זקן אהרן חלק א קנב

כולמו פרט העקריי אמירת קברתיו ואם דא חסר כלום ממש יש בעדותן: אכן באמת נראה פשוט דבנ"ד לא בעי' קברתיו, דיד מ"ש המוהריב"ל הובא בפ"ת ס"ק ל"ג דבעד מפי עד לא בעינן כלל שיאמר קברתיו דכמו דלא בעינן לשאול ממנו סבת ההריגה ובמה נהרג, כן נמי לא בעינן שיאמר קברתיו כיון דאין עד הראיה לפנינו תלינן להקל ולומר שאם היה העד ראשון לפנינו היה מברר דבריו איך נתברר לו שמת ודאי כגון שטלטלו ממקום למקום דחשיב כמו קברתיו וכדומה אלא שמתחלה לא חש להזכירו שאיני דבר רשום אצל העד שיחוש להזכירו ע"ש, ואם כי הפוסקים האריכו לסתור דבריו ע"ש ובקו"ע סי' רע"ט רפ"א רצ"ג שע"א ושע"ז, אכן מי כהחכם יודע פשר הוא הרשד"ם שהכריע לומר דבאיסור דאורייתא לא סמכינן על מוהריב"ל אבל בחשש איסור דרבנן כגון משאל"ס וכדומה יש לסמוך עליו בזה, וא"כ למ"ש לעיל כמה פעמים דבמקום שיש אומדנא שמת נתבטל החזקת חי ומה"ת מותרת לגמרי ורק מדרבנן אסורה, וא"כ בנ"ד שזה יותר מעשר שנים שנאבד אין אומדנא גדולה מזה כי כבר מת ואינה אסורה אלא מדרבנן ובדרבנן הא מהני בעד מפי עד בלא קברתיו ואפי' בעד אחד לגמרי וכמ"ש המהרשד"ם, ועוד דהא לעיל סימן ס"ח בארתי דהא דבעד אחד דעלמא בעי' קברתיו ואל"ה חיישי' לבדדמי, היינו בעד מן השוק שמתירא לעמוד במקום המערכה ולכן חיישי' שמא לא התבונן יפה ובדדמי אומר אבל באיש חיל שעמד עם ההרוג במקום המערכה שמוכרח הוא לעמוד שם ואינו רשאי לנוס ממקום המערכה, ואם הוא אומר שחבירו העומד בצדו נהרג לא חיישי' לבדדמי, ולפ"ז בנ"ד שהסנדלר יוסף דעמבאוויץ שמע מהא"י שעמד אצל ההרוג ממש, אין אנו חוששים שמא מתוך בהלה אומר בדדמי ואין אנו צריכים תו להיתירו דמוהריב"ל מטעם עד מפי עד אלא אפי' אם הא"י עצמו העיד כן שהוא העד הראשון נמי לא בעינן קברתיו: וגם אין לפקפק מה שהאשה לאה לא הזכירה שמו של הנהרג וגם לא שם אביו ושם עירו, כ"א שפרינצא לחוד, חדא דסגי לן בעדותו של ר' מאיר לחוד שהוא שמע מר' זאוויל בפירוש בשמו ושם עירו ושם אביו ושם משפחתו, ומהני אפי' ע"א, ועוד דחתן שפרינצא לחוד הוי כמזכיר שמו ושם אביו כמ"ש בבה"ט שם ס"ק ס' דחתן פלוני הוי כמזכיר שמו ושם אביו, ומכל הלין אין מקום לפקפק בשריותא דהאי איתתא והוכבנו ב"ד והתרנוה ביום ב' ו' אדר שנת תפר"ח אהרן וואלקין. סימן עז ב"ה יום ד' י"ב שבט תרפ"ט פינסק אל כבוד הרב וכו' מהור"ר יהודה זולאר שליט"א אב"ד דלונינעץ ע"ד העגונה שיינדל חפץ אשר בעלה מ' יצחק חפץ הלך למלחמה וזה כשמונה שנים אשר נאבד זכרו, ורק זה עתה לאחר רוב היגיעה נודע כי יש עדים שיודעים מה קרה עמדו, עד א' ר' אברהם ב"ר בער מעיר לענין העיד לפני כ"ת בזה"ל, בערך אין חדש כסליו אדער טבת בשנת תרפ"א בין איך גיפארין פין מיקאשעוויץ קיין לאחווע איז מיט מיר צו זאמען גיפארין א סאלדאט א"י האט ער מיר דערציילט אז ביין גרעניץ פון זיטקאוויץ ביז אויף דעם וואלד ארום פעסטשאניק זיינען מיר ניגאנגטן א קאמפאניע פין 8 מענטשין מיט דעם צוועק אריבער גיין בגניבה די רוסישע גרעניץ צו גיין אהיים קיין פוילען, און ער זעלבסט איז אויך גיווען פון די 8 מענטשין, די גראניצעסטראזע זיינען אן גיפאלין שיסען אויף אונז, 6 מענטשין פון די קאמפאניע זיינען גיהארגעט