הרי בשמים תיב

אמנם אחרי התחקות על שורש הדין לאמתו קשה מאד להעמיד יסוד על העדות של הטב"ע אפי' אי הי' ברור לנו דחזיוהו בשעתי' ולא אשתהי לאחר שהועלה מן המים אם מפני שהי' נתפח ובמהרח"ש וק"ע והב"ח מבואר דאף בלא אשתהי ל"מ היכי שנתפח דלא כהלח"מ ודעמי' שהבאנו למעלה ושכן נראה באמת מסתימת לשון הש"ס והפוסקים דדוקא על הסתם קאמרינן אישתהי מתפח תפח אף שאינו ניכר אבל כשניכר שתפח הרי חזינין דאשתני וכ"נ להדיא מדברי הרמב"ן בחי' יבמות שם שכ' וז"ל דחזיוהו בשעתי' לאלתר מיד עד שלא יתחיל לתפוח כלל ע"ש הרי דמשהתחיל לתפוח לא מיקרי חזיו' בשעתי' ואם לפ"מ שנזכר במכתבו שהי' נפצע מאד הרי קיי"ל מיא מרזי מנה ומשתנה ואף דמכה שנעשה אחרי מותו ל"א בי' מיא מרזי מכה כמבואר בחמ"ח סק"נ ובב"ש ס"ק פ"א בכ"ז מי יודע אם לא נעשו הפצעים קודם שמת וע"כ א"א לסמוך בנ"ד על ההכרה של הטב"ע כלל: מעתה נחפשה דרכי ההיתר ונחקורה בענין הכרת סימני הגוף והבגדים והנה אי נתפוש דהסימנים שבגופו היינו השתנות החוטם מהרגילות והקרחה שבראשו המה סימנים אמצעיים ובתשו' רח"כ חאה"ע סי' ל' מבואר דקרחה בראשו הוי סי' אמצעי ובכלים יש סי' מובהקים היינו מה שהגידו הסנדלר והטשילעדניק מהלאטע על שני השטיוועל מהטילעדרי ולמעלה וכן הלאטקאלי שלמטה על התפירה דכיון שצמצמו המקום הוי דומיא דנקב בצד אות פ' דהוי ס"מ א"כ לפי"ד המהר"ל מפראג שהובא בב"ש ס"ק ס"ט היכי דאיכא סי' אמצעי בגופו וס"מ בכליו מהני מכח ממ"נ דאי סי' דאוריי' הא מהני הסי' אמצעי שבגופו ואי סי' דרבנן הא להך לישנא דביבמות ק"כ דסי' דרבנן ל"ח לשאלה כיון דאין לנו הכרח לזה ממתני' ע"ש והנה בב"ש שם כ' דהרי גם לפי אוקימתא דסי' דאורייתא אין הכרע לזה דהרי לתי' א' מיירי מתני' בחיורי וסומקי וג"כ אין לנו הכרח לומר דחיישינן לשאלה ובכ"ז חיישינן לשאלה א"כ גם לאוקימתא דסי' דרבנן ג"כ חיישינן לשאלה אמנם הביא שם בשם המהר"ל מפראג דע"כ למאי דאמרי' סימנין דרבנן אין חוששין לשאלה דאי אמרת דחיישינן לשאלה א"כ ט"ע דכלי ל"מ ואכ"ק למה קתני במתני' אעפ"י שיש סי' בכלי ל"מ תיפוק לי' דאפי' ט"ע שהוא דאוריי' ג"כ ל"מ ולמה תני במתני' סי' שהם דרבנן ומה שתי' הב"ש דנ"מ בכלים דלא מושלי הוא דחוק ולפענד"נ דהנה בתשו' מהריב"ל ח"א כלל א' סי' ח' פי' הא דקתני במתני' אעפ"י שיש סימנין בגופו ובכליו היינו אף שיש בשניהם סימנים בגופו וגם בכליו דסימני הגוף עם סימני הכלים לא מצטרפי ע' בה"ט סי' י"ז ס"ק ע"ה. והנה בתשו' ח"צ סי' קל"ד כ' דלמאי דקא' בב"ב קע"ב: דלנפילה דיחיד לא חיישינן