הרי בשמים קכז

לרדותה. ע"כ נלפענ"ד לתרץ בדרך זה דהרי באמת לא התירו לו שם רק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת או לידי חיוב סקילה כמו שמבואר בתשו' בית יוסף חאה"ע ריש דיני כתובה הובא בספר מחזיק ברכה מהגאון רחיד"א ז"ל בא"ח סי' רנ"ד וא"כ נוכל לומר דהאי ברייתא דכבשי עצרת מיירי שטעה וסבור שהוא זבח אחר או ששכח שהוא שבת כבמשנה סוכה מ"א ע"ב לר"י א"כ הוי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה ופטור מחטאת וא"כ דבלא"ה פטור מחטאת שוב ל"ש לומר שהתירו לו לזרוק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת. אמנם אכתי קשה דהרי אי לא נתיר לו לזרוק א"כ יפסל הדם בשקיעת החמה ויפסל הזבח א"כ לא עשה מצוה ויתחייב חטאת וכשיזרוק יפטור מחטאת דצובע אולם ז"א דאפי' אי יפסל הדם בשקה"ח מ"מ לא יפסל הזבח דקיי"ל כלי שרת מקדש פסולין אפי' ליקרב וכמו שפוסק הרמב"ם פ"ג מפסוהמ"ק ומבואר בתוס' מנחות ז' ע"א דהא דא' בפסחים נטמא הדם לא יזרוק וכן בדם פסולין ישפך לאמה וכדומה בכ"ד היי"ד כשעירה אח"כ לכלי חול אבל כשהוא בהכ"ש מקדש אפי' ליקרב ע"ש [ועפי"ז אמרתי לתרץ מה דקשה לכאורה בזבחים כ"ה ובכורות ל"ט שה תמים זכר בן שנה יהי' לכם שיהא תמים בן שנה בשעת שחיטה ומנין הקבלה והולכה והזיי' ת"ל יהי' שיהיו כל הויותיו תם ובן שנה כו' ומא"מ דבשעת שחיטה הוי בן שנה ובשעת קבלה והולכה ב"ש אמר רבא ז"א שעות פוסלות בקדשים וקשה דא"כ ל"ל קרא בערכין י"ח ע"ב שנתו שלו ולא שנתו של מנין עולם תיפוק לי' דאי חשבינן למנין עולם הא לעולם כלתה שנה ביציאת יום ער"ה והאיך משכחת שיהא בשעת שחיטה בן שנה ובשעת זריקה בן ב' שנים וכבר העיר בזה בט"א ר"ה ט' ע"ב ולהאמור יהי' נכון דאצטריך הקרא היכי ששחטו ער"ה וזרקו בליל ר"ה ואי דבלא"ה הא הדם נפסל בשקה"ח ז"א דמשכחת היכי שהדם הוא בכוס ולא עירה אותו לכלי חול א"כ הא כלי שרת מקדש פסולין ולא נפסל מטעם זה מהקרבה] ולפי"ז אפי' אי יפסל הדם בשקה"ח מ"מ יהי' הקרבן כשר והא דפריך בגמ' שם דנימא חטא כדי שתזכה אע"ג דבלא"ה הקרבן כשר היינו משום דאע"ג דכ"ש מקדש פסולין היינו רק לזרוק את הדם ולהקטיר את האמורין אבל הבשר פסול ואינו נאכל כמ"ש בספר טה"ק בזבחים פ"ז ע"ב ע"ש וז"ש רש"י שם בד"ה בשביל שתזכה להקטיר האמורין ותאכל בשר שלכאורה שפת יתר הוא ולדברינו יובן דהקרבן כשר בלא"ה רק שהזכות הוא שתאכל הבשר. ועוד י"ל דכיון דהא דכ"ש מקדש פסולין הוא מטעם אם עלו לא ירדו שפיר פריך דנימא עמוד וחטא בשבות דזריקה כדי שיהי' כשר הקרבן ולא נצטרך לבא לאם עלו לא ירדו וגדולה מזו מצינו במנחות ס"ד ע"א דאפי' לצורך קרבן מן המובחר