זקן אהרן חלק ב קצו

מקושר דא"צ לכתוב שם אביהם לכתחלה, ומה שכותבין האידנא אינו אלא מנהגא, נמצא דאין משום מה לפוסלו. דבעיקר הדין כיון שא"צ לכותבו אין פוסל בו שינוי, ומצד דבר שבמנין נמי אין לפסול כמו בשינה מקום הדירה דהתם מיהא בימי חז"ל נהגו לפסלו אבל בשינה שם האב דלא נמנו מעולם לפוסלו גם חשש זה אינו, ואל יהא סברת חילוק זה קל בעיניו דכבר השתמש בו כמה פעמים הגרי"א מקאוונא בתשובותיו, ולפ"ז אין ראיה כלל משינה שם עירו ואזדא הוכחת רעק"א, ולפ"ז לשיטת התוס' והרשב"א והפיטור דאין שינוי פוסל כ"א בדבר שצריך לכתוב מן הדין, גם בשינה שינוי גמור בשם העצם של האב היה ראוי להכשיר וכגון שהיה שמו אברהם וכתבו יצחק נמי ראוי היה להכשיר, וכ"ש בנ"ד דשינוי לא היה כאן רק שם אחד חסר וחסרון שם לא חשיב שינוי כמ"ש הפוסקים דחסר לא חשיב שינוי, וראיה לזה ממה שלא פי' רש"י ותוס' בגיטין דל"ד במשנה דהיה משנה שמו ושמה דהיינו שכתבו רק שם אחד מהשמות שיש לו מכלל דחסר לא חשיב שינוי, ועיין בשד"ח סי' ג' אות ג' בשם תשובות האחרונים דאם האב נקרא בשני שמות חיים משה ובגט נכתב משה לחוד דכשר אליבא דכו"ע משום דחסר שם אחד לא חשיב שינוי, וכ"ש בנ"ד דחסר רק בשם שעולה לתורה וכתב שם העקריי שהכל קוראין בו דודאי לית כאן בית מיחוש אפי' אם חסר היה חשיב שינוי וכמ"ש הגר"ש קלוגר בס' חדושי אנשי שם סי' קע"ד בשם כמה גדולים שקיבלו בשינה שם אביו בשם עליה לס"ת אף שעשו כן עפ"י הערמת הבעל: והעיקר שאפשר לחוש בזה הוא לשיטת הרא"ש דסובר דשינוי גרע מלא כתב כלל דחוששין ללעז, דלפ"ז היה מקום לחוש גם בשינוי כל דהו, אבל באמת גם לשיטה זאת לית כאן בית מיחוש כיון דחששת הרא"ש הוא דשמא יאמרו דלא זה גירש וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז, א"כ לא שייך זה כ"א כששינה שמו לגמרי וכגון ששמו היה אברהם וכתב יצחק אבל בחסר שם אחד כיון דשם אחד כתב לא שייך כ"כ לומר שמא אחר הוא, וכ"ש בנ"ד שכתב שם העיקר שהכל קוראין בו דלא גרע מחניכה שהכל קורין, וזולת זה בלא"ה אין לחוש ללעז בנ"ד דהא כתב הט"ז סי' קכ"ט סק"ה דלא פסלו חז"ל משום לעז אלא היכי דפשעו העדים והסופר, היינו שידעו שיש לו שם אחר במקום אחר וא"כ פשעו וכתבו הגט שלא כדין, אבל היכי שנכתב הגט כדין והעדים לא פשעו שלא ידעו משם אחר במקום לידתו לא פסלו חז"ל משום לעז ע"ש והארכתי בזה בחבורי שם, וא"כ בנ"ד שלא המסדר ולא הסופר והעדים ידעו משם זוסמאן וסמכו על המגרש שלא הזכיר כלל שם זה דכשר נמי לשיטת הרא"ש, ועיין עוד בפ"ת אה"ע סי' קכ"ט סקכ"ה בשם מהרי"ם מבריסק סי' ל"ה במעשה באחד שבא לו גט בעירו ששם נקרא אבי המגרש שמואל ואח"ז נודע לו שניתן לו מחמת חולי שם יצחק שמואל וכן חותם עצמו בשטרות וכאשר נתן הגט בשם שמואל למדוהו אנשי מרמה לחזור מהגירושין אם לא שתתן לו סך מסוים והשיב דיש להקל בפשיטות דזה ברור דהך פסול דשינה בשם האב הוא רק