זוהר הרקיע, מצוות עשה פ

ועיר כי תסגר. אבניה תגר. ותת נבלה לגר. ומכור לנכרים:

ובמלחמת הרשות אם לא תשלים אבל תסגר מפנינו לבוא במצור נצטוינו להרוג הזכרים ולהחיות הנשים והטף שנא' והכית את כל זכורה לפי חרב, ואמר אבניה תגר הוא כענין והגרתי לגי אבניה. והמשורר ז"ל לא פירש לגי ולא לזולתו שלא לדחוק שירו והרמב"ן ז"ל יש לו בענין זה שתי מצות אחרות נכנסות לו במנין המצות הא' היא שנצטוינו כשנצור על עיר להניח אחת מן הרוחות שאם ירצו לברוח ימצאו דרך לנוס משם והוציא זה ממה שכתוב ויצבאו על מדין כאשר צוה יי' את משה הקיפוה משלש רוחות ר' נתן אומר נתן להם רוח רביעית והרב ז"ל הודה למצוה זו בחבורו הגדול בהלכות מלכים ומלחמותיהם אבל בספר המצות לא כתבה וגם שם לא עשאה מצוה מיוחדת ולא כללה בכלל מצות מלחמת הרשות והשנית היא שנצטוינו כשנצור על עיר לאכול מן האילנות שבגבולה כל ימי המצור ואם נכרות אותם לבטלם דרך השחתה נעבור על עשה מוסף על הלאו המפורש בו וכן אמרו ז"ל בספרי כי ממנו תאכל [מצות עשה] ואותו לא תכרות מצות לא תעשה והרז"ל לא מנה גם את זו:

ותת נבלה לגר ומכור לכותי. אין בזה מצוה כלל אלא להקדים נתינה לגר למכירה לכותי: