זקן אהרן חלק ב סט

סובר דבהכנסת העד לעמק לחוד מבלי שיסבב אותו הנה והנה לכל הצדדים נמי סגי להזדעזעות פי המקור וגם בבדיקה זאת יפתח המקור אם אך נמצא בו איזה טפה ובזה פליגי המצריכים בדיקת חוס"ד סברי דבעי' בדיקה יותר יפה גם בחורין וסדקים, דעי"ז בטוחים אנו יותר שכיון שמסבב עד הבדיקה לכל צד ודאי שיתרגש המקור, וראב"ד סובר דמיד כשירגיש המקור שבא סביבו גוף זר והוא עד הבדיקה יתרגש מיד ויזדעזע גם בלי סבוב אותו שבצדדין ולכן לא מצריך סבוב לחורין וסדקים, והא דמצריך לטהרות חוס"ד התם הוי ענין בדיקה אחרת לגמרי, התם הוי לגוף הדם דחיישי' שמא נמצא טפה שיצאה כבר מוסתר בתוך איזה חור ומשו"ה ודאי דבעינן לקנח מכל הצדדים, אבל בדיקה לבעלה דלגוף הטפה לא חיישי' רק לזעזוע המקור אנו צריכין ולזה סגי בלא חוס"ד והמחמירין סברי דגם להתרגשות המקור בעינן בדיקה יתירה כחוס"ד דרק ע"י סבוב העד בבית החיצון מכל צד יתרגש המקור ודו"ק היטב: הבט וראה מה צדק אפוא הרמב"ן בפשרתו ומה עמקו דבריו אשר רק לבדיקה דפסיקת טהרה הצריך בחורין וסדקים אבל לשאר בדיקות ז' נקיים סגי בלא זה, דהיינו משום דסובר נמי בטעם בדיקה לבעלה לא מפני חשש גוף הדם שמא העמידוהו כותלי בית הרחם באיזה חור וסדק, אלא כטעם שלי מפני שחוששין לשמא נשתייר טפה במקור גופא והבדיקה לא באה כ"א לזעזע המקור שיוציא מה שנשתייר בתוכו מראיה הקודמת וחשש זה לא שייך כ"א בבדיקה דפסיקת טהרה, ולכן בבדיקה זאת מצריך חורין וסדקין משום דסובר בזה כהמחמירין דלצורך הזעזעת והתרגשות המקור נצרך בדיקה יפה גם בחורין וסדקין, אבל אם בדיקה זאת דפסיקת טהרה היתה גם בחורין וסדקין ואפ"ה נמצאת נקיה, א"כ ידעינן בבירור שנפסק מעינה לגמרי, דאס נשתייר בתוכו דבר מה היה פולט בבדיקה זאת, ואחרי שנתברר שנפסק מעינה יצתה מחזקת טומאתה, אבל בדיקות של ז' נקיים א"צ תו לבדיקת חוס"ד, דהתם הוי טעם הבדיקה לא משום חשש שמא ראתה ולא הרגישה, דלזה לא חיישינן, אלא שהבדיקה בכל ז' נקיים הוא גזיה"כ שתבתון ותראה בתוך הז' ימים שהיא נקיה מדם וכמ"ש הפוסקים ולזה סגי אם תבדק בעומק לחוד בלי חוס"ד, והדברים מאירים בעזה"י, ומיושב מאוד שיטת הראב"ד דמחמיר לטהרות יותר מלבעלה וגם שיטת הרמב"ן במה שמצריך בדיקת חוס"ד רק לפסיקת טהרה ולא לבדיקת ג' נקיים, ואחרי כל האמור הלא יראה כ"ת בעיניו שנפל לגמרי החשש שלו ושל המלבו"ט שזכרתי וכי עינה וידה באותו מקום לדעת היכן הוא החורין והסדקין ולאן הן נוטים וכמה מספרן ואם קינחה היטב, דהא תינח אם תכלית הבדיקה היה כדי למצוא לטפה המוסתרה היה באמת מקום גדול לחשוש כזה, אבל לפמ"ש דלטפה שכבר יצאה ממקור אף אם באמת נמצאת באיזה חור לא חיישינן לה לבעלה, ותכלית הבדיקה הוא רק כדי לזעזע המקור שיפליט לטפה שנשתייר בתוכו א"כ מה צורך לידע החורין והסדקין היכן הם, צריכים אנו לבדוק רק בדיקה יפה להכניס לעד הבדיקה ולסבבו לכל צד הנה והנה שעי"ז ודאי ובטוח שבאם נשתייר עוד טפה יפלטנו השתא קודם פסיקת הטהרה, ומה שאמרו לשון חורין וסדקין, לשון נקיה דברו וכמ"ש בס' ישועות מלכו סי' כ"ח דלשון חורין וסדקין לאו דוקא אלא שבלשון נקיה דברו ע"ש, ולא צריכין אלא סבוב עם עד הבדיקה הנה והנה לכל צד, וזהו כוונת חורין וסדקין שאמרו ודו"ק היטב והדברים מכוונים למעשה ואל יחטט עוד כ"ת בחורין וסדקין של הפוסקים ולהרהר אחר נשי כל ישראל הצנועות מימי מתן תורה, ואם אינן נביאות בנות נביאות הן, וכה יצוה להנשים שבכל בדיקה תכניס לעד הבדוק בעמק עד שהשמש דש ותסבבו שם הנה והנה לכל צד וזהו בדיקת חוס"ד ובזה יוצאין לכל הדעות אפי' למחמירין ביותר: ומה ששאל אם החזיקה אח המוך כל בין השמשות אם צריכה עוד לבדיקת חורין וסדקים בהיות שלשון הרשב"א הוא על בדיקה זאת שמוציאה מידי כל הספיקות אין זה ענין כלל לבדיקת חוס"ד דכוונת הרשב"א הוא רק מפני שבזמן הבדיקה של הפסק טהרה יש מבוכה בין הפוסקים עפ"י הסוגיא דנדה דס"ח וע"ז כתב הרשב"א דאם החזיקתו כל בין השמשות מוציא כל הספיקות וכמ"ש בש"ס שם אמרו לו לר' יהודה אלמלי ידיה מונחות בעיניה כל זמן בין השמשות יפה אתה אומר ע"ש אבל אין זה ענין לאופן הבדיקה ובודאי צריכה חוס"ד לכל אחד כדאית לי' למר בהפסק טהרה ולמר בכל הבדיקות: ומה ששאל אם בדיקת הפסק טהרה דאורייתא. בתשובות האחרונים דברו מזה ועיין בשו"ת זכרון יוסף שהאריך בזה ואכ"מ אתי להאריך ומסתבר דדאורייתא הוא כפשטא דקרא ואם טהרה מזובה וספרה שבעת ימים דמשמע כשתדע בבירור שטהרה מזובה והיינו כשהפסיקה בטהרה אז תספור שבעת ימים אבל כל זמן שלא פסקה בטהרה לא נודע לה עוד בבירור שטהרה מזובה: והנני המברכו בברכת אהרן וואלקין. סימן מט ב"ה יום ד' ט"ז תמוז תרצ"א פינסק. להנ"ל. על מה שחשש כ"ת בנשים שאינן מניחות המוך בבדיקת הפסק טהרה בעמק כ"כ אם רשאות לטבול ולמה לא נחוש למ"ש הרא"ש בנדה ובטויו"ד סי' קצ"ו דבעינן עד מקום שהשמש דש דוקא, גם בזה אני אומר לו הנח להן לבנות ישראל מלעורר ספיקות וחששות בדבר שכבר נתפשט להיתר, ולא אני האומר כן אלא התה"ד בכתבים סי' ע"ת כתב וז"ל ההיא דבדיקת אשה בז' נקיים עד מקום שהשמש דש כבר שמעתי מדקדקין בזה אך בשאר חבורים לא כתבו רק בדיקה יפה בחורין וסדקים וכיון דאי"א לנשים להכניס כ"כ אין להחמיר עליהן ביותר והנח להן לישראל עכ"ל, ולמה לו להרהר אחר פסק הב"ח והרמ"א שכתבו דאם כי לכתחלה ודאי יש לחוש ולהכניס עד מקום שהשמש דש אבל בדיעבד אם רק בדקה עצמה יפה בחורים וסדקים בעמק היטב כפי כחה אע"פ שלא הגיע למקום שהשמש דש סגי לה, והטור לא כתב להצריך למקום שהשמש דש כ"א להעדפא בעלמא, ולעיכובא הוא רק שתכניס לחורים וסדקים ולא קינוח בעלמא, דזה עצם ההפרש בין קינוח לבדיקה וכמ"ש בנדה די"ב וסת שאמרו לקינוח ולא לבדיקה ופרש"י לבדיקה לחורים וסדקין ע"ש, וגם הב"י שתפס שהטור כ"כ לעיכוב וכמו שנראה ממה שפסק בשו"ע שס סעיף ו' בדיקה צריך להיות עד מקום שהשמש דש, אפ"ה בחבורו על הטור התמרמר ע"ז שאי"א כלל להכניס כ"כ בעמק ואדרבה אם תתאמץ להכניס כ"כ בעמק תקלקל א"ע בשריטות ע"י הבדיקה ותוציא דם