הרי בשמים רעא

יאמרו שאינו שם כלל אלא כינוי בעלמא כמ"ש מהרי"ק שורש קס"ב דכל כינוי משמעו שאינו השם כלל כדא' המכנה שם לחבירו וא' נמי ואבדתם את שמם לכנות לו שם וכן בשבועות קורא כינויין חנון ורחום ארך אפים שאין שייכות כלל לשם ע"ש. אמנם בגט זה שאנו דנין עליו שנכתב שרה קרינדל המכונה קרינדל הרי ליכא חשש שיאמרו שאינו שם רק כינוי בעלמ' כיון שנכתב מקודם שרה קרינדל א"כ מוכח מתוכו ששני השמות הללו המה שמות העצמיים ורק שנכתב אח"כ המכונה קרינדל בודאי יאמרו שהוא מטעם שלגבי שם העברי חשיב שם החול כינוי וע' בש"ע אה"ע סי' קכ"ו סכ"א או לפימ"ש המג"ש ז"ל בתשו' הובא בתשו' גאונים בתראי שכ' וז"ל ול"נ ליתן טעם מה שתיקנו לכתוב דמתקרי ע"ש הלעז דשם הלעז לא ניחא ל' לישראל דרוב שמות לעז שמות גוים הם או דומה להם כדא' בגמ' ישראל שבח"ל שמותיהן כשמות גוים ויודעים שבשביל שלא שינו את שמם נגאלו לכן תקנו ע"ש הקודש לכתוב דמתקרי שראוי לקרות בו שאינו שם גוי אבל ע"ש הלעז כותבין המכונה להורות ששם זה הוא כינוי כאלו שלא ברצונן קוראין עצמן בשם הלעז עכ"ד ומטעם זה כ' ש"ב הגאון הצדיק מצאז ז"ל בס' דברי חיים בסופו בכללי השמות סק"ה דאפי' אם השם הקודש ניתן אח"כ מ"ח ושם הלעז הוא מלידה יש לכתוב המכונה ע"ש הלעז אף שהוא מתולדה דכיון דהוא חול הוא נקר' כינוי נגד השם הקודש וכ"כ בשו"ת ד"ח חאה"ע סי' ס"ה. והנה בתשו' נוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט פוסק מתחלה באשה ששמה הינדל מלידה ואח"כ בחלי' ניתן לה שם שרה וחותמת שרה הינדל לכתוב שרה המכונה הינדל ורק אח"כ כ' שחזר בו מחמת שמתחלה לא הי' לה רק שם הינדל בלבד ול"ש לכתוב בכה"ג המכונה דכיון דאף שהשם עברי הוא העיקר מצד שהוא בלשון הקודש נגד זה יש להשם הלועז חשיבות מפאת שיש לו קדימה זמניית אבל היכי שמתחלה ניתן לה השם הקודש עם הלעז י"ל דמודה דיש לכתוב ע"ש הלעז המכונה אף שהוא שם העצם אמנם ש"ב הגאון בעל טיב גיטין ז"ל מחליט דאין לכתוב ע"ש הלעז המכונה היכי שהוא שם העצם ולכך פסק בליקוטי שמות סט"ז באשה ששמה מעריסה מרים בילא וכך היא חתימתה ומיעוט דקרי לה הכי ורוב העולם קוראים אותה בילא לבד יש לכתוב מרים בילא דמתקרי' בילא וכן שם סעי' כ"ו כ' לכתוב שרה דמתקריא גוציא. אמנם בדברי חיים שם סק"ט כ' עלי' וז"ל והנה גם במ"ש לכתוב דמתקרי הוא דלא כהלכת' דאנן לא קיי"ל כהב"ח ז"ל בזה ורק בכל גווני כותבין על הלעז המכונה דכמה שמות של לעז הוי לפעמים שם העצם ואפ"ה כותבין המכונה דכן פסק הרמ"א והרח"ש והס"ש ס"ל עכ"ל הרי דמשיג על הט"ג בזה ופוסק לכתוב לכתחלה המכונה ע"ש הלעז אף שהוא שם העצם וכדמות ראי' נלפענ"ד לדבריו ז"ל מדברי התוס' בסוטה ל"ח ע"א גבי הא דא' כה תברכו את בנ"י בשם המפורש אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי ת"ל ושמו את שמי שמי המיוחד לי וכ' התוס' בד"ה או אינו אלא בכינוי וז"ל רבינו הלל פי' בספרי בכינוי כגון אל אלקים צבאות ולא מסתבר דהיכי תיסק אדעת' לשבושי קרא למימר יברכך אלקים במקום שם בן ד' אותיות אלא בכינוי ר"ל כקריאתו באל"ף דל"ת עכ"ל וע' בפ' בתרא דתמיד במקדש הי' אומר כ"ג את השם ככתבו ובמדינה בכינוי בא"ד והכי מפורש בשבועות ל"ו ע"א דכל שאר השמות הויין כינויין לגבי שם המפורש ע"ש ולכאורה הרי כ' התוס' בשבועות ל"ה ע"א ובע"ז י"ח ע"א דאדני הוי שם המיוחד וכ"כ בפירוש הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' ע"ז ה' ז' דשם אדני הוי שם המיוחד ע' בכ"מ שם והא דמצינו בברכות ז' ע"ב מיום שברא הקב"ה את העולם לא הי' אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם אע"ה וקראו אדון ר"ל שמעיקרא עדיין לא התפרסם שגם שם אדני הוא שם המיוחד לו ית' עד שבא אאע"ה ופירסם ששם אד' הוא שם המיוחד לו ית' כמו שם הוי' ב"ה רק הוא למטה במדריגת הקדושה מהשם הוי' ב"ה וב"ש וכמבואר במורה ח"א פ' ס"א ע"ש וכן הוא דעת המקובלים דשם הוי' הוא עיקרא ושרשא דאילנא של כל השמות הקדושים אבל גם שם אד' הוא שם המיוחד וא"כ היכי מצינן למימר דהוי כינוי ומצאתי בחי' הריטב"א שבועות ל"ו שהביא בשם הרמב"ן והרמ"ה שהרגישו בזה. לכן נלפענ"ד עפי"ד הש"ס פסחים נ' ע"א ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו שמו א' הוא ארנב"י לא כהעה"ז עה"ב העוה"ז נכתב ביוד קא ונקרא באלף דלת לעה"ב כולו א' נכתב ביוד קא ונקרא ביוד קא וא"כ כיון שרק כשישראל בגלות נקרא הקב"ה באלף דלת והקב"ה מצפה לגאולתן של ישראל ב"ב א"כ מה שנקרא הקב"ה בגלות בשם אדני כביכול לא ניחא לי' בשם זה שהוא כל משך זמן הגלות כנ"ל ולכך נקרא כינוי אף שהוא שם העצם והה"נ כיון דלא ניחא לנו בשם לעז לכך יתכן לכתוב עליו המכונה אף שהוא שם העצם וע' בס' חידושי אנשי שם סי' ק"א שחולק על בעל ספר יהושע והט"ג במ"ש לכתוב מרים בילא דמתקריא בילא ע"ש וגוף דברי הט"ג שכ' לפסול בדיעבד בשרה המכונה גוציא א"א להלום דהרי בשם של תרגום כ' בב"ש בכללי השמות אות י"ז דהוא חשיב כמו לשון הקודש ויש לכתוב עליו דמיתקרי ואפ"ה כ' בט"ג שם דאם כתב המכונה כשר והרי שם של תרגום לא גרע משם לעז שהוא שם העצם וע"כ דלא כ' הט"ג דפסול רק לאחר הכתיבה ולא לאחר הנתינה ועוד תדע לך שכן הוא דבסעי' ט"ז כ' הט"ג יש לכתוב מרים בילא דמתקריא בילא דמשמע רק לכתחלה ולמה לא כ' גם שם לפסול בדיעבד וע"כ דכיון שנכתב מקודם מרים בילא א"כ מוכח מתוכו דבילא הוי שם העצם ממילא כשר גם בשנכתב אח"כ המכונה בילא דשוב ליכא למיחש שיטעו שאינו שם כלל כיון דכבר גילה דעתו בכתיבת מרים בילא דב' השמות הללו המה שמות העצמיים ושוב ליכא למיחש למידי וכשר בדיעבד גם לד' הט"ג וגם לכתחלה י"ל דאין קפידא בזה בין דמתקריא להמכונה רק דלהכי כתב דמתקריא שהוא לשון הכולל. וכן אפי' לא ניתן לה השם הזה מלידה רק אח"כ בחלי' (וכמו שהוציאו המערערים אח"כ קול שבנידן שאלתינו ניתן לה שם שרה בחלי') ג"כ כשר בהמכונה ע"ש הלעז בכה"ג דכיון דכבר נעשה השם הלעז מקודם שם העצם בודאי יאמרו שלכך נכתב אח"כ המכונה משום שהשם חול הוא כינוי נגד השם הקודש ולכך גם בעובדא דהנוב"י הנ"ל דהורה לבסוף לכתוב שרה דמתקריא הינדל בשלא ניתן לה השם הקודש רק אח"כ ע"ח היינו דל"ש לכתוב שרה המכונה הינדל כיון דהשם הלעז הוא השם הראשון אבל אם יכתוב מקודם שרה הינדל שפיר אין קפידא לכתוב אח"כ המכונה הינדל כמ"ש מתחלה. ואם לפסלו מפאת שכיון שכבר נכתב שרה קרינדל והוי קרינדל שם העצם והאיך חוזר וכותב עליו המכונה גם ז"א דהרי כבר נודע מ"ש הנוב"י בתשו' הנ"ל והט"ג והת"ג דהמכונה קאי על האדם א"כ שפיר כותבין המכונה שהאשה הלזו שיש לה שם עברי היא רק מכונית בשם קרינדל וע' בהשמטות לט"ג בלקו"ש שכתב שראה גט שנסדר בב"ד של הגאון רמ"ס ז"ל שנכתב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא וכ' שם דלכך לא נכתב המכונה משום דהי' עולה לתורה גם בשם ליפא ומשמע דרק משום דקנה השם ליפא קדושה בעליי' לתורה ל"ש לכתוב עליו המכונה ומשמע דבאשה דליכא עליי' לתורה כשר גם המכונה בכה"ג ובס' חי' אנשי שם הנ"ל פסק לכתוב נפתלי הירץ המכונה הירץ ומביא בשם שו"ת בית אפרים לכתוב יהושע העשיל המכונה העשיל ע"ש וע' בשו"ת שו"מ מהרורא תנינא ח"ד סי' ח' בשם מנחם מנלא המכונה מנלא ע"ש ע"כ אין שום מקום לפסול מטעם שכ' המכונה והרי בשו"ת ג"ב הנ"ל מובא בשם הגאון בעל מגלה עמוקות ז"ל ודעימי' שחולקין על הב"ח ז"ל וס"ל לכתוב דוקא המכונה ופסלו אם כתב דמתקרי ע"ש. ובדבר מה שערערו שהשם שרה נשתקע הנה מלבד שכשהיא חותמת כן תמיד אעפ"י שנשתקע מקריאה ל"ה נשתקע כמו שהאריך בזה בתשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' כ"ה [ומדי עיוני בזה ראיתי להעיר במ"ש הראשונים ז"ל דאם נקרא בפי כל בשם כזה שאינו שם עצמיי רק לאיזה סיבה כגון ע"ש יופיו וכדומה והשם הראשון שהוא שם העצם נשתקע אפי' יש לכתוב השם הראשון בגט כיון דהשם השני אינו עצם השם רק שם התאר על יופי וכדומה ול"ה שם ממש ע' בתשו' פמ"א ח"ב סי' כ"ט ל'. ויש להעיר ע"ז