זקן אהרן חלק א נ

כמה ראשונים מפרשים צוה"פ שעשאו מן הצד, היינו בקרן זוית ולדידהו אין איסור כלל אם המשקוף נתון מן הצד, ולכן יוכל כ"ת לסמוך על כל זה ולמתוח חוט ע"ג הקנים מלמעלה ולעשות צוה"פ: ידידו אהרן וואלקין סימן כ"א ב"ה יום ה' י' תמוז תרפ"ט פינסק כבוד הרב וכו' מהור"ר ארי' גרינמאן שליט"א רב בהאראדעץ בתשובה על מכתב כ"ת אודיעו כי אמנם כן עפ"י הוראתי נתקן עירנו בדלתות, מפני שמטעם השלטון לא ניתן הרשות בשום אופן לתקנה ע"י צוה"פ, ולכן עשיתי ע"י דלתות, ואשר שאל כ"ת להודיעו אדני יסוד ההיתר הזה ובשגם במקום שאין רשאי לנעול הדלתות מפני הרשות, מקור הדין הוא בש"ס (עירובין ד"ו) ואי מלה בפי להוסיף על דבר שכבר דברו בזה בכ"מ בחבורן זה, שני הדיעות העקריות ידוע לכל, הרמב"ם סובר דסגי בראויות לנעול אף שאינן ננעלות בשום זמן, והרי"ף והרא"שי סברי דבעינן דוקא ננעלות בלילה, ומצינו עוד דעה שלישית המכרעת והוא דעת מהר"ם מרוטענבורג שהביאו המרדכי בעירובין ר"פ הדר, ובד"מ (או"ח סי' שס"ד) דגבי רה"ר דידן שאינה גמורה דאף שרחבה ט"ז אמה אין ששים רבוא עוברין בה, יש להקל בראויות לנעול, ועיין במג"א (ס"ם שס"ג) כתב נמי לסמוך ע"ז שאין השתא רה"ר, ובשו"ע הרב ובה"א מכריעים כן להלכה דאף בדלתות שאינן ננעלות סגי, וכבר נתפשט ההיתר בהרבה עירות בהסכמת גדולי הדור וא"כ מי יבוא כעת להחמיר מי יחוש ומי ישמע להחמיר בעת כזאת שגברה הפרצה: ומה שחשש כ"ת למה שמצד הרשות אין רשאים לנועלם, זהו באמת טעם של המפקפקים על היתר דלתות שבזמננו בטענתם שאפי' ראויות לנעול נמי לא הוה כיון שמצד הרשות לא תתן לנעול הרחובות בשום זמן וא"כ דמיין לטיימא בעפרא דמבואר בעירובין שם דלא מהני, אבל רבו המתירין על האוסרין, דדבר פשוט הוא שיש לחלק בין מה שאינו ראוי לנעול מחמת עצמו שמחוסר מעשה בגופו דלתות שמשוקעות בעפר, ובין מה שאינו ראוי לנעול מחמת דבר אחר שגרם לו מצד נמוסי המדינה, דבכח ראויות הן לנעול אלא שבפועל אין ננעלות מצד חוק המדינה, וזה לא הוי חסרון דאין זה דמיון לטיימא בעפרא שאינן ראויות לנעול בכח, הגע עצמך אם עשה דלת גזולה מי לא מהני להכשיר הטלטול אף שאסור להשתמש בדלת זו ולנעול בה מפני הגזל, מ"מ כיון דשם דלת עליה מהני ועיין באחרונים שהביאו כמה ראיות דאפי' בכה"ג ששר העיר אין נותן רשות לנועלם אין מבטל שם דלת וכן פסקו הפוסקים. צורת הדלתות נצרך לעשות סריגות מקנים או מטסי ברזל (בלעח) כמו הבלעחין שמדבקים תבות של סחורה, באופן שלא יהיו בין קנה לקנה ובין טס לטס יותר מג' טפחים ויהיו גבוהים י' טפחים, רוחב הדלתות כרוחב רה"ר ואח"כ אפשר לגלול הדלת בגלילה ולקפלו ולסוגרו בתיבה ובמגדל העשוי לזה כדי שלא ישלטו בה עין זרים, ואין לומר דכיון שאין ראוי לנעול על ידם אלא לאחר שיפתח המנעול שנתון על התיבה א"כ יש לדמותן לטיימן בעפרא. דה"נ מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי, אכן באמת לא דמי, דהתם בדטיימא בעפרא שמחוסר מעשה פנוי העפר שמלאכה זאת אסורה בשבת משו"ה מיקרי אינם ראויות לנעול, משא"כ פתיחת המנעול דשרי בשבת אין זה מחוסר מעשה, וכה"ג ממש מחלקינן בעירובין (דל"ד) דאם נתן העירוב במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ה"ז עירוב דהוי הוא ועירובו במקום אחד אבל אם נפל עליו גל של אבנים דבעי מרא וחצינא אין זה עירוב כיון שאי"א להוציאו בלא מלאכה האסורה בשבת ועיין בשע"ת (או"ח ס"ס שס"ג) כתב דאפי' הגשרים נסגרים במנעול ראויות לנעול מיקרי ולא דמי לנשקעות בעפר דמחוסר מעשה ע"ש שזהו ממש כחילוק שכתבתי גם יש ליזהר שהדלתות לא יהיו עומדים גבוה מן הקרקע יותר מג"ט: וע"ד הגשר, הנה זה תלוי באופן עשייתו של גשר, אם מונח ע"ג המים או שעומד גבוה מן המים ואם יש מחיצות תחתיו, ואם יש מחיצות מלמעלה היינו שיש דפנות לגשר, דהרבה חילוקי דינים יש בכ"ז לדינא ועיין בחת"ס סי' פ"ט ונוב"י סי' מ"ב: הנני ידידו הדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין סימן כ"ב ב"ה יום ב' ד' דחנוכה תר"ץ פינסק כבוד הרב וכו' מהור"ר שמואל מאיר הכהן האלענדער רב בטשערנאוויץ (רומיניה) ע"ד שאלתו שהיה נצרך לצרף לצורת הפתח עמוד אחד השייך למסה"ב, ונסתפק כ"ת אם מהני ע"ז שכירת רשות מהבורנמייסטער יו"ר במגיסטראט בהיות שאין לו שום רשות על כל מה ששייך למסה"ב, דרק לפקידי מסה"ב הרשות בזה ולא למגיסטראט, וגם באיזה אופן יהיה השכירות אם סגי בדיבור בעלמא או שנצרך לזה כתיבת שטר, והנה לא ברירא לי כוונתו, לפי משמעות לשון מכתבו, בעיר גופא, היינו בתוך כל שטח העירוב לא נמצא בתים וקרקעות השייכות למסה"ב, ורק העמוד של צוה"פ עומדת על הקרקע שלהם, כן משמע מרהיטת לשונו, ואם באמת לזה נתכוון אז לצורך היתר הטלטול בעיר אין שום צורך לשכירת רשות, דדוקא דירת נכרי אוסרת, היינו אם בשטח העירוב נמצאו בתים של נכרים מעורבים בין בתי ישראל, אז דירת הנכרי אוסרת, אבל מה שנמצא דירת נכרי חוץ לעירוב אין בכך כלום, ובע"כ דכוונתו לא לענין היתר טלטול כ"א שכירת הרשות הוא בא לתקן שהעירוב לא יעמוד על קרקע גזולה, דבלא נטילת רשות מי הרשה לכם להשתמש בקרקע שאינו שלכם ולהעמיד שם עירוב, אבל באמת גם בזה אין צורך כלל לשכור רשות כיון שאין מדרך הממשלה להקפיד על דבר מועט כזה, והא קמן שאינם מקפידים דאילו קפדו היו מצווים להסיר את הקורה ומדלא מיחו גם עתה כשראו מכלל דלא קפדי, ובדבר שאין הבעלים מקפידים אין חשש גזל ומותר אפי' לכתחלה ליטול דבר כזה שלא מדעת בעלים וכמבואר ברמב"ם (פ"ה מהלכות אישות) ובשו"ע (אה"ע סי' כ"ח) דאם קידש את האשה בדבר שאין בעה"ב מקפיד כגון תמרה או אגוז ה"ז מקודשת מספק, ובמ"ל ובפרישה שם כתבו דהספק הוא רק משום דדבר קטן הוא ובמקומו לא הוי שו"פ ואפ"ה מקודשת מספק שמא שו"פ במדי, אבל אם היה פרוטה הוי קדושי ודאי, הרי לפנינו