מדרבנן דחיישינן ללעז דהרואים יאמרו שאין זה המגרש וכמ"ש הרא"ש והיינו דוקא בשינה ממש אבל היכי דכתב אפילו שם הטפל לחוד עכ"פ שינוי אינו נקרא, וגם הב"ח כתב כן דאם אך כתב שם הטפל לא מיקרי תו שינוי, וכ"ש בנ"ד דכתב שם העיקר, ומכל הלין יראה כ"ג שאין שום מקום לחוש בנ"ד והגט כשר: והנני גיסו דו"ש אהרן וואלקין. סימן קכ לגיסי הרב הנ"ל. מכתבו דבר הגט שנכתב בו שם אבי המגרש בחסרון, דבאמת היה לאביו שני שמות. יעקב זוסמאן, וכתב בגט רק שם יעקב אסר כבר גליתי לו דעתי בתשובה הקודמת שאין לפסול גט שחסרו בו שם אחד משמות האב ואפי' כשחסרו שם העקריי, וכ"ש בנ"ד שהכל קוראין אותו בשם יעקב לחוד, והנה עתה שוב נפל פחד בלב כת"ר, בהיות שנודע לו שהמגרש עשה כן בכוונה להעלים ולהסתיר שם אחד מן האב כדי לקלקלה ולהוציא ממנה עוד ממון בעד זה שיתרצה ליתן גט אחר, וא"כ יש לחוש שמא לא נתכוון לגרשה בלב שלם, ונסתפק אם יש לדמות זה למ"ש הב"ש סי' קכ"ג סק"ה דמומר הכותב גט פוסל מספק שמא אינו כותב לשמה, והנה רואה אני שפסול פסול תפסי' לכ"ג בגט זה אשר אין זה מתאים לערך גדלו ורוחב תבונתו, ואולי זה מפני שאיזה מחרחר ריב התערב לחטט ולנקר למצוא מומין, אבל ידע נא אהובי כי גם בזה אין חשש, דכבר קרה ענין כזה ממש זה רבות בשנים אצל רבני קערטש במדינת קרים, שנוכל אחד עשה במרמה כן לחסר שם אחד משם האב, ובהגיע הדבר לפני החח"מ בעל השד"ח ז"ל שלח לקבץ דעת גדולי הדור כדרכו בקדש, וכמעט מכולם יצא הדבר בהיתר והביאו תשובת מאיר נתיבים במגרש שהוציא קול ערעור שבכוונה העלים שם אחד מפני שלא היה בלבו לגרשה כלל, וכתב שאין זה שום חשש לפסול הגט, חדא דאינו נאמן כלל לעשות עצמו רשע ולומר שנתכוון לקלקלה דא"א מע"ר, ואף אם היה מהימן שדיבר מקודם לקרובו שבדעתו לפסול הגט הא כל פעולה ודיבור לקלקל הגט הכל מתבטל ע"י ביטול מודעא ופיסול עדי מודעא, וא"כ הכוונה שלא בשעת מעשה מתבררת רק ע"י גילוי דעת דלהו מלתא הוא בגט כמבואר באה"ע סי' מ"א ע"ש באריכות בשד"ח מערכת גט סי' מ"ג, ולית דין צריך בושש כי הגט כשר לכתחלה וכ"ג כתורה עשה והמערער ומוציא לעז יש לו לחוש ללטותא דחז"ל על מוציאי לעז על גיטין כשרים ותו לא מידי: וה' יכונן את כ"ג הוא שלו' וכסאו שלם כנפש גיסו המברכו בברכת אהרן. סימן קכא ב"ה מוצש"ק ד' כסלו תרצ"ה פינסק. כבוד הרב וכו' מוהרש"מ האללענדער שליט"א מו"צ בטשערנוביץ רומיני'. ע"ד שאלתו באיש ואשתו שדרו ביחד רק עשרה שבועות, ואח"כ טענה האשה שלא מיתדר לה עמו מפני שאין לו גבורת אנשים וגם הבעל מודה שאין האבר מתקשה אצלו כדי שיוכל להכניס כל האבר לתוך רחמה, רק מבחוץ קצת, אלא שרוצה לתלות זה מחמת כמה סבות, אפשר משום שרחמה צר ואפשר מפני שלא היה שלום ביניהם מפני סכסוכים שונים וחסרון האהבה גורם הרבה לחלישת האבר, או גם אפשר מפני שעדיין רך בשנים ולא נתפתח אצלו כח הקישוי כראוי, מחד לפני בקורת הרופאים אבל גם