זקן אהרן חלק ב מב

ואל ישיבני כ"ק לומר שמדברי האחרונים לא משמע הכי, דהא בס' ברכי יוסף או"ח סי' תצ"ו הובא גם בשע"ת שם בבן חו"ל דאית לי' דירה קבועה בחו"ל ובא לא"י ונעשה שמה שותף בחנות עם בן א"י והגיע זמן היריד ביו"ט שני דלשותפו בן א"י הוי יום זה חול, והעלה דשותפו בן א"י מותר לישב בחנות ולמכור ביריד כיון דשניהם הם מתעסקים תמיד בחנות וכבר כתב הר"ן הביאו הב"י באו"ח סי' רמ"ה במרחץ דמחממין עכו"ם וישראלים ומתעסקין שניהם דהעכו"ם יכול לחמם בשבת ע"ש, ואי נימא כמו שכתבתי דביש לו בשני המקומות דירות בא"י ובחו"ל ורגיל לדור בשניהן אז דירת א"י מכרעת להיותה עקריית ולבטל דירת חו"ל א"כ למה לנו לבקש היתר על הבן א"י שמותר למכור ביו"ט שני, ותיפוק דאפי' בן חו"ל גופא רשאי לעשות כן כיון דיש לו חנות בא"י וחנות נמי דירה הוא ומבטלת דירת חו"ל, די"ל דהתם שאני משום דחנות לאו דירה הוא דדירה מיקרי מקום שאוכל ושותה תדיר ויושב שם בין ביום בין בלילה עם אשתו ובניו וכעין מ"ש בסוכה דכ"ח מה דירה איש ואשתו, וברמ"א יו"ד ס"ס רי"ח איתא בהדיא כן, אבל מי שיש לו דירה ממש בא"י איה"נ דחשובה עקריית לגבי דירת חו"ל וכמ"ש: ואמנם אע"ג שהדברים שכתבתי נראים נכונים דודאי הכרעת א"י הוי הכרעה לבטל כח וזכות דירת חו"ל, אבל אפ"ה אינה מעלה ארוכה לנידון שאנו דנין עליו, דנראה פשוט שהיינו דוקא לגבי גט דהקפידה הוא רק על השם איזה מקום חשוב יותר לקרותו דירה העקריית, ובזה אין ספק אצלי דמי שרגיל לדור בא"י ובחו"ל שוה בשניהם, דודאי שדירת א"י חשובה עיקר דירתו מטעם יתרון מעלת אה"ק והיינו צריכים להזכיר בגט רק לדירת א"י ולדירת חו"ל כלל לא, אבל כל זה הוא רק אם היינו דנין על ענין גט דרק על השם הוי הקפידה, אבל לנידון דידן שאנו דנין אם בעודו בחו"ל רשאי להתנהג עפ"י דיני א"י, דזה לאו בשמא תליא אלא המקום גורם לדיני חו"ל וכל שנתיישב בחו"ל חל עליו חומרי המקום א"כ מה שייך להתיר לבן א"י שבא לחו"ל להתנהג כמנהג א"י כיון שהמקום גורם לאיסור ובחו"ל אסור לעשות כן, ומה יוכל להועיל מה שדירת א"י עיקר כיון שסוף סוף הוא נמצא כעת בחו"ל וחל עליו חיובי דיני חו"ל, ואם אין ראיה לדבר זכר לדבר מיהא הוה מההוא דירושלמי פ"ב דחלה רעק"א פירות א"י שיצאו לחו"ל פטורים מחלה מ"ט דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין ואין אתם חייבין בחו"ל, ועיין עוד בגיטין דכ"ב עפר חו"ל שבא בספינה לא"י כו'. הכלל כל דבר שהמקום גורם תלוי רק במקום שנמצא בעת מעשה. וגדולה מזו כתב החכ"צ סי' קס"ט והובא בשע"ת שם דאפי' מי שבא מהתם להכא ומהכא להתם דרך ארעי ודעתו לחזור דבכה"ג ודאי דלא מיקרי זה מקום דירתו וכיון שהוא רק דרך ארעי ודעתו לחזור למקום דירתו הקבועה אפ"ה מחויב להתנהג בדינים הללו כפי מקום שנמצא שם בעת מעשה מה"ט דהמקום גורם, ועיין עוד במג"א סי' תצ"ו בשם הרדב"ז דמי שעוקר דירתו עם אשתו מא"י לחו"ל אע"פ שדעתו לחזור דינו כמו שאין דעתו לחזור ע"ש. ולכן לדינא ולמעשה נלע"ד דכל שבא עם אשתו וביתו לחו"ל אע"ג שיש לו דירה גם בא"י ודעתו לחזור לא"י אפ"ה בעודו בחו"ל מחויב להתנהג כבן חו"ל, וכ"ש דחלילה לזלזל בקדושת יו"ט שני של גליות, ומי זוטר עדותו של היש"ש בחולין פ' כל הבשר הובא בבה"ט או"ח סי' תצ"ו על המעשה שאירע בימיו רחמנא לצלן, ואף שלגבי גט או שבועה ונדר אמרי' דדירת א"י הוא העיקר אפי' בהיותי בחו"ל כמו שבארתי, אבל לגבי החלוקים שבין א"י לחו"ל אין לו לאדם אלא מקומו ושעתו שיושב בעת מעשה וחלילה לשנות. ומה שנסתייע כ"ק מתשובת מוהרי"ט צאהלון, הספר הזה אינו בנמצא אצלי חפשתיו בקשתיו ולא מצאתיו ולא ידעתי טעמו וראיותיו ומה שנלענ"ד כתבתי ואין הענין סובל אריכות יותר: והנני חותם ברגשי ברכה ותפלה בעד אריכת ימיו כנפש המוקיר רום ערכו המברכו בברכת אהרן וואלקין. חלק יורה דעה סימן כז ב"ה יום ב' ד' סיון תרצ"ו פינסק. כבוד הרב וכו' מהור"ר לעמעל מארדער שליט"א אב"ד דקאלקי במדינת וואהלין. ע"ד שאלתו בחזקת השו"ב בעירו בהיות שעד עתה ישב בתוכה כשלשים שנה השו"ב ר' אהרן פאליעווסקא, שירש חזקה זאת מאביו ר' דוב ז"ל ששימש בכהונה זאת קרוב לארבעים שנה, ויהי אחרי מות ר' אהרן זה כשנה ובנים אין לו שימלאו מקומו, רק שתי בנות, חתמו אנשי העיר כתב לטובת הבנות אם ירצו להנשא לבחור שו"ב שימלא מקום אבותיהן, כן יש להשו"ב ר' אהרן אח ושמו ר' אברהם שאינו עוסק באומנות השו"ב ואפ"ה לא מחל על חצי חזקתו שיש לו לדבריו מאביהם המנוח ר' דוב ויש עדים שהתרה באחיו ר' אהרן בעודנו חי כי אינו מסלק עצמו לגמרי מזכותו במחצית החזקה ובכל שעה שיצטרך לזה יתבע זכותו, וכעת חדשה נהיתה בעיר כי הבנות היורשות של ר' אהרן ואשר עבורן כתבו וחתמו אנשי העיר לבחור חתן שו"ב בעד אחת מהן, הן אינן רוצות להנשא לשו"ב ולישאר על חזקת אביהן, אחת מהן כבר נסעה לאה"ק והשניה תמאן לקבל עול יראת שמים ולהנשא לשו"ב רק דורשי דמים הן למכור החזקה לכל המרבה בשכרה, וכעת בא בטענה ר' אברהם אחי השו"ב ר' אהרן וטוען כיון שהבנות של המנוח ממאמנות לישאר על חזקת אביהן ממילא שייך זכות החזקה אליו שבא מכח אביו ר' דוב הנ"ל וגם הוא רוצה לפייס את היתומות כפי שישומו אנשים שיווי המחיר בעד חזקה זאת, והוא רוצה למסור החזקה לחתן בתו מופלג בתורה ויר"ש רק היתומות אינן רוצות למכור החזקה לדודם ר' אברהם ושואל אפוא עם מי הדין, עם הבנות או עם ר' אברהם: ובתשובה ע"ז, הנה טענתו של היורש ר' אברהם כשהוא בא מצד חזקתו דאבהתא שאביו היה שם שו"ב משך ארבעים שנה ודאי שאין טענתו כלום כיון שבינתים שימש בעיר זו משך שלשים שנה אחיו המנוח ר' אהרן א"כ כבר נפסקה חזקת אביו על כל האופנים ואיזה סבה שהוא במה שאחיו ר' אהרן עלה על מקום אביו וכמו שאבאר, דממ"נ אם אחיו ר'