הרי בשמים רעב

והא הדר בי' לפרסומי מילתא הרי דפרסומי מילתא היא גם בחמשה והתם בכתובות גבי בועז הא הי' ג"כ זקנים אולם י"ל דכיון דקבעי דוכתא גבי חליצה הוי פירסום גם בחמשה משא"כ התם בכתובות דהוא לדרשה בעלמא עמוני ולא עמונית כו' שיהי' נדרש בפרהסיא בעינן עשרה וכדא' בסנהדרין ע"ד ע"ב אין פרהסיא פחותה מעשרה בנ"א דילפינן תוך תוך ע"ש וע' במנחות מ' ע"א ולרמו בי עשרה ונפקו לשוקא ומפרסמא למלתא ובפרט לפי דעת רבים מהראשונים ז"ל שכ' דלא איכפת לן אם נשתקע מקריאה אי רק לא נשתקע מידיעה שיש אנשים שיודעין שיש לו שם זה ע' במ"ל פ"ג מגירושין וכיון שכל בני משפחתה ובעלה ואבותיו יודעין שיש לה שם זה שוב ל"ח נשתקע ע' בפ"ז דכלאים משנה ו' מאימתי נקרא אנס משישקע ופי' הר"ע ברטנורה שישכח שם הבעלים הראשונים ויקרא ע"ש האנס וע' בתוס' סוכה ל' ע"ב בשם הירושלמי נשתקעו הבעלים ולא נתייאשו אסורין ד"ת כו' וע' בערכין ו' ע"ב עכו"ם שהתנדב מנורה או נר לביהכנ"ס עד שלא נשתקע שם בעלי' אסור לשנותה כו' ופירש"י שעדיין אומר זו מנורה היא נדבתו של פ' עכו"ם כו' הרי דאם יש מאן דהו שאומר שהיא נדבתו של פ' תו לא חשיב נשתקע וע' ע"ז ח' ע"ב ישתקע הדבר ולא יאמר שהפי' שישתכח לגמרי ובכאן כיון שיש הרבה אנשים שיודעין משם שרה הא ל"ח נשתקע וע' בשבועות כ"ה ע"ב גבי שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם ואמר עולא והוא שניכר לג' בנ"א ופירש"י וז"ל דמידי דידעי בי' תלתא בני אדם הוי מפורסם עכ"ל הרי דאפי' אי לא ידוע רק לג' בנ"א חשיב מפורסם וכדא' בגיטין ל"ג ע"א בי תלתא אית לי' קלא ושמעה וידעה כו' ומה"ט אמרינן בערכין ט"ו כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא וע' רשב"ם ב"ב ל"ט ע"ב גבי מחאה שכ' וז"ל ומ"ד בפני ג' קסבר מחאה שלב"פ הויא מחאה והלכך היכא דמיחה שלא בפניו צריך ג' משום גלויי מילתא דכיון דידעי ג' כאלו כל העולם יודעין עכ"ל א"כ מכ"ש בנ"ד שיש הרבה אנשים שיודעין משם שרה בודאי ל"ח נשתקע מידיעה עוד אפשר לצרף בזה לסניף דעת המכתב מאליהו סי' י"ג שכ' בשם מהר"ש הכהן דהא דאין להזכיר שם שנשתקע דוקא בלשון דמתקריא דאיך יכתוב דמתקרי והוא אינו נקרא כן אבל בעיקר השם שפיר יכולין לכותבו והשם שקורין אותו בו יכתוב דמתקרי או המכונה ואף שהמכמ"א חולק עליו אבל עכ"פ לסניף יש לצרפו וגם מד' מהרש"ל ביש"ש סי' כ"ה נראה שבשם מ"ח אינו פוסל שם שנשתקע ובלא"ה הלא דעת המהר"ם מינץ סי' ס"ד לכתוב לכתחלה שם שנשתקע עכ"פ בנ"ד אין סברא כלל לפסול הגט בדיעבד אף לפי"ד המערערים אחרי שבנ"ד עכ"פ לגמרי לא נשתקע ועוד נוכל לצרף בזה דברי הג' מהרש"ק ז"ל בס' חידושי אנ"ש סי' קנ"א שכ' לחלק בין איש לאשה לענין זה דבאיש כיון דאין הגט בידו שפיר יש לחוש שיאמרו שאין זה המגרש אבל באשה כיון דהגט בידה א"כ תפיסתה מוכחת עלה שהיא המגורשת אין לחוש בשם שנשתקע עוד חילק שם דאם הי' נקרא מתחלה בב' שמות ואח"כ לא נקרא רק בא' הוי כקיצור השם דנקרא במקצתו הוי נקרא בכולו. ובצירוף כל הני טעמי דאמרן הגט כשר בלי שום פקפוק והמערער חוששני לו מחטאת. כ"ד הכו"ח פה סטריא יום ג' כ"א למב"י תרמ"ב לפ"ק: סימן קכד בעזה"י יום ד' י"ג מנחם תר"מ לפ"ק סטריא: שלום רב לכבוד ידידי הרב החריף ובקי כו' כש"ת מו"ה אלי' גאטיסמאן נ"י ראבד"ק דאלינא יצ"ו: מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא דאתא לקמי' באיש א' שנשא אשה מק' ודר שם זה כשלש שנים ונקרא שמו לס"ת דוד בן יחיאל מיכל ולא מיתדר לי' עם אשתו וגירשה ושאל כ"ת את המגרש ועוד א' שהי' עמו על שם אביו ואמרו ששם אביו בעלייתו לתורה וגם חתימתו הי' יחיאל מיכל ובפי כל נקרא מיכל וכן באמת חתם א"ע על כתב התנאים יחיאל מיכל וכן נכתב בהכתובה ונכתב בהגט יחיאל מיכל דמתקרי מיכל ואחר עבור זמן מה בא הבעל לערער ולומר שנתודע לו מפי איש א' שאביו נקרא לתורה יחיאל זאב עכ"ש: הנה מבואר בש"ע אה"ע סי' קכ"ט יוסף בן שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל פסול אמנם הרשב"א בתשו' סי' תקנ"ה וסי' אלף ע"ו דקדק מדקתני שמו ושמה ולא קתני שם אביהם מכלל דאם לא כתב כלל כשר וכ"פ בש"ע שם סעי' ט' וכ' הג"פ דמוכח מזה דס"ל לרשב"א דגם בשינה שם אביהם כשר דאל"כ למה קתני במשנה שינה שמו ושמה ולא קתני הכי בשמות האבות וע"כ דבשינה שם האב כשר כמו בשינה שם מקום הלידה וכן הוכיח מהבעל העיטור והנה באמת כ' התוס' בגיטין פ' ע"א דאם שינה שם מקום הלידה כשר ותדע כי כמה פעמים כותבין מקום הלידה עפ"י הבעל או האשה ואם שינה פסול לא הי' נכון לכותבו אלא עפ"י עדים ע"ש ודן מזה העבוה"ג בתשו' סי' נ"ה דכיון דאנן נמי נהיגין לכתוב שם אבי המגרש או אבי המתגרשת עפ"י עצמם כמ"ש ברמ"א סי' ק"כ ס"ג ואם איתא שהשינוי פוסל בהם לא הי' נכון לכותבם עפ"י עצמם א"ו אף בשינה שם אבי המגרש או אבי המתגרשת אין קפידא בדיעבד ע"ש ועפי"ז יתיישב מה שהקשה המהר"ם שיף ז"ל בגיטין כ"ד ע"ב כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה קטנה הוא דלא מצי לגרש בי' הא גדולה מצי מגרש בי' אמר רבא ז"א שני יוב"ש הדרין בעיר א' מוציאין שט"ח על אחרים א"ל אביי אלא מעתה רישא דקתני שמי כשמך פסול לגרש בו שני הוא דלא מצי לגרש הא ראשון מצי לגרש ש"מ דלא חיישינן לנפילה ע"ש ולהאמור י"ל דלהכי דייק מסיפא דקתני לא יגרש בו את הקטנה דאי מרישא דקתני פסול ל"ה מצי לדייק כ"כ דהוי מצי למידחי דמיירי ששמותיהן שוות אבל שמות אבותיהן אינן שוות דהרי לכתחלה גם בזמן הש"ס הי' כותבין שמות האבות וכדמצינו בגיטין ל"ה ע"א פלניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הדיא דמתקרי אי' מרי וא"כ איכא לאוקמי ששמות אבותיהן אינן שוות וא"כ מטעם שינוי הא בשינה שם האב עכ"פ בדיעבד כשר ושפיר אשמעינן דשני פסול לגרש בו מטעם של"ש ואלו ראשון מצי לגרש דל"ה ב' יוב"ש כיון ששמות האבות אינן שוות משא"כ בסיפא דקתני לישנא דלכתחלה לא יגרש לא מצינן לאוקמי כששמות האבות אינן שוות דא"כ ל"ל למיתני דלא יגרש לכתחלה מטעם של"ש הרי בלא"ה לא יגרש לכתחלה מטעם שינוי בשם האב דעכ"פ לכתחלה אסור לגרש בו וע"כ דמיירי הך בבא דגם שמות אבותיהן שוות ושפיר מדייק ז"א שני יוב"ש כו' ואביי דקא' אלא מעתה כו' ר"ל כיון דסתמא קתני ומשמע דמיירי גם בששמות אבותיהן שוות. אמנם חותנו של העבוה"ג הוא הצ"צ בתשו' סי' ס"ג ובתשו' כנס"י חולקים ע"ז והעלו לפסול אפי' בדיעבד בשינה שם האב וגם לפענ"ד נראה דאין להביא ראי' משינה מקום לידה דהא הרא"ש בגיטין פ' הזורק שם כ' בשם ר"ח דהא דשינה מקום הלידה כשר דמשום העדים אין לפוסלו דחתימי אשיקרא דכיון דא"צ לכותבו לא קיימי סהדי עלי' כדא' בכתובות כ"ד דאין מעלין משטרות ליוחסין אם הי' כתוב איש פלוני כהן דעדים אמנה שבשטר קמסהדי ולא אפלוני כהן דא"צ לכותבו ע"ש והתינח בדבר שא"צ לכותבו אפי' לכתחלה לא חשו העדים לחתום ע"ז משא"כ שמות האבות הא לכתחלה לכ"ע צריכין לכותבן וא"כ אמרינן שפיר דבודאי הי"ל לעדים לחוש לזה דיכתוב לכתחלה כדין וא"כ כשחתמו חתמו ג"כ ע"ז וממילא אם שינה פסול ואמרתי ליישב בזה קושי' הגאון ר"א ברודא ז"ל הובא בפנ"י גיטין פ' שהקשה לדברי התוס' הנ"ל דכל היכי דא"צ לכתוב אפי' אם נכתב בשינוי כשר למאי דמוקי בגמ' שם הי' במזרח וכתב במערב אסופר א"כ קשה ממ"נ בלא כתב כלל מקום עמידת הסופר מה דינו אם נאמר דפסול א"כ ליתני לא כתב כלל דהוי רבותא טפי כמו שדקדקו התוס' לעיל כ' לענין שמו ושמה אע"כ דבלא כתב כלל כשר ואפ"ה בשינה שהי' במזרח וכ' במערב פסול ע"ש ולהאמור ניחא דמקום הסופר הא צריך עכ"פ לכתחלה לכתוב כדקא' בגמ' שם דא"ל ר"ה לספרי' כי יתביתו בשילי כתובי בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני כו' וא"כ כיון דצריך לכתחלה לכותבו הא חתימי עדים ע"ז וכששינה פסול משום העדים שחתמו על שקר וכן מצאתי בספר גבורות אנשים מהגאון מהר"ם אבי הש"ך ז"ל שכתב להדיא דהא דאמרינן בדבר שא"צ לכותבו אם שינה כשר זהו דוקא בדבר שא"צ לכותבו אפי' לכתחלה אבל בדבר דלכתחלה צריך לכותבו רק בדיעבד כשר בלא כתבו אם שינה בו פסול ע"ש ולדברינו הוא מובן בסברא אולם בשו"ת רח"כ סי' נ"ז כ' שם דמה שחולקין הפוסקים על העבוה"ג לפסול בשינה שם האב זהו דוקא כשנשלח ע"י שליח אבל כשניתן הגט מידו לידה וקיי"ל דעידי מסירה כרתי כשר ע"ש ונהי דלא הכשיר שם בתשו' רח"כ רק במקום עיגון מ"מ נראה דהרי בנ"ד לא הי' שינוי רק שהשמיטו שם זאב והרי כ' בסי' קכ"ט ס"א בהג"ה דאם לא כ' רק שם הא' אעפ"י שהוא שם טפל וגירש בו כשר ורק הט"ז והב"ש חלקו עליו והעלו לפסול אבל בכתב עיקר השם לבד מבואר בדבריהם וכ"כ הב"ח דכשר וא"כ בנ"ד כיון דכל העולם הי' קורין אותו מיכל דהוא הכינוי ליחיאל עם חתימתו הוא כך א"כ בודאי זה השם הוא העיקר ואף דמבואר בג"פ סק"ח שדעתו להחמיר אפי' בכתב שם העיקר רק בשעת הדחק מכשיר מ"מ כל זה דוקא במגרש עצמו אבל באבי המגרש גם הג"פ יודה דאפי' שלא בשעת הדחק כשר: עוד יש לדון ולהכשיר גט זה עפי"ש בשו"ת חמדת שלמה מהגאון מפוזנא. ז"ל בנידן שכ' בגט ארי' המכונה ליב ונקרא לתורה בשם יהודי כ' שם דכיון דבאמת הבעה"ע מכשיר לגמרי בשינה שם האב והחולקין עליו כ' הב"י דטעמייהו משום דשינה שם האב לשינה מקום דירה דמי שהרי שם אבי' ידוע לכל ול"ד לשם הלידה וא"כ ה"ד אם השינוי הוא בעיקר השם דגלוי לכל אז דמי לשינה מקום דירה משא"כ בנידן הנ"ל דשם המורגל בפי כל הוא הלעז ליב ואין החשש רק בשם הקודש שלו שאינו מורגל בפי כל ל"ד למקום דירה ודמי לשינה מקום לידה דכשר ע"ש וא"כ מכ"ש בנ"ד שגם בשם יחיאל נקרא לס"ת רק דהשמיט שם זאב וכיון דבשם יחיאל רגילין בו ביותר כיון דכל העולם קורין אותו מיכל דהוא הכינוי ליחיאל א"כ רק שם זה מפורסם ולא שם זאב ודמי שפיר לשינה מקום לידה דכשר מפני שאין ידוע לכל וכמפורש ברא"ש פ' הזורק שם דדוקא בשינה מקום דירה הוא דאיכא חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש דירתו פלוני ממקום פ' וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש אבל מקום לידת האדם אינו ידוע לכל ואינו נקרא ע"ש מקום לידתו ע"ש וא"כ בנ"ד בודאי שם זאב אינו ידוע לכל