זוהר הרקיע, מצוות עשה סז

וטהרת הדוות. במימי המקוות. ופר בא על מצות. ופר הכפורים:

כבר כתב למעלה ולטבול נפרשים בעתים נגזרים. וזכרו הנה טהרת הדוות שהם הנדות הוא פרט אחד מפרטי הכלל ההוא ולא ימנו הפרטים לעולם כמו שהוא נודע מהשרשים ואמרו במימי המקוות שאין נדה צריכה לטבול במים חיים כזב אבל מי מקוה כשרים לה כמו שהוא מפורש בא' ממגלה ובמס' מקואות. וספר המצות קטן הוסיף כאן מצוה בענין נדה והוא לפרוש באבר מת למי שהיה משמש עם הטהורה וראתה דם. ואמר ז"ל שהוא עשה שבנדה כמוזכר בשני משבועות (י"ת ב'). והפסוק הנאמר בזה ותהי נדתה עליו אפי' בשעת נדתה תהא עליו:

ופר בא על מצות שאם סנהדרין התירו דבר שחייבין על זדונו כרת וטעו בהוראה ועשו צבור על פיהם חייבין להביא פר לחטאת ונקרא פר בא על מצות שנ' ועשו א' מכל מצות יי' אשר לא תעשינה והוא בא במנין:

ופר הכפורים הפר הזה עם שאר העבודות הנעשות בי"ה אינם נמנות אלא מצוה אחת והביא הרז"ל ראיה לזה אמרם במס' יומא כל מעשה י"ה האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום: