זקן אהרן חלק ב צז

אותן הבתולות הזוכות להסתופף בבתי ה' ובחצרות אלקינו יפריחו ואין להקב"ה בעולמו כעת אלא ד' אמות של בית יעקב אשר שם רוח הקדושה שורר, ורק כל באיה לא ישובון עוד לתרבות רעה חלילה, א"כ לו נניח שנמצא שם קצת למודים שאינן קדש כ"כ, ועיקרן הם לצורך חולין, יפוי ושכליל, אבל כלום יוכל לצאת תקלה מחולין כאלו שנעשו רק על טהרת הקדש, והלא כלל הוא בידנו בכל מקום וחשש סכנה דשומר מצוה לא ידע דבר רע ואין תקלה יוצאת מזה. וראה דבר נפלא שכתב בשלטי הגבורים פ"ק דע"ז דמותר ללמד לעכו"ם נביאים וכתובים כדי שיראו בהן הנחמות והתשועות וע"י כן אפשר שידבק בתורת ישראל ע"ש, והדברים ק"ו, השתא האם דלימוד תורה לעכו"ם אסור מדאורייתא וכמ"ש לעיל, וגם הספק שמא עי"ז ידבק בד', ג"כ אין זה הצלחה גדולה לעם הישראלי, דקשים גרים לישראל ואפ"ה התירו ללמדם שמא יוגרם עי"ז שיודבק בד'. כ"ש בנות ישראל שכבר עומדים בחיובם בשמירת התורה, ולכן אפי' לימוד כזה שמצד עצמו אין בו תועלת גדול כ"כ, אבל עכ"פ כיון שהוא גורם שעי"ז יתוספו ספסלי ויתרבו המבקרות בבתי הספר וינצלו מזרם הכפירה המנשב ברחוב, ודאי דחיוב גדול יש ללמדן, ועיין בנחלת שבעה סי' פ"ג שבשביל להציל נפש אחת מחשש שמד חלילה, לא רק רשאים אלא כופין לחלל שבת גם באיסורי דאורייתא וכההיא דמי שחציו עבד וחציו ב"ת דכופין את רבו לשחררו, ואפי' משום ספק חשש שמד מחויב לעבור כל האיסורים בשביל להציל, וכמו בחולה במחלת הגוף דאמרי מוטב שיחלל שבת אחת ואל יחלל שבתות הרבה, ואפי' רבים יכולים לחלל שבת בשביל חולה אחד, ואם בחיי הגוף כ"כ, כ"ש בשביל חיי הנפש דאם ימות מיתה רוחניית הוי מיתה נצחית לא כ"ש, ובהיות שלעינינו ע"י בתי ספר של בנות יעקב כבר ניצולו כמה עשיריות אלפי נפשות ממיתה נצחיית, כמה מהחיוב לפני כל ישראל לטרוח ולסייע בהקמת בתי ספר הללו, ולו אפי' היה בזה נדנוד איסור כלום אפשר להתחשב בשעה כזאת שעלינו להציל בנותינו משמד ומיתה רוחניית חלילה שכל התורה נדחית בשביל הצלה כזאת, ובשגם שאין כאן איסור מעיקרו דמחויבות ללמוד דינים הצריכים להם וכמו שבארתי: ואחרי כל האמור בנוגע לשאלה דשאילנא מכת"ר אם אפשר לשנות ממעות ת"ת לצורך בית יעקב ואם יש בזה הורדה מקדושה, נפתרת כמו מאליה, חלילה גם לחשוב כי יש בזה הורדת הקדושה, ולואי שיהיה בבתי הת"ת לזכרים קדושה ורוח טהרה כמו בבתי ספר לבנות, ואוי לי אם אומר כי בבתי התלמוד תורה יחסר הסדר וההשגחה על הילדים שיקיימו מצות התורה בפועל ורק הבנות זכו לזה בדורנו שמייסדים עבורן בתי ספר כאלו אשר רוח הקדושה שורר שם ומקבלות תורה ויר"ש ממורות מלומדות ומחונכות בקדש. אשר מוכרחים אנו לעורר על האמת המר הזה כי בתי הת"ת לא הגיעו בסדורן ושכלולן כמו בתי הבית יעקב. והנה בהקדמת הסמ"ק כתב בשם הר"י מקורביל בזה"ל דהלימוד והדקדוק לנשים במצות הנהוגות תועיל כאשר יועיל עסק התלמוד לאנשים ע"ש, ונמצא לפי"ז דהורדה מקדושה ודאי שאינו. דקדושת בית יעקב ודאי לא גרע מת"ת, דזהו גופא ת"ת ממש, דמצות ת"ת מוסב גם על נשים. ונהפוך הוא דלפינינו שהבית יעקב תעמוד במדרגה יותר גבוה בסדורה וחינוכה, ולכן חלילה להעלות על הדעת כי קדושת בית יעקב גריעא מקדושת ת"ת, ועדיפא מזה אני אומר כי אפי' אם ימצא מתעקש ויאמר שלימוד הבנות אין קדושתן חמורה כמו לימוד הבנים שהם יהיו האמות של דור הבא, ואותן הבנות ההולכות לרעות בשדה אחר, הלהן תשברנה ער אשר המה יגדלו בניהן לתורה, בודאי לא, על חייהן אינן חסות, כ"ש שלא יחוסו על בניהן. ורק אותן האמהות אשר נתחנכו בבית יעקב, עליהן נשימה תקותנו שהם ורק הם יהיו אמהות כשירות לגדל בניהן לת"ת, וא"כ אפי' אם למודן עצמן אין לו ערך ומדרגה שוה למעלת ומדרגת הלימוד של הנערים בת"ת, אבל זה ודאי שהן הגורמות לתורה של בניהן אחריהן, וגורם לת"ת דינו ומעלתו שוה לת"ת עצמה. וכמ"ש בפ"ת יו"ד סי' רנ"ט בשם הר הכרמל בנידון דנשאל שם אם רשאי הגבאי ליקח ממעות ת"ח לעשות מלבוש לנער אחד שאין לו במה להתכסות כדי לילך לבית רבו ללמוד וכתב דשרי דהלבשה זו עצמה מיקרי ת"ת כיון דגורם לה ואם לא הלבישה לא יתקיים ת"ת בנער זה ע"ש. בהא נחיתנא ובהא סליקנא, כי לא רק מותר אלא מצוה יש בזה ואין שום הורדה מקדושה למי שיתן לצורך בית יעקב, ובשגם בשעה שהת"ת תוכל להתקיים בלא המעות הללו. תחזקנה ידי העוזרים להרביץ בתי ספר בית יעקב ובזכות נשים צדקניות נגאלנו בגאולה ראשונה וגם עתה נקוה כי בזכותן יבוא תשיח צדקנו, ונזכה לבנין עירנו, דביר בית תפארתנו, במהרה בימנו: כנפש ידידו עוז המברכו בברכת אהרן וואלקין. סימן סז ב"ה יום ד' ג' חשון תרצ"ו פינסק. כבוד ידידי הרב וכו' מהור"ר שמואל מאיר הכהן האללענדער שליט"א רב בק"ק טשערבאוויץ רומיני'. ע"ד שאלתו בעיר קאמפיע טירוע שזה עשרים שנה שקבע שם ישיבתו הרה"ג ר' יקותיאל יהודה בעהמ"ח שו"ת תורת יקותיאל ומשמש שם ברבנות להורות ולדון וגם תופס ישיבה. ורק רב הגלילי יבוא שמה שני פעמים בשנה לדרוש דרשות ועי"ז נקרא רב הגלילי בשם רב אב"ד דעיר קאמפיע ג"כ, ואמנם רק בשם ותואר אב"ד הוא דזכי בעיר הזאת אבל הנאה וזכות ממון לא היה לו כלל באשר מעולם לא קיבל שום פרס מקהלה זאת בהיות שיש לה לעיר קאמפיע קהלה ושטאטוטין מיוחדים ולא נשתעבדו בשום דבר לקהלה דעיר הגדולה הסמוכה לה, וכעת כאשר עיר קאמפיע נתגדלה ונתרבתה באוכלסין עלה בדעתם ליקח להם רב מיוחד ולעטרו בתואר אב"ד ולהדוף את רב הגלילי מנשיאותו שהחזיק אצלם זה רבות בשנים לבוא ולדרוש שם שני שבתות בשנה ולהקרא בתור אב"ד גם בעירם וכתבו וחתמו כתב רבנות בעד הרב ר' יקותיאל הנ"ל היושב אצלם זה שנים הרבה ומסרו לו כל הכיבודים והכנסות השייך לרב רק לו לבדו ורק הוא יהא נקרא מעתה האב"ד שלהם ולא רב הגלילי כאשר היה עד עתה ועל הכתב חתמו רוב פורעי מס הקהלה ואנשי הכפרים השייכים לקהלה זאת. וכשמוע זה רב הגלילי הרים קול צוותה על העול שנעשה לו ועל כבודו כי שודד מאתו ולהדוף אותו מנשיאותו אשר החזיק עד עתה גם בהסכמת אנשי עיר קאמפיע, ומחאתו הועילה אמנם עד שנתרצו להשוות ולהתפשר עמו באופן כזה שכל