ה"ה גבי חשש שאלה אם יש סי' אמצעי בגוף וס"מ או ט"ע בכלי ל"ח שהשאיל הכלי למי שיש לו ג"כ סי' כזה דהוי שאלה דיחיד ול"ח וכ"כ בפנ"י גיטין ס"ד ובתשו' ב"ח סי' פ"א ובתשו' ג"ב סוסי' ב'. [ויש להסביר הענין עפ"מ שנתקשה בתשו' נוב"י בחששא דשאלה נימא חזקה כ"מ שנמצא ת"י האדם הוא שלו ותי' דכנגד זה איכא חזקת א"א וי"ל דהיכי דאיכא לצרופי עוד סברא דשאלה דיחיד להרחיק החששא דשאלה שוב אמרינן דאלים החזקה דכ"מ שנמצא ת"י האדם הוא שלו שלא לחוש לשאלה אף דאיכא חזקת א"א ושעפיז"נ ליישב מה שנתקשה בתשו' ח"צ שם על סברתו הנ"ל מב"מ כ"ז: דפריך ואיס"ד חיישינן לשאלה כי מצאו קשור בכיס אמאי כשר ניחוש לשאלה ולסברתו הרי לשאלה כה"ג שיהיו שמות השואל והמשאיל שוין הא ל"ח ולדברינו ניחא דכיון דהתם הא ליכא החזקה דכ"מ שנמצא ת"י הוא שלו שוב חיישינן אף לשאלה דיחיד] ולפי"ז להך אוקימתא דסי' דאוריי' ע"כ מיירי המתני' דסי' בגופו בסי' גרועים דשכיחי לכך אף בס"מ או ט"ע בכליו חיישינן לשאלה ול"ה שאלה דיחיד כיון דסי' גרועים שכיחי הרבה משא"כ להך אוקימתא דסי' דרבנן הלא מיירי הא דסי' בגופו בסי' אמצעיים וא"כ א"א לומר דאפי' כשיש ס"מ או ט"ע בכלי חיישינן לשאלה דא"כ הוי שאלה דיחיד ול"ח וע"כ הסי' דכלי הוא ג"כ סי' אמצעי ול"מ משום דסי' דרבנן הוא וא"כ שפיר י"ל דגם לאוקימתא דסי' דרבנן חיישינן לשאלה בס"מ או ט"ע בכלי בלבד דלא כמהר"ל מפראג. אמנם יהי' איך שיהי' נשמע עכ"פ דאי איכא סי' אמצעי בגופו בצירוף ס"מ או ט"ע בכלי ל"ח לשאלה משום שהוא שאלה דיחיד וא"כ בנ"ד דאיכא ס"א בגופו וגם ס"מ וט"ע בבגדיו בודאי ל"ח לשאלה ובפרט לפמ"ש בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' קי"ג דמנעלים על הדרך הוא מכלים דלא מושלי אינשי שמתקלקלים מאד א"כ אף לד' החולקים על הח"צ וס"ל דגם לשאלה דיחיד חיישינן דבשלמא לנפילה דיחיד ל"ח כיון דנפילה מצ"ע לא שכיח ודי אם אנו חוששין לנפילה דרבים אבל שאלה מאן יימר לן דמצ"ע לא שכיח ובאמת מוכח הכי מד' הש"ס יבמות קט"ז דקא' למאי ניחוש לה אי לנפילה מיזהר זהיר ופי' התוס' דהוי נפילה דיחיד אי לפיקדון כיון דהוי שמי' כשמי' לא מפקיד גבי' הרי דאי לאו האי טעמא הוי חיישי' אף לפקדון דיחיד וה"ה לשאלה דיחיד כיון דמצ"ע שכיחי וע' בס' בית מאיר בזה אמנם בנ"ד הא שאלת המנעלים מצ"ע לא שכיח כנ"ל גם הרי ידוע מ"ש המהרי"ט הובא בק"ע סי' שפ"ב דלשאלת כל בגדיו ל"ח דלא שכיח ובנ"ד דהכירו הזשקעטיל וההוזין והשטיוועל הוי כשאלת כל בגדיו דלא שכיח להשאיל ובכה"ג כ"ע מודו דל"ח לשאלה דיחיד דכיון דהשאלה מצ"ע לא שכיח הו"ל כנפילה דיחיד דל"ח ומיושב לפי"ז מה שהקשה הב"ש שם דברי הש"ע אהדדי דבסי' י"ז פסקינן דחיישי' לשאלה אפי' בכלים דלא מושלי ובסי' קל"ב גבי גט מחלק דבכלים דלא מושלי ל"ח לשאלה ולהאמור נכון דגבי גט הוי שאלה דיחיד ששמות השואל והמשאיל שוין לכך היכי דהשאלה מצ"ע לא שכיח כגון בכלים דלא מושלי ל"ח לשאלה משא"כ בסי' י"ז דהוי שאלה דרבים לכך חיישי' אפי' בכלים דלא מושלי: איברא דבחמ"ח ס"ק מ"ב כ' דלאו דוקא לשאלה אלא ה"ה למכירה ואבידה חיישינן וא"כ בשלמא לאבידה אין לחוש כיון דלנפילה דיחיד הא ל"ח אבל מכירה אפשר דשכיח. אמנם באמת בגוף חששא דשאלה העירו המפורשים ז"ל דאמאי לא נימא דאוקמי בחזקת מרא קמא לד' הרא"ש והטור בח"מ סי' רכ"ג דגם בשמא ושמא מוקמינן בחזקת מ"ק ע' בב"ח שם אולם בשאלה הוי באמת לעולם בחזקת בעלים הראשונים כמ"ש בתוס' חולין נ"א. לענין כנכ"ה אמנם גבי חשש דמכירה הא שפיר שייך לאוקמי בחזקת מ"ק אמנם היכי דאינו ניכר רק ע"י סימנים ואפי' בסימן מובהק הא כ' הש"ך בח"מ סי' רצ"ז דמ"מ אתרמויי אתרמי דכוותי' ע"ש ועי' בפנ"י בהשמטה למס' ב"מ בכה"ג נראה דהוי חזקה זו חזקה שאינה מבוררת דומיא דכ' בתוס' חולין י"א גבי גבינות שנעשו מבהמה שנמצאת טריפה והיא בת יב"ח דהוי החז"כ חזקה שלא נתבררה שעה א' אף דבודאי לא נולדה טריפה מדחיתה יב"ח וטריפה א"ח יב"ח בכ"ז הא לא נתבררה השעה שהיתה כשרה בודאי ועתשו' מהרי"ט ח"א סי' ל"ז. וה"ה הכא אף דאיכא ס"מ ועל הרוב אינו מתרמי עוד בסי' כזה בכ"ז לא נתבררה השעה שהי' הבגד ודאי שלו ואין לאוקמי בכה"ג אחזקת מ"ק ולפי"ז נראה דהיכי דניכר הכלי בטב"ע בודאי ל"ח למכירה דהרי גם בשאלה מצדד הפנ"י בב"מ דלא ניחוש בט"ע לשאלה ע' בפתיחתו לס' נזיקין וכ"ה בנובי"ק סי' מ"א בשם הג' מהר"ם ברבי אפס דהנוב"י שם דחה דבריו ע"ש אמנם לחוש למכירה בודאי אין חוששין מטעם דאוקמי בחזקת מ"ק דהיכי דאיכא עדים שמכירין בט"ע שזה כלי של זה הוי שפיר חזקה מבוררת ועי' כי"ב במהרי"ט ח"א סי' ט' מ"ש בד' הש"ס כתובות ק"ט: גבי עשאה סימן לאחר לחלק בין סי' לעדים. ומתיישב בזה מה שהקשו על החמ"ח מהא דא' בגמ' חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן ניחוש לשאלה ומשני אוכף לא מושלי אינשי ולד' הח"מ אכתי ניחוש למכירה ולהאמור יהי' נכון דהרי באמת קשה אמאי לא מוקי בעידי אוכף היינו בטב"ע כדמוקי התם למ"ד סי' דרבנן וכדהקשה באמת בנוב"י שם על המהר"ם ברבי והוכיח שם מכח זה דגם בט"ע חיישינן לשאלה וא"כ ממילא ל"ק דניחוש למכירה דע"ז שפיר מצינן לשנויי בעידי אוכף וליכא חשש מכירה דמוקמינן בחזקת מ"ק וממילא אזדא לפי"ז קושי' בעל יד יוסף בב"מ כ"ז: שהקשה על הח"מ הנ"ל מהא דא' ב"מ כ"ח. סימנים ועדים ינתן לבעל העדים וכ' הרא"ש וז"ל ואפי' לא ראו העדים הנפילה אלא שמעידין שהי' שלו מחזקינן לי' בחזקתו ול"א שמכרו ע"כ והכי פסקינן בח"מ סי' רס"ז ס"ט עש"ך שם סק"ח. ולהנ"ל ניחא דהתם שפיר ל"ח למכירה כיון שמעידים עדים שהי' שלו ובכה"ג מוקמינן בחזקת מ"ק משא"כ בסימנים דל"ש חזקת מ"ק כנ"ל שפיר כ' הח"מ דחיישינן למכירה עכ"פ יוצא לנו מדברינו אלה דאף דבהא צודק הנוב"י דגם היכי שניכר בט"ע חיישינן לשאלה והכי מוכח באמת מד' הש"ס יבמות ק"כ: דפריך התם מהא דמצאו קשור בכיס ובארנקי היכי מהדרינן ניחוש לשאלה ולכאורה מ"פ הרי שם עמוד א' כ' התוס' דלהך לישנא דקא' רבא דכ"ע סימנים דרבנן מוקי ההוא דמצאו קשור כו' שהוא בעצמו מצאו ומכיר הכיס בט"ע א"כ י"ל ג"כ למ"ד סי' דאוריי' דמיירי בשמצאו ומכיר הכיס בט"ע ובט"ע הא ל"ח לשאלה וע"כ דאין חילוק בין סי' לט"ע למ"ד סי' דאוריי' וה"ה דאין חילוק לדידן בין ס"מ לט"ע ולעולם חיישינן לשאלה (ושפיר משני הש"ס ע"ז כיס וארנקי לא מושלי אינשי ול"ק אכתי ניחוש לאבידה ולמכירה לד' הח"מ הנ"ל דלאבידה הא ליכא למיחש כיון דנזכר שם הבעל והאשה בגט א"כ הוי נפילה דיחיד ול"ח ובמכירה הא איכא חזקת מ"ק כנ"ל) וכן מפורש יוצא מדברי התוס' גיטין כ"ח הנ"ל לענין מצאו בחפיסה והכי מבואר בפוסקים באה"ע סי' קל"ב דגם בט"ע חיישינן לשאלה. אמנם לענין החשש דמכירה בעגונה שכ' הח"מ הנ"ל בודאי אין לחוש היכי שהעדים מכירים בט"ע שהבגדים הם של בעל האשה דמוקמינן בחזקת מ"ק כנ"ל. (ויל"ע לכאורה לפי"ז מש"ס חולין צ"ו דאמאי ל"ק התם ראי' דט"ע עדיפא מסימנים מהיתר אשה שמכירין בעלה שמת ע"י הבגדים דלא מושלי דע"י ס"מ שבהבגדים אינה ניתרת דחיישינן למכירה וע"י הכרת ט"ע שהם בגדיו של זה היא ניתרת כאמור ויש ליישב בקל) וא"כ בנ"ד דליכא חשש שאלה אם מטעם השבו"י דמנעלים לא מושלי אינשי או מכח ד' המהרי"ט דשאלת כל בגדיו ל"ש וגם חשש דאבידה ליכא דלנפילה דיחיד ל"ח ולא נשאר רק החשש דמכירה וכיון שהעדים מכירין הבגדים היטב בט"ע שהם של בעל האשה הזאת אין לחוש ג"כ למכירה כנ"ל. ואף למ"ש הב"ש שם בשם הריטב"א דלמאי דקיי"ל סי' דרבנן גם בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה היי"ד רק בסי' מובהק וכמו שהסביר הב"ש שם דכיון דחיישינן לשאלה ל"ה ס"מ משא"כ בט"ע בודאי ל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי ואיפשר עוד לחלק