הרי בשמים קג

שבה בודאי אינו חייב עד גמר שחיטה שאז בא התיקון א"כ אינן באין כא' ול"ש קלבד"מ א"כ תיהדר קו' לדוכתה כיון דמעל בה נפקא לחולין וא"ח משום שחוטי חוץ וא"ש: ועפי"ז יתיישב לנכון מה שדקדקו המפורשים בסוגיין דאמאי נטר הש"ס עד אחר דמוקי ר"פ בחטאת העוף להקשות מכדי ר"ה כמאן אמרה לשמעתי' כעולא ועולא מעשה כ"ד קא' אטו לא ידע מעיקר' דעולא אסר כל דהו ולמה התחיל להקשות כיון ששחט בה סימן א' אסרה ולהנ"ל יהי' נכון מאד דהא באמת נוכל להקשות עדיין דילמ' מיירי בשוחט ע"מ לזרוק דמה לע"א ולא נאסר רק בגמר שחיטה משום דאין פיגול בחצי מתיר ואי דתקשי א"כ מעל ונפק' לחולין כנ"ל ז"א דאכתי נוכל לומר דאתיא כר"מ דס"ל בקידושין נ"ד הקדש במזיד מתחלל בשוגג אינו מתחלל והכא כיון דמיירי בשוגג לא נפק' לחולין וגם לר"מ הא אין מעילה אלא באכילה ולא בהוצאה מרשות לרשות. אך באמת לק"מ דאי אתיא כר"מ בלא"ה לא קשה הקושי' הנ"ל משום דאיהו הא ס"ל יש פיגול בחצי מתיר ולפי"ז לא הו"מ להקשות בתחלה דכיון דעולא מעשה כ"ד קא' כיון ששחט מיד אסרה דהוי מצינן שפיר למימר דמיירי כששוחט ע"מ לזרוק דמה לע"ז ואי דא"כ יהי' קשה הא מעל ונפק' לחולין כנ"ל ז"א דנוקמי כר"מ דלא מתחלל אליב' וא' דאיהו הא ס"ל יש פיגול בחצי מתיר ז"א דהא כתבו התוס' פסחים ס"ב ע"ב ד"ה ערלים ובזבחים ל' ע"א דאפי' ר"מ דס"ל מפגלין בחצי מתיר מ"מ מודה בחצי סי' דל"ה פיגול משום דעכ"פ דבר המסויים ושלם בעינן ע"ש וא"כ כי הוי פריך כיון ששחט בה כ"ד אסרה שפיר הו"מ לאוקמי כר"מ וא' דהא ס"ל יש פיגול בחצי מתיר אא דבחצי סי' הא מודה ר"מ משא"כ לאחר דמוקי ר"פ בחטאת העוף פריך שפיר הא במעשה כ"ד אסרה ואי דנוקמי בשוחט ע"מ לזרוק וכנ"ל ז"א דהתינח בבהמה שפיר נוכל למילף דמחשבינן מעבודה לעבודה חוץ מפנים משא"כ בעוף הא בפנים ליכ' שחיבה רק מליקה ועם המפרקת ואיך נוכל למילף דמחשבין בשחיטת עוף מעבודה לעבודה כיון דליכ' דכוותה בפנים ופריך שפיר והא עולא מעשה כ"ד קא' ודוק כי נכון הא ע"ד החידוד: עתה נבא למה שהקשית בביצה ג' ע"ב מיתבי א' ביצה שנולדה בשבת וא' ביצה שנולדה ביו"ט אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה כו' וספיקה אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורים בשלמ' לרבה דא' משום הכנה הוי סד"א לחומר' אלא לר"י ור"י דאמרי משום גזירה סד"ר הוא וכל סד"ר לקולא וכ' במהרש"א בשם הת"י וז"ל אבל לר"נ לא פריך דמוקצה חמירא והוי כעין דאוריית' והקשית לפי"ז מאי מקשה אליב' דר"י ור"י דילמ' ר"י ור"י נמי מוקי הבריית' בתרנגולת העומרת לגדל ביצים ומשום