דחינין שבת ע"ש] והוי שפיר זכות א"כ לפי"ז א"ש מאד דל"ד להא דהתירו לו לרדותה דהתם לא התירו רק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת כנ"ל והכא הא בלא"ה פטור מחטאת משום דהוי טעה בדב"מ כנ"ל ושפיר קא' דלא יזרוק. ולפי"ז מתבארין יפה דברי רש"י הנ"ל שפי' דהאי דאם היתה שבת לא יזרוק קאי אשל"ש ולא אלפ"ז ולאח"ז משום דהוי קשה לי' קושי' התוס' דנימא דהתירו לזרוק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת וע"כ דבלא"ה פטור מחטאת משום דהוי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כנ"ל א"כ התינח בכבשי עצרת ששחטן שלא לשמן ועצרת ושבת הוא דכיון דהוי זמנן בהיל וטרוד במצותן וכיון דטעה וסבור שזבח אחר הוא או ששכח שהוא שבת שפיר הוי טעה בדב"מ משא"כ בלפ"ז או לאח"ז כיון דלאו זמנן היום הרי לא בהיל ול"ש טרוד במצוה כמו במל שלאחר השבת בשבת ולא הי' לו תינוק שזמנו למול בשבת דלכ"ע ל"ה טרוד במצוה והדרק"ל אמאי לא יזרוק כדי שיפטור מחיוב חטאת דצובע כנ"ל וע"כ פי' דקאי רק אשלא לשמן והבן. ולפי הצעה זו אזדא קושי' הצל"ח הנ"ל דהכא במשנתינו לר' יהושע שפיר יוכל לזרוק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת כמו שהתירו לו לרדותה כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת ואי דאף אם לא יזרוק יהי' ג"כ כשר הקרבן ויפטור מחטאת משום דהוי טעה בדב"מ וע"מ כנ"ל ז"א דהא יפסל הדם בשקה"ח ויפסל הזבח ואי דהקרבן יהי' כשר משום דכ"ש מקדש פסולין ז"א דהא הטעם הוא משום דאם עלו לא ירדו והלא מבואר בזבחים פ"ג ע"א ר"פ המזבח מקדש במשנה שם דס"ל לר' יהושע גופי' דרק כל שהוא ראוי לאישים אם עלה לא ירד אבל בדם פסול ירד ע"ש וא"כ אם יפסל הדם יפסל הקרבן כיון דלר"י לשיטתי' לא נוכל למימר בזה כ"ש מקדש פסולין וא"כ ל"ע מצוה ויתחייב חטאת א"כ לדידי' שפיר התירו לו לזרוק כדי שלא יבא לידי חיוב חטאת כמו שהתירו לו לרדותה ול"ק קושי' הצל"ח הנ"ל ודו"ק: ובאופן אחר נלפענ"ד לתרץ דברי רש"י הנ"ל שפי' דהא דאם היתה שבת לא יזרוק קאי רק אשלא לשמן עפי"ד הש"ס פסחים נ"ט ע"ב רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בוקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר עלי' חלבי השלמים עלי' השלם כל הקרבנות כולן הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשניתותרו ופירש"י מקרבנות שנזרק דמן קודם התמיד ולא הספיקו להקריב דכיון דנראה להקרבה קודם לכן על תמיד של שחר הוא מושלם וא"כ קשה לכאורה האיך קא' כאן בכבשי עצרת ואם זרק הורצה ע"מ להקטיר אמורין לערב הרי אסור להקטירן לערב משום עשה דהשלמה כיון דלא הי' נראין להקרבה היום וא"כ ליכא למימר דעל תמיד של שחר הוא מושלם ועכצ"ל דבשלא לשמן הלא היו נראין ועומדין להקרבה היום אם הי' שוחטן לשמן כיון דכבשי עצרת דחיין שבת רק הוא שחטן של"ש ולכך שפיר על תמיד של שחר הוא מושלם והוא כעין סברת התוס' הנ"ל לענין אם שחטן אחר תשבה"ע כיון דאם הי' שחטו קודם התמיד הי' ראוי מיקרי חזי להקרבה אפי' אם שחטו אחר התמיד ולפי"ז שפיר פירש"י ז"ל דההיא בבא דאם היתה שבת לא יזרוק קאי רק אשלא לשמן דבזה שייך שפיר לומר על תמיד של שחר הוא מושלם ומותר להקטיר האמורין לערב משא"כ בלפ"ז או לאח"ז הרי לא היו עומדין כלל להקרבה היום וא"כ הדרק"ל איך נוכל להקטיר האימורין לערב הא קעבר משום עשה דעלי' השלם כפירכת הש"ס הנ"ל וע"כ דקאי רק אשלא לשמן והבן: והנה לכאורה יש להקשות במשנה פסחים הנ"ל דסתם ותני פסח ששחטו של"ש בשבת חייב חטאת דמשמע בכל ענין חייב חטאת לכ"ע הרי גם בפסח משכחת דיפלוג ר"י ויפטור מחטאת כגון ששחטו לשם חולין דמבואר בזבחים מ"ו ע"ב דכשר גם בפסח וחטאת דאין חולין מחללין קדשים רק שאינו מרצה ומיירי שטעה ושכח שהוא שבת כבמשנה סוכה מ"א ע"ב הנ"ל וסבור שמותר לשחוט גם לשם חולין ע' במהרש"א בסוגיין וא"כ הוי גם בפסח טעה בדב"מ ועשה מצוה ואמאי פליגי ר"א ור"י דוקא בשארי קרבנות ולא בפסח ונלפענ"ד ליישב ע"ד החידוד עפ"י קושי' הצל"ח הנ"ל בהא דפטר ר"י הלא קיי"ל דאם היתה שבת לא יזרוק וכיון שלא יזרוק יפסל הדם בשקה"ח ויפסל הזבח א"כ ל"ע מצוה ואמאי פוטר ר"י אולם יש לתרץ עפי"מ שהכריח השאגת ארי' בתשובה סוס"י י"ז מכמה ראיות דלא נפסל הדם משקיעה ואילך אלא בפסח לבד כדי לזרזם בפסח והעמידו רבנן דבריהם במקום כרת ולא בשארי קרבנות ע"ש שהאריך בזה וע' בט"א חגיגה ז' ע"ב ולפי"ז הא בשבת ל"ד ע"ב איפלגי תנאים ואמוראים בשיעור ביה"ש ומסקנת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דשיעור ביה"ש הוי תיכף משתשקע החמה מעל הארץ ע"ש א"כ הא קיי"ל בכ"ד דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש בפרט במקום מצוה [ואף שבמג"א סי' שמ"ב מסתפק אי גם במ"ש ל"ג על שבות בכ"ז מסקנת האחרונים דאף במו"ש ל"ג על שבות ביה"ש] וא"כ בשארי קרבנות ששחטן בשבת לשם פסח יוכל לזרוק בשבת ביה"ש דאז ליכא איסור שבת גבי זריקה רק שהוא שבות והדם עדיין לא נפסל אז בשארי קרבנות עד צה"כ כשיטת התוס' הנ"ל ושפיר כשר הזבח וא"כ התינח בשארי קרבנות ששחטן לשם פסח משא"כ ברישא בפסח ששחטו לשם חולין לא יפלוג ר"י כיון דל"ה עשה מצוה משום דלא יוכל לזרוק הדם ויפסל בשקה"ח ואי דיזרוק ביה"ש כנ"ל ז"א דהא גבי פסח נפסל הדם מתחלת שקיעה כנ"ל [אמנם קשה לפי"ז בהא דפריך בש"ס מנחות הנ"ל גבי כבשי עצרת דיזרוק בשבת כדי שיזכה בקרבן הרי לשיטת התוס' אפשר לזרוק ביה"ש בשאר קרבנות כנ"ל ואולי ברייתא דהתם אתיא כר"י דס"ל בשבת ל"ד ע"ב דשיעור ביה"ש כהרף עין זה נכנס וזה יוצא] אך כ"ז הוא ע"ד החידוד אמנם לקושטא דמילתא אין עיקר לדברים האלה דאם שחט הפסח לשם חולין הא לא נתכוין למצוה ול"ש בכה"ג טעה בדב"מ וצל"ע עוד בזה: והנה בעיקר קושי' הצל"ח הנ"ל שהקשה דהא בשבת לא יזרוק ויפסל בשקה"ח י"ל עד"ז דהנה התוס' בזבחים נ"ו ע"א ד"ה מנין הקשו בהא דקא' התם מנין לדם שנפסל בשקה"ח שנא' ביום הקריבו את זבחו יאכל כו' הניח' למ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח אלא למ"ד מועלת ל"ל קרא בלילה א"י לזרוק דביום צוותו כתי' ולמחר מיפסל בעמוד השחר כאמורין כו' ותי' דשקיעת החמה היינו מתחלת שקיעה ע"ש וא"כ לפי"ז הא דדם נפסל בתחלת שקיעה הוא רק למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח משא"כ אי לינה אינה מועלת שפיר י"ל דדם אינו נפסל רק בצאת הככבים דלפי"ז הא כבר הקשינו דהא ע"כ הא דשאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח מיירי בזמן פסח שהכל שוחטין פסחיהן דאז טרוד ובהיל וא"כ א"י להקטיר האמורין משום העשה דעלי' השלם אך י"ל דמעלה ומלינה בראשו של מזבח כשינויא דר"פ בפסחים נ"ט ע"א ואתיא כמ"ד אין לינה מועלת בראשו ש"מ וא"כ הא לדידי' שפיר י"ל דלא נפסל הדם רק בצאת הככבים וא"כ שפיר יוכל לזרוק הדם ביה"ש שהוא ג' רבעי מיל קודם צה"כ דכל דבר שהוא משום שבת ל"ג עליו ביה"ש וכנ"ל ודוק (ויש לעיין לד' השא"ר הנ"ל בתוס' שבת כ' ע"א ד"ה למשרי שכתבו דהא דקא' ולא עולת חול בשבת ע"כ ממעט אברים ופדרים דחול דשחיטה וזריקה עבר זמנו בשקה"ח ע"ש ולכאורה לד' השא"ר הא י"ל דקאי לאסור הזריקה של עולת חול בשבת היינו בתוספת שבת שהוא מדאוריית' כדכתבו התוס' בכתובות מ"ז ע"א ובכ"ד וע' יומא פ"א ובשאר קרבנות הא לא נפסל הדם עד צה"כ כנ"ל. אמנם באמת הא ע"כ הא דכתבו התוס' וזריקה אגב גררא נקט משום דבזריקה הא ליכא איסור דאוריית' בשבת דאינה אלא שבות]: והנה כאשר בינותי בספרים ראיתי להגאון ר"ע איגר ז"ל בס' דרוש וחידוש שהתפלא ע"ד הרמב"ן ז"ל במלחמות בפ"ג דר"ה בסוגי' דמצ"כ שכ' דשוחט חטאת לשם חולין כשר ועולה לבעלים לשם חובה והוא נגד ש"ס ערוך בזבחים מ"ו ע"ב דמסקינין כשר ואינו מרצה והוא תימה רבה ולחומר הנושא נלפענ"ד ליישב בפשיטות עפי"ד הש"ס זבחים ג' ע"א תו רמי מילת' אחריתי מי אר"י א"ר חטאת ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה ורמינהי כו' קדשים דל חולין מינייהו הו"ל סתמא וסתמא כשרים. ולכאורה יש