זקן אהרן חלק א סג

השכר שחיטה שלקח, הרי להדיא כדברי דמשום גזלן הוא, דאי מטעם מהפך בחררא לא היה מחויב להחזיר מה שכבר נטל ועיין בפ"ת (חו"מ סי' רל"ז), וכיון שהוכחנו דגזלן ממש הוא, ודאי דשחיטתו אסורה, ואע"ג דחשוד על גניבה אין חשוד על שחיטה, היינו דוקא כשאינו כ"א חשוד אבל בידוע שהוא גזלן פסול לכו"ע וכמ"ש הש"ך יורה דעה סי' ב': וכל זה דברתי על חטא שחטא נגד השו"ב הקבוע, וכעת אדבר על חטא שחטא נגד הרב דמתא, לא רק שהעיז לשחוט בלי רשותו אלא שלא שמע גם לההתראות שהתרה בו, ובזה אמנם הכביד חטאתו יותר מן הראשונה דגם אם שחט רק בלא רשותו של הרב והרב מצדו הי' מוחל נמי לא מהני לטעם הרמב"ם והסמ"ג וכלבו שכתבו דהטעם דמחויב להראות סכינו לחכם הוא משום שמא יארע שישחוט בסכין פגום, אינו יכול למחול וכמ"ש הש"ך (יו"ד סי' י"ח סק"כ), ואף שמלשון השו"ע שם שכתב דהאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זהירים וזריזים, משמע שאינו סובר כהרמב"ם אלא דהטעם הוא משום כבודו של חכם וממילא דיכול למחול, אכן מפני שקשה לומר דהמחבר יפלוג על הנהו רבוותי עמודי ההוראה הרמב"ם ז"ל וסמ"ג וכלבו ולא יזכיר גם דעתם, נראה לי להוכיח דנהפוך הוא דהמחבר נמי סובר כוותייהו דהטעם הוא משום פגימה, מדסיימו הטעם שמשו"ה מחלו על כבודם לפי שהם זהירים וזריזים, ואי נימא דעיקר הטעם הוא מפני כבודו של חכם, אפי' לאינם זריזים נמי, א"ו שעיקר הטעם הוא משום פגימה, ולכן לא לזהירים וזריזים אינם רשאים למחול ולוותר בשום אופן, כי לאו בדידהו תלוי לוותר על חשש בשחיטה ורק לזהירים שאפשר לסמוך עליהם רשאי הרב לוותר ולסמוך עליהם, והא שלא זכר המחבר טעם דפגימה. י"ל נמי עפמ"ש האחרונים דדין זה דלא סר סכינו לחכם, לאו דוקא בסכין איתמר אלא גם לענין בדיקת הריאה ושארי הוראות הנוגעים לזה וכמ"ש בעיקרי הד"ט (סי' א') וכ"כ הנחלת שבעה ע"ש. ולכן לא כתב המחבר טעם דפגימה שאינו שייך כ"א בסכין, אבל בעיקר סובר גם הוא כהרמב"ם דהטעם הוא משום פגימה ולא מהני בזה מחילת, הרב. והדברים ארוכים ליישב דברי הש"ס דחולין שלא אמרו אלא מפני כבודו של חכם וכבר העיר הלח"מ ע"ז ע"ש ואכ"מ, ולכן גם אם שחט בלא רשות הרב יש לאסור שחיטתו, וכ"ש בנ"ד שהרב מיחה בפירוש וגם התרה בו, והאפרוח הזה העיז לעמוד נגד רב זקן וצדיק, שיש לאסור שחיטתו אפי' כשבדקו סכינו ונמצא יפה וכמ"ש הריטב"א (חולין די"ח) שאם מה שלא הראה סכינו לחכם הוא במרד ומעל דשחיטתו טריפה אפי' בנמצא סכינו יפה, וגדולה מזו כתב בשאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קצ"ו) דשו"ב שלא השגיח על אזהרת הרב וגם אחר ההתראה עמד במרדו ה"ז רשע ועבריין ואפי' להתפלל עמו אסור ואף שלא נדוהו הרי הוא כמנודה ע"ש, וממילא לאיש כזה לא מהני גם מחילת הרב דלא מחלו אלא לזהירים אבל לא לאיש כזה שעומד נגד התראת הרב, ואסור למחול, ואילו היה השו"ב הזה גם שו"ב מומחה שראוי לסמוך עליו, אפ"ה משום זה לחוד שמסיג גבול רעהו ועובר על התראת הרב, אסורה שחיטתו, וכ"ש בנ"ד שהשו"ב הוא צעיר לימים לא מומחה ולא מוחזק, וגם שחיטתו היא בכפר מקום שאין איש עמו, הוא