מש"ס שבת ס"פ במה מדליקין הני תלת מילי אשתני שמייהו כו' בבל בורסוף למנ"מ לגיטי נשים וכ' רש"י ז"ל דכיון דהשם הראשון נשתקע אין לכותבו בגט והרי בורסוף הוא רק שם תאר כדא' בסנהדרין ק"ט ע"א למה נקרא שמה בורסוף בור שאפי ופירש"י בור שנתרוקן מימיו כלומר משכח האדם כל מה שלומד ע"ש וא"כ כיון דבורסוף הוא רק לסיבה ואינו שם עצמיי הא שפיר צריך לכתוב גם שם בבל בגט ובורסוף בדמתקרי. אמנם י"ל דהתם כיון דשם בבל הוא ג"כ לסיבה כי שם בלל ה' את שפתם ולכך כשנשתקע א"צ לכתוב רק השני] ואף שהיא אינה בעלת מו"מ שתהי' חתימתה מפורסמת בכ"ז מועיל עכ"פ לענין שלא יחשב נשתקע דעד כאן ל"ב שתהי' אשה נושאת ונותנת ותהי' חתימתה מפורסמת אלא אם אנו רוצין להקדים שם זה כגון ששני השמות מעריסה אז אמרינן דשם החתימה אין לו דין קדימה רק היכי שחתימתה מפורסמת אבל בנ"ד הא שם זה בלא"ה יש לו דין קדימה מפני שהוא שם החולי ורק לענין שלא יחשב נשתקע בזה מועיל מה שחותמת בב' השמות בכל עת שתרצה לחתום וכבר אתחזקה חתימתה בב' השמות יחד ואם כי במשך הזמן מעת ההתנאים עד חתימת האבסאלוטאריום לא חתמה כלל בזה ל"ח נשתקע כיון שלא הי' לה מה לחתום ואם הי' לה מה לחתום בודאי היתה חותמת כן שאינה יודעת לחתום בענין אחר ע' דוגמא לזה ברמ"א ח"מ סוס"י קמ"ט. וכי"ב כתבו האחרונים לענין אשה שיש לה ב' שמות ובמקום בעלה לא קראוה רק בשם א' ל"ח שם הב' נשתקע כיון שלכך לא נקראת במקום בעלה רק בשם א' מפני שלא ידעו משם הב' ואילו היתה חוזרת למקום בעלה הי' קוראין אותה בב' השמות והה"נ בנ"ד מה שלא חתמה בינתים זהו מפני שלא הי' לה מה לחתום ואם הי' לה במשך זמן הלז מה לחתום היתה חותמת שרה קרינדל שזהו טכסיס חתימתה שבחרה לחתום כן ול"ח נשתקע והא דכ' בט"ג בלק"ש ס"ק כ"ב גבי חי' יארא דכיון שהרבה שנים נשתקע שם יארא וקראוה הכל חי' לבד ונמשך זה זמן רב ה"ז כקטן שנולר וניתן לו שם זה עתה ע"ש שא"ה דכיון דמקודם נקראת בשם חי' יארא ואח"כ קראוה זמן רב בשם חי' לבד א"כ נעקר שם יארא וכן ה"נ אם היתה חותמת בינתים רק בשם קרינדל בלבד הי' שם שרה נעקר וחשיב נשתקע משא"כ בנ"ד שלא חתמה כלל מפני שלא הי' לה מה לחתום בשביל זה לא חשיבא החתימה נשתקע ובפרט שחתימתה על התנאים ומה שנכתב שם הי' בפני אנשים רבים דנוהגין לקרות התנאים בפרסום בפני כמה בני אדם א"כ נתפרסם ששמה הוא שרה קרינדל כדמצינו בכתובות ז' ע"ב לא סגיא דלאו עשרה אין לפרסומי מילתא וכדא"ל שמואל לרב חנא בגדתאה פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה וע' רשב"ם ב"ב קמ"ב ע"ב והא דמצינו ביבמות ק"א ע"ב ר"פ ור"ה ברי' דר"י עבדי עובדא בחמשה כמאן כר"י