מוקצה ורק דמתניתין מוקי משום גזירה ולא משום מוקצה כדא' התם כולהו כר"נ לא אמרי כי קושיין דלפלגי בתרנגולת גופה אבל הבריית' שפיר מוקי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה וספיקה אסורה דחמירא כעין דאוריית' והכא לא תקשי דליתני בתרנגולת גופה דהא מבואר ביו"ד סי' ט"ז גבי או"ב בשחט אמה א' בתה ונתערבה השני' באחרות וצריך לשחוט באותו היום כיצד תקנתן נכבבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש א"כ חזינן דאף דשיל"מ אמרינן כל דפריש מרובא פריש וא"כ לא הו"מ למנקט האי דינא בתרנגולת גופה דא"כ אמאי אם נתערבה באלף כולן אסורות דמשמע דס"ל תקנה ובתרנגולת שנתערבה באחרים שפיר איכ' תקנה ע"י נכבשינהו דניידי כי' טכ"ק. הנה לא נעלם ממך שכבר הקשה בב"ח רק איהו כ' דבברית' ליכא למיפרך דליתני בתרנגולת שהרי רצה להשמיענו שהטלטול אפי' לצורך גופו אסור שבזה חמור יותר מכלי שמלאכתו לאיסור וזה ל"ש רק בביצה ועוד דבעי למיתני נתערבה באלף כולן אסורות משום דשיל"מ ובתרנגולת בלא"ה אינה בטילה משום דבע"ח חשיבי וכן הרגיש בזה הפנ"י אך אתה הוספת דמטעם זה ל"ש למיפרך בבריית' ליתנ' בתרנגולת כיון דאיכ' תקנת' דנכבשינהו דניידי כו'. והנה בצל"ח הקשה באמת שם ד' ע"ב בבי זימן ב' ומצא ג' אסורין ממ"נ אי אחריני נינהו הא אחריני נינהו ואי לא אחריני נינהו הא איכא חד דמערב בהו והקשה נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש ותי' דאסור ביו"ט משום דהוי כמתקן כמ"ש המג"א גבי ביטול איסור ביו"ט וכן הקשה בשעה"מ פ"ב מה' יו"כ בשם מהר"י אשכנזי ותי' כן א"כ גם הכא נוכל למימר הכי. אך התם אמרתי ליישב קושייתם דהא באמת אית לן לספוקי גם בהא דדילמ' כולהו אחריני נינהו וא"כ הוי על כל א' ס"ס לאיסור' חדא דילמ' כולהי אחריני נינהו ול"ל מרובא פריש ואת"ל דלאו כולהי אחריני נינהו דילמ' זה הוא הא' שלא הוזמן ובכה"ג דאיכ' ס"ס לאיסור' ל"א מרובא קא פריש כיון דגם ס"ס הוא מטעם רוב אמנם לכאורה זה ליתא דהרי כמו דבס"ס להיתרא קיי"ל דבעינן שיהי' ספק א' מתיר יותר מחבירו כן בס"ס לאיסור' בעינן שיהי' ספק א' אוסר יותר מחבירו והכא הלא בב' הספיקות האיסור רק מטעם מוקצה א"כ ל"ה ס"ס. אולם הדבר נכון דהרי באמת הקשו התוס' התם על הא דקא' איכ' חד דמערב בהו ליבטל ברובא ותי' בתי' הב' דהו"ל דשיל"מ דאפי' באלף ל"ב [והתי' הא' דבע"ח ל"ב אינו לר"פ בפ' כל הזבחים שנתערבו דמשני התם האי תנא דליטרא קציעות הוא ור"א משני בע"ח חשיבי ול"ב א"כ ע"כ ס"ל לר"פ דגם בע"ח בטילי ולכך כ' התי' הב' משום דשיל"מ] וא"כ הא חידש לן הצל"ח בחידושיו בפסחים ובביצה דדשיל"מ ל"ש רק לענין איסור אכילה ולא לגבי' אי' טלטול כיון דל"ש עד שתטלטלנה באיסור תטלטלנה בהיתר כיון דמפסיד עכ"פ הטלטול של היום משום דיכול לטלטל היום ומחר וא"כ לפי"ז בהך צד דמספקינן דלאו כולהי אחריני נינהו רק שמא. זהו הא' שלא הוזמן עכ"פ בטלטול מותר כיון דלענין זה שייך שפיר לומר שבטל ברוב משום דלענין טלטול ל"ש דשיל"מ משא"כ בהך צד דמספקינן דילמ' כולה' אחריני נינהו א"כ גם בטלטול אסור וא"כ ספק א' אוסר יותר מחבירו והוי שפיר ס"ס לאיסור' ולכך ל"א כל דפריש מרובא פריש והבן: והנה בפשיטות אפשר לומר בישוב קושייתך אף לפי"מ שהבינו הפנ"י והצל"ח לפי"מ דאמרינן שם לעיל מיני' דאף ר' יוחנן סבר גזירה משום משקין שזבו ובשבת ס"פ מי שהחשיך הא קא' דר"י ל"ל מוקצה ביו"ט וכ"כ הרמב"ן במלחמת בסוגי' דאפרוח וע' בתוס' שם וא"כ אכתי תקשי לדידי' הבריית' הלזו וכן מוכרחין אנו לומר בהא דקפריך אלא למ"ד את שדרכו למנות שנינו מא"ל ולכאורה צריך להבין דילמ' ר"י ור"י אית להו כל שדרכו למנות אבל אי הקושי' קאי לר' יוחנן ניחא דהא איהו גופי' ס"ל ביבמות פ"ב את שדרכו לימנות ומה שנלפענ"ד בישוב קושי' הת"י הנ"ל דאמאי לא פריך לר"נ. ע"ד הפלפול הוא דהנה לכאורה קשה מ"פ הש"ס לר"י ור"י דאמרי משום גזירה סד"ר הוא סד"ר לקולא דילמ' מיירי הא דספיקה אסורה כשהיו שתי ביצים א' ודאי נולדה ביו"ט וא' ודאי נולדה בחול וא"י איזו היא ואיכא על כל א' ספק דילמ' זו היא שנולדה בי"ט והא כ' הש"ך ביו"ד סי' ק"י דבאתחזק איסור' גם סד"ר לחומר' וא"כ בכה"ג הוי אתחזק איסור' ולכך אפילו לר"י ור"י אסורה אולם לק"מ דהא קתני אח"כ ואם נתערבה באלף כולן אסורות וא"כ ל"ל למיתני וספיקה אסורה בתערובת חד בחד כיון דקתני דאפי' נתערבה באלף כולן אסורות. אמנם עדיין קשה לכאורה עפי"מ דמבואר בבכורות כ"ג ע"א לענין אם נתערבה נבילה בשחוטה ויש בשחוטה כדי לבטל הנבילה אף דיצא מכלל איסור ומותר באכילה לענין מגע מ"מ לענין טומאת משא עדיין שם איסור עליו כיון ש"מ הוא נושא הנבילה כמו שהי' בתחלה דדוק' לענין אכילה בטל כיון שנתערב בהיתר ויש שיעור לבטל האיסור וכל מה שהוא אוכל אין עליו שם איסור כלל כיון שבטל במיעוטו אבל לגבי טומאת משא מה לי אם נושא הנבילה לבדה או אם היא מעורב בהיתר ע"ש וע' ביש"ש פ"ק דביצה סי' ז' וע' מג"א רס"י תמ"ב ובפמ"ג בפתיחה שם ולפי"ז נוכל לומר דהא דקתני ואם נתערבה באלף כולן אסורות אין הטעם משום דשיל"מ דנוכל לומר דבאמת ל"מ דשיל"מ בדרבנן וכדס"ל באמת לרב פפא וכן מוכרחין לומר ע"כ לפי טעם הר"ן בדשיל"מ משום דהוי מב"מ ובתוס' חולין