הרי בשמים קלא

דר"י אם איהו קאי לכ"ע באיזה סברא פליג עלי' גם הובא במפורשים קושי' העולם שהקשו בהא דפריך בסמוך לר"ח דמוקי בחטאת העוף והאיכא עולה והקשו דילמא ר"ח ג"כ ס"ל הא דמעלה ומלינה רק דהי' קשה לי' פירכת הש"ס שם והא כל כמה דכהנים לא אכלי בעלים לא מתכפרי והא דר"פ משני דכיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו לא ס"ל לר"ח לכך מוקי לה בחטאת העוף אבל בעולה דליכא אכילת בשר ליכא למיפרך והא כל כמה כו' ממילא יכול להקריב העולה אחר תשבה"ע ומעלה ומלינה בראשו ש"מ: ובישוב כ נלפענ"ד עפי"ד הש"ס מנחות כ"ו ע"ב אתמר קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה ר' חנינא אומר משמשלה בו את האור ר' יוחנן אומר משתצית בו את האור ברובו כו' א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך א"ר עמרם תניא אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כו' דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים שמעלן ומקטירן מבוא השמש והאמרת דרכן ליקרב ביום אלא עם בא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה מנין ת"ל זאת תורת העולה ריבה והא עם בא השמש לא משכחת לה שתצית האור ברובו לא קשיא כאן לקלוט כאן להתיר ופירש"י לקלוט שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלילה הויא משמשלה בו האור להתיר שירי' ל"ה הקטרה עד שתצית האור ברובו ומבואר בתוס' שם דלאו דוקא לענין הקטרת קומץ אלא ה"ה לענין הקטרת האימורין להתיר בשר באכילה נמי הוי הדין כן לר"י ל"ה הקטרה עד שתצית האור ברובו ע"ש וטעמא דמילתא דלענין לקלוט שלא יפסל בלינה סגי משמשלה בו האור כל דהו משום דמשמשלה בו האור במקצת נעשה לחמו של מזבח וכן מצינו בזבחים פ"ה ע"ב בהנך פסולין שאם עלו לא ירדו דמבואר במשנה שם דאם ירדו לא יעלו וקא' עולא ל"ש אלא שלא משלה בהן האור אבל אם משלה בהן האור אפי' אם ירדו יעלו ופירש"י שם הטעם משום דנעשו לחמו של מזבח. והנה מבואר במשנה למלך פ"ג מה' פסוהמ"ק ה"ו דמשלה בו האור ל"מ אלא להעלות חד דרגא דהיינו בהנך פסולין שאם עלו לא ירדו מועיל הא דמשלה בו האור שאם אפי' אם ירדו יעלו ובהני דדינן שאם עלו ירדו מועיל משלה בו האור שאם עלו לא ירדו אבל לא תרי דרגי שאם ירדו יעלו ע"ש ולפי"ז י"ל דה"ה לענין לקלוט שלא יפסל בלינה הא במנחות שם קאי לרבא ורבא הא ס"ל בזבחים פ"ז דלינה מועלת בראשו של מזבח היינו דאם ירדו לא יעלו לכך מועיל אם אי אסקי' ע"ג מערכה ומשלה בו האור כ"ד שלא יחול עליו פסול לינה כלל שאפי' ירדו יעלו ועפי"ז יתיישב פירש"י פסחים הנ"ל שכונתו כיון דלד"ה אם עלו לא ירדו א"כ מהני שפיר אם מעלה האימורין בראשו של מזבח בענין שתמשול האור במקצת ויעשו לחמו של מזבח ולא יחול עליהם פסול לינה כלל דבשלמא אם הי' הדין דהלנה בראש המזבח מועיל אפי' לענין שאם עלו ירדו אז לא הי' מועיל הא דמשלה בהן האור במקצת רק לאסוקי חד דרגא שאם עלו לא ירדו אבל לא שלא יחול עליהם פסול לינה כלל שאפי' ירדו יעלו דלאסוקי תרי דרגי אינו מועיל כמ"ש המ"ל הנ"ל ולכך מביא רש"י ז"ל הא דלד"ה אם עלו לא ירדו לכך מועיל לן כשמשלה בהן האור כ"ד שלא תחול עליהם פסול לינה כלל [ואפי' כשמשלה בהן האור מ"מ צריך שילינו בראש המזבח דאי הורידן מעל המזבח ודאי חל עליהן פסול לינה אפי' משלה בהן האור ברובן כדמוכח בזבחים ובכריתות י"ד ע"א וע' תוס' זבחים מ"ב ע"ב ד"ה הקומץ כו' ובמ"ל פ"ג מפסוהמ"ק ה' ט' וע' במשנה רפ"ב דתמיד ובמפרש שם וכ"כ במקור חיים בחידושים על מס' כריתות מאביו הגאון ז"ל להדיא ע"ש] ועשה דעלי' השלם הא ליכא בשליטת האור כ"ד כיון דלענין שיהי' הקטרה הא קיי"ל דל"ה עד שתצית האור ברובו כד' התוס' הנ"ל דה"ה לענין הקטרת אימורין א"כ משמשלה בהן האור כ"ד עדיין לא מתקיים מצות ההקטרה דאינו מתיר עדיין הבשר באכילה וא"כ א"ע בזה אעשה דהשלמה ועפי"ז תתיישב נמי קושי' השני' שהקשו המפורשי' על פירש"י דכיון דהוי לד"ה א"כ באיזה סברא פליג ת"ק על ר"י וס"ל דשאר מחו"כ אינו מביא כפרתו אחר התשבה"ע: ונראה דהנה באמת צריך להבין היכי נוכל למימר הכא דנעשו לחמו של מזבח משמשלה בהן האור במקצת הרי ההקטרה כולה לא תוכל להיות עכשיו משום דיעבור בעשה דהשלמה וא"כ הוי שלא בזמנו והיכי מצינן למימר דנעשו כעת לחמו של מזבח הרי קיי"ל כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנו ומזבח הפנימי קא' בש"ס זבחים כ"ז ע"ב דהוי כ"ש ונמשח ובתוס' שם כתבו דמזבח עדיף מכ"ש בהא דמזבח מקדש פסולין וממיל' למאי דקיי"ל דגם כ"ש מקדש פסולין ליכא עדיפות למזבח על כ"ש וכדחזינן באמת בש"ס זבחים פ"ז ע"א דבעא מיני' ר"ל מר"י כ"ש מהו שיקדש פסולין וא"ל תניתוה כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכלים מקדשין ור"ל דמזה משמע דכ"ש הוי לגמרי דומיא דמזבח ולכך מקדש אפי' פסולין וא"כ הסברא נותנת דאם כ"ש אין מקדש שלא בזמנו ה"ה דאין המזבח קולט שלא בזמנו לענין שיעשה לחמו של מזבח וע' בתוס' זבחים שם לענין לחם הפנים דאם נסדר שלא כהלכתו לא נעשה לחמו של שלחן וא"כ מאי יועיל לן הכא משלה בהן האור הא כיון דכל ההקטרה לא תוכל להיות כעת הוי שלא בזמנו ולא נעשין לחמו של מזבח. אולם י"ל דר"פ לשיטתי' דס"ל בזבחים י"ב ע"א דלילה אין מחוסר זמן א"כ ה"נ כיון דלמחר הי' ראוי להקטרה אפי' לא הי' משלה בהן האור כיון דאם עלו לא ירדו לכך לא הוי השת' שלא בזמנו דלילה אין מחוסר זמן ולפי"ז י"ל דזהו טעם פלוגתתן דת"ק ור"י בנו של ריב"ב דר"י ס"ל לילה ל"ה מחוסר זמן לכך מהני מעלה ומלינה בענין שתמשול האור במקצת ות"ק ס"ל דלילה הוי מחוסר זמן א"כ הוי שלא בזמנו ולא נעשה לחמו של מזבח ולכך אסור להעלותן לכתחלה ולהביאן לידי פסול לאו דלא ילין ומעתה מיושב לנכון קושי' העולם הנ"ל שמקשין דמ"פ והאיכא עולה דילמ' ס"ל לר"ח מעלה ומלינה ורק דלא משני הכי משום פירכת הש"ס והא כל כמה כו' משא"כ בעולה דליכא אכילת בשר שפיר מהני מעלה ומלינה ולהנ"ל יתיישב ע"נ דהנה התוס' ביומא כ"ט ע"א הקשו על הא דקא' בפסחים ע"ג שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם יצא לבית השריפה וא"א ל"ב עקירה פסולו מחמת מאי קא הוי משום דשחטו אחר תמיד של בה"ע כו' והקשו התוס' יעלו וילין אותם בראשו של מזבח ותי' דס"ל כמ"ד לינה מועלת בראשו ש"מ וקשה לפי"ד הנ"ל הא אכתי יוכל להעלותן ע"ג מזבח בענין שתמשול בהן האור במקצת וליכא לאו דלא דנעשו לחמו של מזבח ועשה דהשלמה ליכא דלענין שתהי' הקטרה הא בעינן שתצית האור ברובו כנ"ל ועכצ"ל עפי"מ דא' בנזיר י"ח ע"ב דרב חסדא לא ס"ל הא דלילה אין מחו"ז ע"ש ולפי"ז הא שם ר"ח הוא דמותיב הא דשחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם כו' א"כ לדידי' ליכא למימר דיעלו וילין אותם בראש המזבח בענין שתשלוט האור במקצת ויהי' לחמו של מזבח דכיון דקסבר לילה מחוסר זמן הוי א"כ הוי השתא שלב"ז ולא נעשו לחמו של מזבח כאמור וא"כ לפי"ז ה"נ ל"ל דס"ל לר"ח גבי עולה ההיא שינויא דמעלה ומלינה משום דתיהדר קושיא לדוכתה הא אסור להעלותן