השו"ב והוא הרב, ואין על גביו שום רב להשגיח עליו, מי יודע ומי יוכל לשער כמה מכשולים יוצאים מתחת ידו באיסורי דאורייתא נבילה וטריפה, ובשגם בעידנא דרתחא כשהוא עומד במחלוקת ונצרך לפניו להטות אליו לב העוזרים על ידו ומסייעים אותו במחלוקת זה, ובמה יכול לשחד אותם ולקנות לבבם אליו אם לא בלהטיו וכשפיו כמראה לפניהם כי הוא אומן גדול להשחיז ולהעמיד הסכין כרגע ויודע לקלוף סרכות קשות כחבלים, האם אפשר לשער כמה מכשולים יוצא מתח"י ובודאי שבכה"ג החובה על כל שבידו למחות לאפרושי מאיסורים ודאים ולגרש התם להחצוף הזה, כל מן דין לא סמוכו לנא לשרת בקדש: וכעת אבוא גם בדברים אחדים לאנשים הללו המחזיקים ידי החצוף הזה. בטוח אני כי לכל העם בשגגה מפני שאין אתם יודעים המכשולים הרבים והאיסורין החמורים אשר אתם נכשלים בהן, כסבורין אתם שכל הצווחות הללו הן של הרב דמתא והן של שארי הרבנים הוא רק מפני שחסים אנו על פרנסת השו"ב הקבוע ולכן מורים אתם היתר לשאול מה נשתנה אומנות השחיטה מן שארי אומנות וחנוונות שמושיבין חנווני בצד חנווני, בטוח אני כי אילו ידעתן חומר כל האיסורים שאתם נכשלים, שכרגע הייתם מגרשים אותו ממקומכם ולא השכנתם באהליכם עולה וגזילה כזו, ולכן הנני פונה אליכם אחיי חדלו לכם הרע, ידוע תדעון כי אוכלים אתם בשר טריפה ממש ואולי גם נבילה כי שחיטתו אסורה מד"ת וכמ"ש וכ"פ כל הפוסקים, ולבד שמתפטמים אתם באיסורי טרפות שמטמטם את הלב, עוד גזל הוא בידכם הכנסת השו"ב ומחויבים אתם מן הדין לשלם להשו"ב הקבוע בעד כל השחיטות ששחטתם כבר וכמ"ש שאחרי שהשו"ב הקבוע הוחזק זה רבות בשנים בהסכמת הרב דמתא אין אתם רשאים תו למסור לאחר השחיטה, וזלת כל אלה אתם מחזיקין במחלוקת נגד הרב שהוא מהעבירות היותר חמורות עוד הפעם אבקש, חדלו לכם הרע, ויסלח לכם ד' הטוב על חטאים שחטאתם לפניו בשגגה עד עתה: גם את כ"ג אבקש שיעשה כל מה שבכחו לתקן המעוות ויכריז גם בשמי כי כל מה שישחוט טריפה הוא והמעות גזל בידו וגם ביד הקצבים שאין משלמים לשו"ב הקבוע, והי' אם שמוע ישמע לקולכם ויחדול לשחוט ויקבל תשובה על העבר, אז נראה מה לעשות עמו על להבא, יתן ד' שדברים היוצאים מלבי, לב נאנח ונעצב על פרצת הדור שכך עלתה בימינו שנתקיים בנו הקללה היותר קשה, ירהבו הנער בזקן, יכנסו ללבבות כל שומעי דברים הללו מפורש יוצאים מפי זקן כמוני ושלום על ישראל: כנפש המברך בשלום לכל שומעי דברי כברכת אהרן וואלקין סימן לב ב"ה יום ב' ה' שבט תר"ץ פינסק אל ועד הרבנים אשר בלונדון וביחוד לידידי הרב וכו' מהור"ר צבי פערבער שליט"א מזכיר הכבוד של הועד הזה מכתבכם קבלתי ע"ד החוק החדש אשר הפלגת השמאלים במדינתכם רוצים להציע לפני הממשלה כי עניני שחיטה וכשרות מכל המדינה הגדולה שלכם יומסר רק תחת ידו היחידה של הרב הכולל לקהלות האזרחים (יונייטעד סינאגאגין) וכל האנשים האורתודוכסים באירו"פ רואים בזה מכשיל גדול ואבן נגף להירום בסיס יהדות החרדיית, כי אזרחי מדינתכם השואפים תמיד לחדשות ולקהלות מודרניות מי יודע איזה רבני הכולל יעמידו ברבות הימים אם אפשר יהי' לסמוך על הרבנים גופא, ע"ז אשיב לכם כי היטבתם