צ"ט ע"ב מבואר דבדרבנן גם ר"י מודה דמב"מ בטל והא דנתערבה באלף כולן אסורות הכונה דאסור לטלטלם כולן כא' כיון דלענין טלטול ל"ש ביטול כמו לענין משא משום דמ"מ הוא מטלטל המוקצה ומה לנו אם נושא הביצה שנולדה ביו"ט בפ"ע או כשהיא מעורבת בשאר ביצים והא דספיקה אסורה היא בכה"ג שהיו שני ביצים וא' מהן נולדה ביו"ט ואשמעינן דבחד בחד אפי' כ"א מהן בפ"ע אסורה בטלטול כיון דאתחזק איסורא: אמנם נלפענ"ד עפימ"ש הרא"ש בחולין פג"ה סי' ל"ח לענין היכי שנתבטל חד בתרי מותר לאכלם כא' והקשה שם מש"ס בכורות הנ"ל דא' דלטומאת משא ל"ב וכת' לחלק דהתם הוי ב' איסורים נפרדים אכילה וטומאה לכך אמרינן לענין אכילה בטל ולא לטומאת משא אבל כאן שאינו רק איסור אכילה כיון דבטיל בטיל לגמרי כיון דתליא זב"ז ע"ש. והנה לכאורה צריך להבין לפי"ד התוס' בשבת מ"ה ע"ב שכ' דלמ"ד גזירה משום משקין שזבו אין לאסור רק באכילה ולא בטלטול ע"ש א"כ אמאי אצטריך הש"ס להקשות לר"י ור"י מסיפא דספקה אסורה הו"ל למיפרך מרישא דקתני אין מטלטלין כו' ולדידהו הא מותר בטלטול אולם באמת הוא נכון דעד כאן לא כ' התוס' שם דמותר בטלטול לדידהו רק לר"ש דל"ל מוקצה אבל אי אית לן מוקצה הא ממילא כיון שאסור באכילה משום גזירת פירות הנושרין או משקין שזבו הא ממילא אסור ג"כ בטלטול דכל דבר האסור באכילה מוקצה הוא וכ"כ בצל"ח וע' ברא"ש סוף ביצה שמבואר בדבריו הכי [ע' כרו"פ סי' ק"ב] ולפי"ז יתיישב שפיר דהכי פריך הש"ס ספיקא דרבנן הוא ואי דמיירי בשני ביצים והוי אתחזק איסורא כנ"ל ז"א דל"ל למיתני הא הרי קתני בסיפא דאפי' נתערבה באלף כולן אסורות ומכ"ש חד בחד ואי דבסיפא מיירי לענין לטלטלם כולן כא' לענין זה ל"ש ביטול דלגבי משא ל"ב כנ"ל ז"א דהא לר"י ור"י מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה ובאמת אינה מוקצה ורק משום גזירה אסור ואינו אסור אלא באכילה כד' התוס' הנ"ל אלא משום שאסור באכילה הויא עי"ז מוקצה ואסורה גם בטלטול א"כ תלוי איסור הטלטול באיסור אכילה והוי כמו לענין לאכלם כא' שכ' הרא"ש הנ"ל דהוי דבר א' כיון דתלי' זב"ז וכיון דבטל לגמרי בטל וע"כ דמיירי לענין דשיל"מ ואסורה כל ביצה בפ"ע לטלטל וא"כ לא נוכל לומר דהא דספיקה אסורה מיירי בב' ביצים וכנ"ל כיון דקתני אח"כ דאפי' נתערבה באלף כולן אסורות מכ"ש חד בחד כנ"ל וע"כ דמיירי בביצה א' ס' יו"ט ס' חול א"כ הו"ל סד"ר וכל סד"ר לקולא והשת' מיושב שפיר קושי' הת"י הנ"ל דהתינח לר"י ור"י א"א לאוקמי בכה"ג משא"כ לר"נ הא מיירי בתרנגולת העומדת לקבל ביצים והוי איסור אכילה וטלטול ב' איסורים נפרדים א"כ שפיר