לכתחלה ולהביאן לידי פסול לינה למאי דקיי"ל לינה מועלת בראשו של מזבח ואי דיעלו בענין שתמשול בהן האור במקצת ז"א דהא כיון דקסבר לילה הוי מחוסר זמן הא לא נעשה לחמו של מזבח ול"מ משלה בו האור כלל. ועפ"י הצעה זו ממילא מיושב קושי' התוס' בר"ה הנ"ל שהקשו דאמאי קא' דהקלקול הי' בשיר של תמיד הא איכא קלקול גם במוסף משום עשה דהשלמה ולהנ"ל א"ש דהי' יכולין להעלות האימורין ע"ג המזבח עד למחר ואי דתקשי הא קיי"ל לינה מועלת בראש המזבח ואסור להעלותן לכתחלה ולהביא לידי פסול לינה (וע' בס' כפו"ת בקונטרס יום תרועה על ר"ה שתמה על התוס' שם במ"ש למ"ד לינה מועלת מא"ל והלא גם למ"ד לינה מועלת אם הם בראש המזבח מקטר והולך עד לעולם. ובמחכ"ת אין כאן תמי' כלל דהא למ"ד לינה מועלת עכ"פ פסול לינה איכא רק דמקטר והולך מטעם שאם עלו לא ירדו דהמזבח מקדש פסולין אבל עכ"פ חל עלייהו פסול לינה ואם ירדו לא יעלו והיכי נוכל להעלותם לכתחלה ולהביאם לירי פסול לינה ומצאתי במ"ל פ"א ומתו"מ ה"ו שביאר כן להדיא ותמה ע"ד רש"י בפסחים הנ"ל בזה) ז"א דהא יוכל להעלותם בענין שתמשול בהן האור כ"ד ויהי' המזבח קולטן שלא יחול עליהם לאו דלא ילין והקטרה ל"ה עד שתצית האור ברובו כנ"ל ואי דהוי שלא בזמנו ולא נעשו לחמו של מזבח. י"ל דשם אזיל למ"ד לינה אין מחוסר זמן א"כ ל"ה שלא בזמנו כנ"ל. ואחרי הודיע אלקים אותנו כל זאת מיושבים ממילא דברי רבינו הנ"ל דאיהו ז"ל לשיטתי' אזיל דס"ל בפ"ג מה' מחוסרי כפרה ה"ד שהלילה מחוסר זמן היא לכל וא"כ ל"מ לדידי' להעלות האימורין ע"ג המזבח בענין שתמשול בהן האור במקצת דהא לא יהי' לחמו של מזבח מטעם דהוי שלב"ז משום העשה דהשלמה ואין המזבח קולטו כנ"ל ואיהו הא פסק דלילה הוי מחוסר זמן ולכך כתב שפיר רבינו הקלקול של הקרבת המוסף ודוק [וע' ברש"י ז"ל פסחים פ"ח ע"ב ד"ה בתקנתא דרבי' שכ' וז"ל שאין לו תקנה אחרת דהא לא מצי למימר גדי שלו וטלה שלמים ואם טלה א"ל רבי טלה שלו וגדי שלמים כדמפרש לקמן כו' והקשה בשעה"מ פ"ג מה' ק"פ דהא התוס' ביומא כ"ט ע"ב הקשו בברייתא דלקמן גבי ה' שנתערבו עורות פסחיהן דפריך דליתני בשלמים האיך אפשר לאתנויי בשלמים הא איכא איסור דעלי' השלם ותי' דפסח ב' מותר לשוחטו קודם התמיד וא"כ הכא דבפסח ראשון מיירי בלא"ה א"א לאתנויי בשלמים משום איסור דהשלמה ולהנ"ל א"ש דהא אביי שם קא' הולך אצל רועה כו' וא"כ לדידי' שפיר אפשר לאתנויי בשלמים ולהעלות האמורין ולהלינם בראשו של מזבח באופן שתמשול בהן האור כ"ד ונעשו לחמו של מזבח ואי דהוי שלב"ז ז"א דהא אביי בזבחים שם ס"ל לילה ל"ה מח"ז א"כ ל"ה שלב"ז ונעשו לחמו של מזבח וליכא איסור דהשלמה]: וארווחנא בהא לבאר עפ"י הצעתינו דברי הש"ס בזבחים פ"ז ריש ע"א גבי פירשו קודם חצות והחזירו אחר חצות רבה אמר חצות שני עוכלתן ורב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן אמרי בי רב מ"ט דר"ח ומה חצות שאין עושה לינה עושה עיכול עמוד השחר שעושה לינה אינו דין שעושה עיכול וכ' התוס' שם בד"ה מה חצות כו' וז"ל ורבה לטעמי' דאית לי' בסמוך אין לינה מועלת בראשו של מזבח ולית לי' ק"ו דר"ח דאיכא למיפרך מה לחצות שכן עושה עיכול בראשו של מזבח דאם פקע לא יחזיר תאמר בעמוד השחר שאין לינה פוסלת בראשו של מזבח ע"כ וא"כ רב חסדא דאמר האי ק"ו ע"כ אית לי' לינה מועלת בראשו ש"מ וא"כ הי' יכול הש"ס לומר טעם פשוט דלכך ס"ל לר"ח דעמוד השחר עושה עיכול לענין שלא יחזרו אותן שפקעו מע"ג מזבח כיון דס"ל לינה מועלת בראשו ש"מ ואם ירדו