זקן אהרן חלק א רלז

לוח המפתחות. חלק או"ח. סימן א. אם חדר האמבטאות (באדעצבימער) יש לו דין בית המרחץ להצריך נט"י לכל הנכנס שם, וגם מה שרוחצין הידים בבית הכסא אשר בוואגאן, אם מותר לעשות כן. סימן ב. אם מותר לעשות כל מלאכות הציצית, הן עשיית הוואטא והן הטוויה ושזירה ע"י מכונות ההולכות בכח עלעקטרי, או ע"י כח המים או הסוסים. סימן ג. מענין הנ"ל. סימן ד. אם התחלת הטוויה הי' ע"י מאשין ונמר ישראל אי מהני וכן להיפך אם ההתחלה היה ע"י ישראל וגמר נכרי. סימן ה. ביהמ"ד שנפרץ ונחרב עד שנחוץ לתקן שם תיקון גדול בהוצאה מרובה והטילו גבאי בהמ"ד בהסכמת דוב העיד מס על בעלי המקומות ובהיות שהרבה בעלי המקומות נמצאים באמעריקא אם רשאים הגבאים למכור מקומותיהם גם מבלי להודיע להם. סימן ו'. תוכחת מוסר לעדה בלונדון על שרוצים להנהיג חגיגת הבגרות לבתולות כפו בר מצוה לנערים, וגם במה שרוצים להעמיד נקבות לשודד עם החזן וכן להעמיד ארגיל לנגן בו בשעת חופות. סימן ז. במקום שהכהן נדחה מלעלות ראשון מפני גדול הדור, אם שוב חוזר לסדר הנהוג להיות כהן קודם לוי, ואם הלוי רשאי לקרות אחר ישראל גדול, ואם רשאי כהן למחול. סימן ח. כהן הנקרא לעלות במקום לוי א"ב הש"ץ לומר במקום לוי כמו שנהוג גבן. סימן ט. איך להתנהג בקבורת שמות הכתבי הקדש של ספרים הנדפסים אם צריכין גניזה בקרקע דוקא ובכלי חרס כמו בס"ת או שמא בשאר ספרים לא החמירו כ"כ והעליתי דטפי כדיף להצניע במקום מוצנע בלא קבורה. סימן י. למה תקנו ברכת שלא עשני גוי בשלילה ולא בחיוב שעשני ישראל וכן למה אין מברכין שהחיינו על ברכת הלל ביו"ט ראשון דסוכות כיון דבתשרי לא אמרו הלל וא"כ כבר עברו יותר משלשים יום. סימן יא. טעם למנהג כשמבקשים רחמים על חולה מזכירין שם אמו ולא שם אביו. סימן יב. הצעירים שמחללים שבת בפרהסיא ונכשלים אביזרי' דג"ע אם צריכין למחות בהם שלא יעלו לדוכן. סימן יג. אם אפשר לחלק ביהכ"נ לשנים כשיש שני צדדים המריבים זה עם זה ואין עצה להעמיד השלום כ"א להפרידם לשני צבורים ולחלק ביהכ"נ מחצה לצד זה ומחצה לשני. סימן יד. אם מותר לסכור בשבת ע"י שפחה נכרית להם לנכרית. סימן טו. תבשיל שכבר נתבשל מע"ש, אם רשאי לחממו בשבת ע"י נכרי על תנור עלעקטרי ע"י עלעעק' טרישע שאלט אוהר שמעריכין ומעמידין בע"ש שלמחד בשבת בשעה המיוחדת יודלק זדם העלעקטרי מעצמו ויחמם את התבשיל אשר הועמד על התנור ע"י נכרי בשבת. סימן טז. בענין הנ"ל. סימן יז. במקום שאין נכרים אם אפשר לחלוב הפרות בעצמו ע"י שינוי. סימן יח. אם עשו פדיון הבן בשבת אם צריך לחזור ולפדות שנית. סימן יט. אם לחי אחד מצוה"פ עומד בחצר מוקף גדר והלחי יוצא יותר מי"ט גם למעלה מהנגרר, אם זה הוי צוה"פ. סימן כ. אם היו קרשים מפסיקים בין לחי ללחי אם נתבטל עי"ז צורת הפתח, ואם הקנה עומד בריחוק ג"ט מן הכותל אם מהני, וגם בצוה"פ שאין בחללו י"ט, אבל מבחוץ יש י"ט כי המשקוף עביו ד"ט אם מצטרף המשקוף למזוזות. וגם עוד הרבה חלוקי דינים בענין צוה"פ. סימן כא. בדבר היתר עשיית דלתות במקום עירוב. סימן כב. בנינים השייכים למסה"ב או לפקודי החיל, אם מהני שכירת הרשות מהבודגמייסטער כיון שאין הבנינים הללו תחת רשותו, והאידנא דשלטון קהלה העברית מאושרת מטעם הממשלה וגם רב הקהלה מאושר, אפשר לשכור הרשות גם מהם דשלוחי המלך נקראו. סימן כג. אם מותר להדביק בשבת מארקין כאלו העשויות לסימן על סכום מעות שהסכום נכתב מע"ש ובשבת מדביקין קצת על דף הפנקס שנרשם עליו שם הלוקח למען יהי' לו לזכרון סכום המעות והמארקעס נדבקות רק בקצה אחד באופן שלא יוכלו להשמט מן הפנקס. סימן כד. בירור הדין אם אפשר לזכות עירוב ע"י בניו הקטנים. סימן כה. אם אפשר להתיר הטלטול בשבת ע"י דלתות. סימן כו. לעת כזאת שנתרבו בעוה"ר אנשים שאינם מודים בעירוב איך אפשר לתקן שלא יוצרך לבקש מהם רשות. סימן כז. אם מותר לילך ביו"ט שני חוץ לתחום לצורך