זקן אהרן חלק א קצג

סימן צא. ב"ה יום ד' כ"ח שבט תר"צ פינסק. כבוד ידידי הרב וכו' מהו' אפרים גובערמאן שליט"א אב"ד דאוספרדא. דבר השאלה באחד ששמו מצידה ולס"ת שבתי ובפי כל נקרא שעפא, ושם אביו בפי כל נקרא בערל ושם הקודש אי"א לברר כי המגרש הוא עם הארץ, פעם אומר כך ופעם אחרת, והוא כהן, וכ"ת החליט לכתוב "שבתי הכהן המכונה שעפא בן בערל", אבל אנכי איני יודע מנין לו כזה להעדיף ולכתוב הכהן אצל שם המגרש, מה שאין נצרך כלל, דמי כעורה לן פסק הרמ"א אה"ע סי' קכ"ט סעיף ז' והב"ש שם ס"ק י"ד שכתב מפורש שא"צ לכתוב הכהן כ"א אצל שם האב לחוד, ואצל שם המגרש א"צ, דמן האב ידעי' שגם הבן כהן, וכתיב הדר הוא בתורה פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וא"כ מה גרם לכ"ת להעדיף לכתוב דבר שא"צ, ולהחסיר משם האב להשמיט כהן ממנו מה שנצרך אליבא דכו"ע, הן אמנם דבמה שהעדיף לכתוב הכהן גם אצל המגרש, יתר זה לאו כנטול דמי ואין חשש פקפוק בזה באשר כמה אחרונים כתבו באמת שנצרך לכתוב הכהן בשניהם, בשם המגרש ובשם האב, פלוני הכהן בן פלוני הכהן וכמו שהאריך הג"פ וביחוד נהגו כן אחינו הספרדים, ואף שהרבה דחו לטעם הג"פ דמשו"ה לא סגי בשם האב לחוד דיאמרו שמא הבן חלל ע"ש, אפ"ה מי שרוצה לנהוג כוותי' אין מקום לפקפק עליו, ורק לתמוה אנו שומרי תורת רבינו משה הרמ"א ז"ל והב"ש, מי מכריח אותנו לנטות מדרך הסלולה והכבושה לרבים בכל בתי דינא דידן ולילך בדרך יחידים, אבל במה שרוצה להשמיט לכתוב כהן אצל שם האב אין בידי לתרץ דבריו דהא בשם האב לית מאן דפליג ולכו"ע כותבין כהן, ומ"ש כ"ת בטעמו דמשו"ה בחר להשמיט מלכתוב כהן אצל שם האב משום דאינו נקרא כן לא לס"ת ולא בפי כל וגם אינו חותם כן, איני יודע ממש מהו סח בזה, דזה היה טעם ואמתלא אם היינו דנין באיזה מקום לכתוב הכהן אם בתר שם הכנוי כגון דוב דמתקרי בערל הכהן, או קודם שם הכנוי כגון דוב הכהן דמתקרי בערל, בזה היה מקום לחלק דבשם שאינו נקרא לס"ת ואין חותם בו. בהכרח לכתוב הכהן קודם הכנוי דאם לכתוב לאחר הכנוי יאמרו שכנויו כך הוא ונקרא בפי כל בשם כהן, ובאחת אין נקרא כן, משא"כ אם עולה לתורה וחותם בערל הכהן אין לחוש לזה כיון שבאמת עולה לתורה וחותם כן ולכן על העליה לס"ת וחתימתו הוא דכותבין דמתקרי: וזהו באמת טעם החילוק שמחלק הרמ"א שם בין המכונה לדמתקרי דבשם שכותבין עליו המכונה יש לכתוב הכהן קודם הכנוי ובשם שכותבין דמתקרי יכתוב הכהן אחר הכנוי, וכתב הב"ש משום דבשם כזה שכותבין דמתקרי אין לחוש שיאמרו דמתקרי כן דהא באמת מתקרי כן ע"ש, ודבריו מחוסרי ביאור לכאורה להבין טעם החילוק, ולמ"ש הדברים מבוארים דמתקרי כותבין על שם העצם שנקרא לתורה וחותם בו ולכן שייך שפיר לכתוב דמתקרי פלוני הכהן דבאמת נקרא כן לתורה, משא"כ המכונה כותבין על שם שאינו עולה בו לתורה דאין רגילים לקרוא לתורה בשם הכנוי ולכן אי"א לכתוב המכונה פלוני הכהן כיון דמעולם לא נקרא כן בשם זה ושם הכהן לא בפי כל וגם לא לתורה ויאמרו דכהן נמי כנוי הוא ובאמת אינו מכונה כלל בשם זה, וכ"ז הוא רק כשאנו דנין באיזה מקום לכתוב הכהן אם אצל שם העצם או אצל הכנוי, בזה הוי טעם ואמתלא מה ואינו עולה לתורה וחותם בו, אבל להשמיט לגמרי את הכהן כלום אמתלא הוא מה שאינו נקרא בשם זה, לפחות יכתבוהו קודם הכנוי וידעו כולם שאין זה אלא תאר היחס, וכ"ש בנ"ד שלפי מכתבו אינו כותב שם האב כ"א בשם אחד בערל לחוד, א"כ מאיזה טעם השמיט הכהן ולמה לא יכתוב בן בערל הכהן, זהו דבר שלא שמענו עוד להשמיט בכה"ג הכהן משם האב: וגדולה מזה אפשר לומר דבנ"ד היה יכול לכתוב הכהן אחר שם הכנוי גם במגרש גופא אם רוצה לכתוב כהן בשניהם ולכתוב שבתי המכונה שעפא הכהן בן בערל הכהן, דע"כ לא קאמר הרמ"א דבמקום שכותבין המכונה צריך להקדים הכהן קודם לכנוי, היינו לשיטתו דבשם המגרש א"צ כלל לכתוב כהן ורק בשם האב לחוד הוא דכתבי' כהן ולכן שפיר קאמר דאם יכתוב כהן בתר הכנוי כגון דוב המכונה בער הכהן יאמרו דכנויו הוא כך, וכהן נמי כנוי הוא, אבל למ"ד דכותבין כהן בשניהם, במגרש ובאב, אפשר לכתוב הכהן בתר הכנוי דאין לטעות דכהן כנוי הוא דהא חזינן שגם בשם האב כותב כהן ובא זה ולימד על המגרש שהכוונה דכהן הוא מצד יחוסו, ולא מיבעי אם שם האב אינו אלא שם אחד ואינו נצרך לכתוב התם המכונה וכמו בנ"ד שאין לכתוב כ"א בשם אחד בערל, וכשנכתב בערל הכהן ידעו כולם שאין זה אלא שם היחס ולא הכנוי כיון דאין כותבין בו המכונה כלל, ואם האב כהן ודאי שגם הבן כהן דכבר דחו לטענת הג"פ לחוש שמא חלל הוא כמבואר באחרונים, ולכן ודאי שבא ללמד שגם בבנו המגרש מה שנכתב המכונה שעפא הכהן, אין זה כנוי אלא תאר היחס כמו באב, אלא אפי' אם לאביו נמי הי' שני שמות שנצרך לכתוב בו המכונה, כגון דוב המכונה בערל, היה אפשר לכתוב בשניהם הכהן בתר הכנוי ולכתוב שבתי המכונה שעפא הכהן בן דוב המכונה בערל הכהן, דכיון שכותב כן בשניהם לא נבוא לפרש דכהן כנוי הוא, דלא שכיחא שהאב והבן יהיה כנוי אחד שוה לשניהם, ואע"ג שהרמ"א שם סעיף ט' כתב דין באם יש לשניהם כנוי אחד, היינו אי איתרמי כן במקרה בודד אבל למיחש להכי ודאי דלמלתא דלא שכיחא לא נבוא למיחש ובודאי שכולם יאמרו שמה שכתב בשניהם הכהן היינו תאר היחס ולא כנוי, קצש"ד אנכי איני מסכים לזוז מפסק הרמ"א וב"ש ולהוסיף לכתוב כהן בשם המגרש, וכ"ש למה שהשמיט לכתוב כהן בשם האב, מוסיף זה גורע הוא, מה שהוסיף לכתוב בשם הבן גרם לו לגרוע משם האב, ולדעתי יעשה כמנהגנו ולכתוב שבתי המכונה שעפא בן בערל הכהן: אם כי יש לי הרהורי דברים גם בשם שעפא איך לכותבו, כי לפי הברה שלנו בגלילותנו, שם סעפא נקרא בהברת הסמ"ך, ואם כי כשכותב שי"ן במקום סמ"ך כשר בשעת הדחק דיש לקרות בשי"ן שמאלית, אבל לכתחלה כמו בנ"ד צריך עיון, וגם בשם האב יש עוד לעיין, אבל מפני שלא נשאלתי ע"ז מכ"ת איני רוצה להיות נדרש ללא שאלוני וחזקה על חבר שיוציא מעצמו דבר מתוקן לפי תנאי המקום והברתם, ואנכי באתי להשיב רק על מה שנשאלתי בנוגע לכתיבת הכהן, וע"ז הנני כופל כי יכתוב שבתי המכונה שעפא בן בערל הכהן: והנני חותם בברכת אהרן וואלקין.