הרי בשמים רלג

הוי מיעוט שאינו מקפיד דאדרבא הוא מקפיד שלא ימחה השם מעל בשרו כדי שלא יעבור על לא תעשון כן משא"כ הגמי הרי יסירנו משם אחר הטבילה הוי מיעוט המקפיד ושפיר חוצץ ובשלמא לשי' רש"י ז"ל בעירובין ד' ע"ב ובסוכה ז' דבבשרו אפי' מיעוט שאינו מקפיד חוצץ ניחא משא"כ לשיטת התוס' ודעימי' והכי קיי"ל דגם על בשרו מיעוט שאינו מקפיד אינו חוצץ שפיר קשה אעכצ"ל דזה לא הוי מיעוט שאינו מקפיד דהרי אי לאו שהי' שם בודאי הי' מקפיד שלא יהי' דיו על בשרו וכן שאר אנשים שאין להם שם על בשרם הם מקפידין שלא יבא דיו על בשרם ורק הוא ארי' הוא דרביע עליו איסור ל"ת כן ולא מיקרי בשביל זה מיעוט שאינו מקפיד עוד יש להביא ראי' מדברי הש"ס עירובין ק"ג ע"ב כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה ושם בגמ' קאר"י ברי' דר"ח ל"ש אלא גמי אבל צלצול קטן הו' יתור בגדים ופריך ותיפוק לי' משום חציצה וקשה דאי נימא דכל היכי דלרפואה הוי מיעוט שאינו מקפיד א"כ הלא כ' בכפו"ת סוכה ל"ז די"ל בטעמא דרבא דס"ל בעירובין שם דבמקום בגדים אפי' נימא אחת חוצצת ושלא במקום בגדים גע"ג חוצצת פחות מגע"ג אין חוצצות דהיי"ט משום דבמקום בגדים אדם מקפיד עליו ובמיעוט המקפיד חוצץ אבל שלא במקום בגדים אין אדם מקפיד אלא בגע"ג אבל בפחות אין אדם מקפיד לפיכך ל"ה חציצה וא"כ מ"פ על הא דגמי דתיפוק לי' משום חציצה הלא גמי הוא מרפא שעל כן אסור במדינה משום דרפואה בשבת שבות היא א"כ דילמא ה"ט דהגמי אינו חוצץ כיון שהיא לרפואה הו' מיעוט שאינו מקפיד שאינו חוצץ וכמ"ש באמת הכפ"ת הנ"ל אליבא דרבא אלא ע"כ דכיון דאי לאו משום הרפואה הי' מקפיד שלא יהי' גמי על אצבעו מיקרי מקפיד וחוצץ ע"כ נראה בענין סתימת נקבי השינים שחוצץ דכל דבר שהוא רק משום רפואה ואין בו סכנה להסירו הויא חציצה: והנה בענין חציצה דבית הסתרים ע' בב"י סי' קצ"ח דבאדם חציצה דביה"ס הויא חציצה אפי' כשהוא בלוע ובכלים לא. וזה כביר הקשה אותי הרב מוה' אהרן שמחה אבד"ק סאליצא נ"י ע"ד הרמב"ן הובא בנימוק"י פ' החולץ בגר שטבל קודם שמל א"ע כתב דמהני לי' הטבילה ע"ש שמביא ראי' ממעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה והקשה לפי"ד הב"י דבאדם הוי' חציצה דביה"ס חציצה אפי' בבלוע א"כ הלא הערלה עומד לחתוך והוי' חציצה דביה"ס והשבתי דמלבד דנוכל לומר דהרמב"ן יסבור כשי' הסמ"ג שהובא בב"י שם דגם באדם חציצה דביה"ס לא הוי חציצה לבר מן דין י"ל עפי"ד הר"ן בחי' חולין ע"ג ע"א גבי ידות הכלים שהן ארוכין ועתיד לקוצצן מטביל עד מקום המידה והקשה דליהוי מקום החתך חציצה וכן הקשו בתוס' שם ותי' כיון דבידו לקוצצן ואינו קוצץ א"כ מסתמא ניחא לי' שיהי' מחובר עד שעת הקציצה והוי מיעוט שאינו מקפיד דאינו חוצץ ע"ש ולפי"ז הה"נ נוכל לומר כן דכיון דבידו גם עתה למול א"ע ולא מל א"כ ניחא לי' שיהי' מחובר עוד עד שעת המילה הו"ל מיעוט שאינו מקפיד דאינו חוצץ. יותר לא ירשני הזמן להאריך דברי הדור"ש באהבה כה"י: סימן קד בעזה"י יום ה' י"ג לירח שבט תרל"ט לפ"ק סטריא. שלום רב לכבוד ח"ד יד"נ הרב הגדול חריף ובקי משנתו זך ונקי. חו"ש כש"ת מוה' אלימלך אשכזי נ"י אבד"ק האמאר יצ"ו. מכתבך מגילה עפה. בפלפול יפה הגיעני ואם אמנם כמעט גדרתי בעדי ורסן שמתי לעטי לבלתי התערב במקום אשר ינצו אנשים יחדיו והעיר מלאה זבחי ריב. יען נפשי יודעת מאד כי לא ינוח שבט הדת על גורל הנצחון ואין שומע גם לדברי רב אמיץ כח ורב אונים אף אם כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים. ומה יענה אזוב אשר בקיר כמוני. האם יעלו דברי לרצון לפניהם הלא גם אם אבאר למו הדברים כשמלה מפורשה כי נלוזו מעגלותם ויעבטון אורחותם. לא יהי' לעזר ולא להועיל. כי כל אשר ידו רמה. לערוך כאיש מלחמה. וחגור כלי קרב. ללחום את רב. טחו עיניו מראות אור האמת. ומנוגה נגדו עבי הנצחון לא יעבורו. אולם בכל זאת לא אוכל התעלם מלמלאות משאלות כ"ת וחפצך לתת לך מענה ע"ד השו"ב דק' פלוני שהוגבה עדות עליו דברים מכוערים אשר נפש היפה תתעב מלשומעם בפניך ובפני הרב הגדול אבד"ק פ' כדת של תורה. ולאשר שלחתם אחרי השו"ב ולא בא מטעמים כמוסים עמדו והרשה אתכם לגבות העדות שלא בפניו עשיתם כן. וגם רבים מבני העיר טוענים ואומרים שאף אם לא יהי' איסורו ברור בכ"ז לאשר סני שומעני' אינם חפצים בו עוד. ונפשך בשאלתך לחוות דעי עפ"י דתוה"ק: הנה לענין מה שרוצים לפסול העדות מפאת שנתקבל שלא בפני השו"ב הלא מבואר במכתב כ"ת ששלחתם אחריו כמה פעמים ומיאן לבא ובשלחו אחריו ולא בא הרי מבואר בב"ק קי"ב ע"ב דבכה"ג מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ואף דלא קא' התם הכי רק בפתחו לי' בדינא ולעיל מיני' גרסינן שהיו עדיו מבקשין לילך למדה"י ושלחו אחריו ולא בא ול"ג או שלחו כו' וכמ"ש התוס' שם ד"ה ושלחו והכי קיי"ל בש"ע ח"מ סי' כ"ח ז"א דהא קא' התם הטעם בלא פתחו דאין מקבלין משום דמצי א"ל אנא לב"ד הגדול קאזילנא וא"כ הא בעוה"ר בזה"ז אין לנו ב"ד הגדול כמ"ש ברמ"א ח"מ סי' י"ד ומבואר ברמ"א סי' ג' דהיכי דאיכא דיינים קבועים בעיר א"י לומר לא אדון לפניהם רק בזה בורר ובשו"ת שב יעקב כ' דאף להוסיף בדיינין א"י היכי שיש ב"ד קבוע וא"כ כיון דהיכי שיש ב"ד קבוע בעיר א"י להשתמט לדון לפני ב"ד אחר ומכ"ש במקום שיש רב אב"ד אשר הוקם על בתוך העדה שהמחוהו הצבור עליהם איש אחד על העדה לאשר ולקיים ככל אשר יצא מפיהו בכה"ג בודאי א"י להוסיף דיינים וגם התומים בסי' ג' שם יודה וכן מה שהובא בכנה"ג ח"מ סי' כ"ח בהגהות הטור אות פ"ט צ' באם אומר שאינו רוצה לבא לפני ב"ד זה מפני שזה כמה היו מפשפשין אחריו לפוסלו ע"ש כל זה ל"ש באיכא רב אב"ד קבוע בעיר ע' תשו' א"ז החכם צבי סי' קל"א וקס"ט ובתשו' מהר"י ברונא סי' קכ"ג והארכתי בזה במק"א. וא"כ אפי' בלא פתחו לי' בדינא רשאי לקבל שלא בפניו בשלחו אחריו ולא בא ובפרט כפי שנזכר במכתבך שהרשה אתכם בכתב ידו לגבות העדות שלא בפניו בכה"ג לית דין צריך בושש דמותר לקבל שלא בפניו וראי' לדבר נראה מדברי התוס' בשבועות ע"א ד"ה כל כבודה בת מלך פנימה. וז"ל וא"ת השתא נמי דאיירי בעדים מנ"ל למעוטי נשים דילמא הא דנקט קרא אנשים משום דכל כבודה בת מלך וי"ל דגבי עדים ע"כ צריכין לבא דאין עד מפי עד כשר אבל לדין יכולה למסור טענותי' ביד אחר עכ"ל וקשה הא גם לדין ע"כ צריכה לבא כדי לגבות העדות בפני' דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד אע"כ משום דאפשר לה להרשות בכתב לב"ד שיגבו העדות שלא בפני' ויהי' רשאין לקבל העדות שלב"פ וא"כ הה"נ בנ"ד שהרשה השו"ב אתכם בכתב לגבות העדות שלב"פ כדין עשיתם שגביתם העדות שלב"פ והא דמצינו בסנהדרין י"ט ע"א בעבדי' דינאי מלכא קטל נפשא א"ל שמעון בן שטח לחכמים תנו עיניכם בו ונדוננו שלחו לי' עבדך קטל נפשא שדרי' להו שלחו לי' תא אנת נמי להכא והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו אתא ויתיב כו' וקשה אמאי לא הרשה להב"ד לגבות העדות שלב"פ וכן למה לא שלחו לי' חכמים שיעשה כן או ישלח שלוחו לב"ד מפני כבוד המלכות והוי כבפניו. י"ל דבד"נ אינו מועיל זה משום דמבואר ברשב"א בחי' ב"ק קי"ב ובתשו' ח"ג סי' שכ"ז דבד"נ מדאורייתא אין מקבלין עדות שלב"פ בע"ד ורק בד"מ אינו אלא מדרבנן וכיון דבעינן מדאורייתא והועד בבעליו ל"מ מה שהוא מרשה לב"ד לקבל שלב"פ או שישלח שלוחו וגם שלחו אחריו ולא בא אינו מועיל כנראה מדברי הש"ס ב"ק מ"ה ע"א דא"ל אי אהדרתי' ניהלי הוי מעריקנא לי' לאגמא ואין גומרין דינו של שור שלב"פ וקשה הא שלחו לו ולא בא מדהעריק אותו לאגמא וע"כ משום דרבנן ס"ל גם בזה כמיתת הבעלים כך מיתת השור ע"ש וא"כ כיון דלגבי מיתת הבעלים ל"מ שלחו לו ולא בא דבד"נ אינו מועיל גם במיתת השור ל"מ וה"ה דל"מ בד"נ הרשאתו לב"ד או ששלח שלוחו [אם לא דנימא לחלק בין קבלת עדות לגמר דין] והתם בעבדא דינאי מלכא הוא ד"נ ע' בתוס' שם ד"ה ינאי שעל כן א"ל ינאי עמוד על רגלך דבד"נ ל"א אם רצו להושיב שניהם מושיבין ע"ש וע' בתה"ד בפסקים וכתבים סי' קע"ו אבל בד"מ או באיסורין שפיר מועיל אם הוא מרשה לב"ד או שולח שלוחו לב"ד אמנם הא קשיא לי לפי דברינו בש"ס ב"ק מ"א ע"ב ת"ר ובעל השור נקי ר"א אומר מחצי כופר א"ל ר"ע והלא הוא עצמו אינו משתלם אלא מגופו הביאהו לב"ד וישלם לך כו' וקשה לישני ר"א דאצטריך נקי מחצי כופר להיכי דהבעלים לא הלכו בעצמם לבד רק ששלחו שלוחם או שהרשו לב"ד לגבות שלא בפניהם דלענין מיתת השור הא ל"מ זה דכיון דבד"נ ל"מ כנ"ל וכמיתת הבעלים כך מיתת השור ולענין תשלומי חצי כופר הא שפיר מהני ור"א הא ע"כ פליג אהא דרבה שם מ"ג ע"א דכל שאין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר וכפירש"י שם וא"כ שפיר איכא לאוקמי מיעוטא דנקי מחצי כופר בכה"ג ואפשר ליישב דקודם דמשני קסבר כופרא כפרה והי' ס"ד דהוי קנסא ודיני קנסות לענין עדות כד"נ דמיא וא"כ אי בד"נ אינו מועיל גם לענין תשלומי חצי כופר ל"מ שוב מצאתי באס"ז ב"ק קי"ב ע"א שהעיר במעשה דעבדא דינאי מלכא דאמאי שלחו לי' תא את הי"ל לכבדו שישלח שלוחו במקומו ותי' מעשה שהי' כך הי' או שמא כל שאפשר לבא אין מקבלין שלוחו ע"ש עכ"פ בשלחו לו ולא בא והרשה את הב"ד לגבות העדות שלב"פ אין ספק בזה דודאי מועיל: ומה שהוגבה עדות בק' פ' על א' מהעדים שהוא בעל עבירה ר"ל ורוצים לבטל עי"ז את העדות ולהכשיר את השו"ב הנה מה שנגבה על העד שלא בפניו זה בודאי ל"מ ואף דכ' הריב"ש בתשו' סי' רס"ו לענין הזמה שלא בפניו נהי דל"ה הזמה פסולים מיהא הוי הלא בתשו' מהרלב"ח חולק עליו וכן הש"ך בסי' ל"ח כתב עליו שאין דבריו מוכרחים ע"ש. וכן באס"ז בב"ק בסוגי' שם כ' בשם הרמ"ה דלכך הזמה שלב"פ הכחשה מיהא הויא דהא אין העדים נפסלין כלל ורק לגבי בע"ד מועיל ובזה מקבלין שלב"פ הרי דאינן נפסלין כלל וכן מפורש בתשו' הרא"ש כלל מ"ו סי' א'. ומה שה"ר מסוגי' הש"ס כתובות י"ט ע"ב דיכולין לפסול לעדים שלא בפניהם לפענ"ד אין ראי' משם דהתם בעדים שמתו ואמרו עדים שפסולים היו כיון דאין מוציאין אותן בעדותן כעת מחזקתן משום שכבר מתו לכך יכולין לפוסלם על למפרע אבל להוציא עדים מחזקת כשרותן כשהם חיים