גיווארען און ער מיט נאך איינעם זיינען פאר בליבין לעבעדיג, איז יענער אוועק אויף אנאנדער וועג און ער איז גיפארין איבער לאחווע מיטין באהן, און אזוי האט ער מיר דערציילט אז אין די 6 מענטשין וואס זיינען גיהארגעט גיווארין איז גיווען איינער וואס הייסט חפץ, ער איז אויך גיהארגעט גיווארין האט ער אים זייער באדויערט מחמת ער האט אים גיגעבין ברויט, גם האט ער דערציילט דער א"י וואס איז מיט מיר צוזאמען גיפארין, כ"ז הגיד ר' אברהם הנ"ל לפני ב"ד: ושוב רצוף במכתבו גב"ע שגבה הרב דעיר דאויד הארא דאק מא"י אחד וז"ל: במותב תלתא כחדא הווינא ואתא לקדמנא הא"י פיאדר סטיעפורא תושב דאויד האראדאק וסיפר לפנינו כדברים הללו: גייענדיק פון סט' זיטקאוויץ צו סט' מיקאשעוויץ מיט דעם צוועק אריבער חאפין זיך די רוסישע גרעניץ קיין פוילע, גייענדיק אין וואלד במרחק 8 אדער 10 וויארסט פון זיטקאוויץ א קאמפאניע פון 8 מענטשין, 5 מענטשין פון זיי זיינען פון די שטעטלעך סטאחאווע און בערעזיץ הסמוכות לפינסק, 1 יהודי נישט קיין בעקאנטער איז אדער פון סטאחאווע אדער פון בערעזיצע און נאך 1 יהודי מיינער א גוטער בעקאנטער יצחק חפץ פון לובאצין אין ער האט גיזאגט אז ער קומט אפט אויך אין לאחווא בא אים איז דארטין פראן קרובים, די צייט ווען מיר זיינען גיגאנגען איז גיווען אין מאנאט אקטיאבר אדער נאיאבר תרפ"א, ארום גרעניץ, עיר איז ניט בעקאנט פון וואסער זייט גרעניץ פון די רוסישע צו די פוילישע פאגראניצנע סטראזע האבין אן גיפאטען אויף אונז שיסין, בערך 5 מאהל האט מען גישאסין אויף אוח, ארוס 10 11 ביי נאכט, איך מיט נאך איין א"י פון אונזער קאמפאניע האבין באוויזין אנטלויפין און די איבעריגע 6 פערזאן זיינען גיבליבין דארטין, וואס מיט זיי האט פאסירט ווייס איך ניט נור דאם ווייס איך זיכער אז צווישפן די 6 מענטשין איז גיווען יצחק חפץ פון לויבאצין ע"כ הגב"ע. והנה לכאורה אין ממש בעדות שניהם, לא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבעדות שניהם כדי להתיר, דבעדות הראשון של ר' אברהם מה ששמע מהא"י שסיפר לפי תומו, שה' חפץ נהרג, אבל הא לא אמר קברתיו ואם כן יש לחוש שמא בדדמי אמר שנהרג, ב) הא לא הזכיר כ"א שם כינוי משפחתו, חפץ, ולא הזכיר שמו ושם אביו ושם עירו, ומן הדין הא בעינן שיזכיר לכולם, ועיין באה"ע סי' י"ז סעיף י"ח ברמ"א וח"מ וב"ש דאפי' בשמו ושם אביו בלא שם עירו נחלקו הפוסקים אי מהני אבל הזכרת כינוי לחוד לית מאן דסובר דמהני, ג) יצא קול שזה העד ר' אברהם נטל שכר בעד עדותו ויש אפוא חשש אם כשר לעדות, כל אלו הפקפוקים אשר מצאתי בעד הראשון, ובעד השני של הערל מדאויד הורדוק אם כי הזכיר שמו וכנויו ושם עירו, אבל התם עיקר חסר דלא העיד על מיתתו ובפירוש אמר שלא ידע מכל הקורות אותם, ועוד הא א"י אינו נאמן כ"א במסל"ת וכאן כיון שהגיד עדותו לפני ב"ד אין זה תו לפי תומו וכמ"ש הב"ש שם ס"ק ל"ו דכל שבא לב"ד להעיד אפי' אם הוא מסל"ת לא מהני ואומרים דכוונתו להעיד, ולפ"ז לכאורה אין דן דינה למזור ואין תרופה להצילה מכבלי עיגונה: אכן לאחר העיון לא ננעלו עוד לפניה שערי ההיתר ויש לצדד הרבה בהיתירה וכמו שאבאר, הנה בפקפוק הראשון מה שלא אמר קברתיו דלכאורה הוא באמת ריעותא