זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה סט

ולא תעלו לחמי. ולא תסכו לשמי. במזבח פנימי. אשר לפני עפרים:

הרמב"ם ז"ל מנה לאו אחד לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו. כלומר על מזבח הזהב הנקרא מזבח פנימי והוא מזבח הקטרת. ואני תמה למה לא נמנה לא תעלו אחד ולא תסכו אחד שענין עלייה אינו ענין הנסוך. וכבר מנינו לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה בשתים ולמה לא נמנה זו בשתים ולא כתב הרז"ל סמך ללאו זה לא מהתלמוד ולא מהכריתות. וראיתי לרב ר' לוי בן גרשום ז"ל בפי' התורה שלו שסבר כזה שראוי למנותן שני לאוין. ויראה ששניהם לתשלום הענין הם באים כלאוי שעטנז ודומיהם. ומה שכתב לפני עפרים הם שני בדי הארון שהם בולטים בפרכת כשני דדי אשה כמו שהזכירו בגמ' יומא וסמכו אותו למה שכתוב שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה: