וא"כ א"צ לומר בפנ"כ ורשאי לישא אותה א"כ הדר שייך שפיר שמא עיניו נתן בה אולם בהך דבעל אומר לגירושין ושליש אומר לגירושין כו' הא ע"כ מיירי בשליח הולכה דהרי היא אומרת נתן לי ואבד א"כ כיון דצ"ל בפ"נ הא אסור לישא אותה וא"כ שייך שפיר החזקה א"א חוטא ולא לו ונהי דהתם בקדשתי את בתי הא באמת ליכא חז"א כמ"ש בר"ן שם אבל במקום חז"א הלא אין עא"נ אף דאיכא גבי' חזקה א"א חוטא ולא לו והוא משום דא' בקידושין ס"ד: גבי פלוגתא דרבי ור' נתן באמר בשעת קידושין יש לי בנים כו' בהך חזקה דא"א חוטא ולא לו דלא אתי ועקרה חזקה לגמרי עפירש"י שם וערמב"ם פ"ב ממעשר הי"ז אבל הכא הא איתרע החזקת א"א משום דחזקה שע"ש אפס דא' התם הנ"מ לחומרא אבל לקולא לא אבל עכ"פ החזקת א"א איתרע וא"כ הי"ל להאמינו לשליש משום החזקה דא"א חוטא ולא לו וא"ש הפירכא וליהמני' לשליש לכ"ע ול"ק קושי' הרשב"א] ונלפענ"ד לתרץ עפ"מ שנראה בטעמא דר"ה דס"ל דהבעל נאמן כשאומר לפיקדון ולא נראה לו הסברא דהימני' כדין שליש דעלמא דכ"ז שהשלישות בידו הוא נאמן וי"ל דהוא מטעם דרוב אנשים אין מגרשין נשותיהן כמ"ש בתוס' גיטין ל"ג ד"ה ואפקעינהו לחד תירוצא וי"ל דבהא פליגי ר"ה ור"ח ואף דאכתי איכא הסברא דלא מקדים אינש פורענותא לנפשי' כדא' בגיטין י"ח. כנגד זה הא י"ל אם איתא דלגירושין יהבי' ניהלי' לדידה הוי יהיב לה ניהלה וא"כ התינח בבעל אומר לפקדון משא"כ הכא שהבעל ג"כ אומר לגירושין הא ליכא הסברא דרוב אנשים אין מגרשין נשותיהן דהרי הבעל יכול לומר קים לי בנפשאי שאני מן המיעוט כמ"ש בתוס' ב"ק כ"ז. וא"כ שפיר פריך ליהמני' לשליש אפי' לר"ה דבזה גם ר"ה מודה דהשליש נאמן: וע"ד החידוד והפלפול י"ל בישוב קושי' הרשב"א הנ"ל עפ"מ שנלפענ"ד בטעמא דלית לי' לר"ה הסברא דהימני' עפ"מ שהקשו המפורשים אהך סברא דהימני' דלפי פירוש התוס' והרשב"א והר"ן הסברא הוא דכיון דהי"ל להבעל לחוש שימסור הגט להאשה ותנשא בו ע"כ הי' כונתו מתחלה על תנאי זה שאם השליש ישקר ויאמר לגירושין יהי' נאמן והקשו דהרי הו"ל כהרני בועליך ע"מ שירצה אבא דקיי"ל דאין ברירה. אמנם י"ל דרב חסדא לשי' בסנהדרין קי"ב. דקא' עיסה חציה של עיר הנדחת וחצי' של עיר אחרת מותרת דכמאן דפליגא דמיא ומוכח מהתם דס"ל לר"ח יש ברירה דהא ע"כ מיירי התם דבשעה שנגמר הדין עדיין לא נחלקה העיסה דאל"כ אף בהמה לישתרי וא"כ אמאי מותרת החצי' של העיר האחרת הרי בדאוריי' אין ברירה וע"כ דס"ל יש ברירה וכ"כ בשו"ת שאגת ארי' סי' פ"ט. וי"ל דלהכי פליג ר"ה ולא ס"ל הימני' משום דסובר בדאוריי' אין ברירה. והנה ראיתי להגאון רי"מ מווארשוי זצ"ל בחי' הרי"מ ר"פ האשה שלום שכ' דלר"ה ור"י דס"ל ברי ושמא ברי עדיף גם בדבר שבערוה יש לנו