זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה עג

ובדבר לא תכחשו. מאד חקרו ודרשו. ובדבר לא תנחשו. כנאלחים סרים:

אזהרת לא תכחשו היא שלא לכפור בממון שיש לחבירו בידו בין בפקדון בין בהלואה ואמר בספרא לפי שנאמר וכחש בה ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מנין ת"ל לא תכחשו ואזהרה זו היא שלא לכחש בבית דין ואעפ"י שלא נשבע עובר בלאו ועל כן אמרו בפ"ק ממציעא הכופר בפקדון פסול לעדות. והוא מפני שעבר על לאו זה. ומה שאמר מאד חקרו ודרשו היא להזהיר הדיינים שיזהרו מהרמאין שלא יכפרו וישבעו בערמה כמו שהזכירו בקניא דרבא. על כן אנו משביעין לדעת המקום ב"ה ועל דעת בית דין:

ובדבר לא תנחשו, ענין הנחש הוא מה שפי' בספרי כגון האומר פתי נפל מפי נפל מקלי מידי עבר נחש מימיני שועל משמאלי. וכן בספרא אמר כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים, ויש בזה ענין מותר והוא מה שאמר בפ' גיד הנשה בית תינוק ואשה אע"פ שאין נחש יש סימן והוא דאתחזק תלתא זמני וכן אמרו רב בדיק במברא ר' יוחנן בדיק בינוקא וכן במגלה אמרו קל גברא במתא וקל אתתא בדברא והוא דאמר הן הן והוא דאמר לאו לאו וענין כל זה הוא שאם עושה אותן לסימן כמו יונתן ואליעזר עבד אברהם הוא מותר. וכן הוא אומר בשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תחרץ ואם סומך עליהם ומכוין מעשיו על ידי נחוש אסור: ומה שאמר כנאלחים סרים הוא לומר שאין מעשים אלו אלא מעשה הנאלחים והנתעבים והנבאשים מענין הכל סר יחדיו נאלחו או שהם נוטים וסרים מן הדרך כי כן כתיב כי הגוים אשר ה' אלקיך מוריש אותם מפניך אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו וגו' תמים תהיה וגו' ובאותה פרשה כתיב לא ימצא בך וגו' מעונן ומנחש וגו' וכן כתב לא תנחשו ולא תעוננו: